חשיפה: קשר הנשק לשטחים של קייס עובייד
האיש שהיה אחראי לחטיפתו של אלחנן טננבאום, שהפך ל"מהנדס החטיפות" של חיזבאללה - העביר במשך שנים נשק ותחמושת לארגונים פלסטינים בשטחים. הוא נחקר מספר פעמים - אך מעולם לא נלכד. רק ב-2002, שנתיים לאחר שנמלט מהארץ, סיפרו פלסטינים שנלכדו ב"חומת מגן" על הנשק שקיבלו ממנו, ששימש אותם באינתיפאדה. כך הוחמצה ההזדמנות ללכוד את קייס עובייד
חשיפה: במשך שנים חשדו במערכת הביטחון בישראל כי קייס עובייד, תושב טייבה שהפך ל"מהנדס החטיפות" של חיזבאללה, העביר אמצעי לחימה לידי הפלסטינים, אולם דבר לא הוכח. מעדויות שהגיעו לידי ynet עולה כי עובייד סיפק נשק ותחמושת באופן סדיר לארגונים פלסטינים - שעברו באופן ישיר לטרור במהלך האינתיפאדה.
למעשה, מהעדויות עולה כי הקשר בין עובייד לבין גורמים פלסטינים חמושים היה כה הדוק - שגילויו בזמן יכול היה לסכל את חטיפתו של אל"מ (מיל') אלחנן טננבאום.
יותר מכך: ההערכה במערכת הביטחון היא כי גם כיום שומר עובייד על קשריו הטובים עם השטחים, והוא מהווה חלק ממנגנון הקשר של החיזבאללה למספר פלגים פלסטינים או למספר קבוצות ותאים הפועלים נגד ישראל.
תחילת הסיפור ב-1994, זמן לא רב לאחר חתימת הסכם "עזה ויריחו תחילה": אז מתמקדת לראשונה עינה של מערכת הביטחון בעובייד, צעיר מטייבה ובן למשפחה ותיקה (סבו אף היה חבר כנסת) אך בעייתית - וזאת בשל קשריו הענפים של אביו במסחר הסמים עם משפחת בירו. אבל החשדות כלפי עובייד הבן מתמקדים במקום אחר: בישראל חשדו כי עובייד הצליח להבריח ליריחו, אחת משתי הערים הפלסטיניות שהועברו לרשות, ארבעה מקלעי מא"ג. אולם למרות הבדיקה, דבר לא הוכח.
הקשר של עובייד לנשק ותחמושת ממשיך להסתעף: בתחילת 1995 הוא נחקר במשטרת השרון באשמת ירי של טיל לאו בטייבה. שנה מאוחר יותר הוא נחקר שוב - הפעם בחשד להברחת שני מיליון וחצי כדורים לשטחים. עובייד שוחרר בערבות - וגם חקירה נוספת לא הצליחה להביא להפללתו.
שנה מאוחר יותר נידון עובייד למספר חודשי עבודות שירות, באשמת החזקת אקדח שנתגלה בביתו. בכל הזמן הזה, מתנהל סחר רחב הרבה יותר בכלי נשק מתחת לאפם של גורמי הביטחון - ועובייד לא נתפס.
בין השנים 98'-99', בתקופת טרום האינתיפאדה, מבריח עובייד לשטחים בין עשרות למאות כלי נשק ורובים: בין היתר מדובר ברובי "גליל" ואם 16, טילי לאו וכן רימוני יד. חלק מהמשלוחים נחשף במהלך חשיפת מצבורי נשק על ידי צה"ל במבצע "חומת מגן" ב-2002, ובעקבות מעצר של פעילים פלסטינים. חקירת חלק מהם - הובילה לקייס עובייד.
אבל אז כבר היה מאוחר מדי - עובייד כבר לא היה בישראל שנתיים, מאז שהשתתף בחטיפת טננבאום בשלהי 2000 ונמלט ללבנון. ההזדמנות ללכוד את סוחר הנשק הוחמצה. אם היה מואשם, ייתכן שהיה מורשע בסחר בנשק ואולי אף בסיוע לאויב - עבירות שעליהן מבלים זמן רב בכלא.
פעילים פלסטינים שהשתתפו באינתיפאדה אישרו ל-ynet כי שמו של עובייד היה מוכר להם היטב כ"מקור ידוע" להשגת כלי נשק. הפעילים אומרים כי האיש עשה את אשר עשה כחלק מתמיכתו במאבק הפלסטיני, או כך לפחות הבהיר להם.
"הביקור המלכותי" של עובייד
עובייד יושב היום בחיק החיזבאללה בביירות. רק הוא יודע כמה אמצעי לחימה העביר לפלסטינים, והאם השתמש בפיתוי של עסקת נשק גדולה כדי למשוך את טננבאום למלכודת באבו דאבי. במגזר הערבי מסתובבים סיפורים רבים אודות עובייד, שרק מחזקים את סימני השאלה.
הסיפור הבא אושר על ידי מספר מקורות: בדצמבר 99', פחות משנה לפני חטיפתו של טננבאום, במהלך סעודה לשבירת צום הרמדאן שערך מלך ירדן לאישי ציבור מהמגזר, ח"כים וראשי מועצות, היה עובייד נוכח באירוע. לא ברור על תקן מה ומי - שכן מעולם לא החזיק בתפקיד ציבורי כלשהו.
ולא רק זאת: ראש מועצה לשעבר שהשתתף באירוע, סיפר ל-ynet כי בשעה שכל המוזמנים הגיעו למעבר הגבול לארמון המלך באוטובוס מאורגן - הגיע רכב מיוחד שאסף את עובייד והוביל אותו לארמון. ראשי המועצות לא הצליחו לגלות מדוע זכה דווקא הצעיר האלמוני מטייבה - ל"יחס מלכותי".