אלון גרבוז: "ג'נין ג'נין" סרט עם תקווה

סגן שרת החינוך, ח"כ צבי הנדל, פנה בשבוע שעבר למנהל הסינמטק בבקשה שלא להקרין את סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין, ג'נין", למרות החלטת בג"צ לאפשר הקרנות מסחריות של הסרט. "מאז החלטת בית המשפט קיבלתי פניות רבות מחיילים ששרתו ומשרתים בשטחי יש"ע ומהורים לחיילים שביקשו ממני לעשות הכל בכדי למנוע את החרפה שתגרם בהקרנת הסרט המשחיר את פני החיילים ומציג אותם כפושעי מלחמה", כתב ח"כ הנדל והוסיף, "בתקופה האחרונה, כידוע, תופעת האנטישמיות עולה וגואה באופן דרמטי בעולם. להקרנת הסרט בישראל תהיה תרומה של הוספת דלק מבעיר לשנאת ישראל והיהודים. אני מבקש ממך שלא לשתף פעולה עם אויבי ישראל, לגלות אחריות ולהחליט שלא להקרין את סרט התעמולה הארסי. יש אדם הקונה עולמו ברגע, בהחלטה, זהו הרגע שלך".

בתגובה לפנייתו של ח"כ הנדל טוען היום אלון גרבוז, מנהל הסינמטק בתל-אביב, כי מכתבו של הנדל, שפורסם באמצעי התקשורת, נועד לעשיית הון פוליטי. "אני מסיק שקריאתך נאמרה מהשפה ולחוץ בכדי לרצות את מצביעיך", כותב גרבוז בתשובה להנדל, "כידוע לך הסינמטק הוא מוסד ציבורי, ניזון בין היתר מכספי משרד החינוך ושומה עליו בעצם הוויתו לטפח את הסרט הישראלי באשר הוא. יתרה מזו ככל שמקרין הסינמטק יותר יצירות ישראליות, הוא מקבל יותר כסף. היית מעלה על הדעת שאפסול את סרטה של הבת של בני קצובר רק משום שאני מחרים כל דבר שקשור במתנחלים ובשטחים הכבושים? הרי הייתם זועקים חמס ובצדק על שאני מעז לפסול סרט מטעמים פוליטיים. כך גם יצירתו של מוחמד בכרי, ישראל, במאי, שחקן נפלא, גם בתיאטרון הלאומי 'הבימה'. לכן איפוא, אינני יכול להיענות לבקשתך מעצם העובדה שהסינמטק הוא מוסד ציבורי ואינו יכול לנהוג איפה ואיפה ביחס ליוצרים ישראלים, בין אם הם מתנחלים או ערבים ישראלים.

"אינני מדבר על חופש היצירה, שעל כך אמר בצורה נוקבת ויפה בית המשפט העליון את דברו. זכות הציבור לראות ולהחליט. זכות הציבור גם להחרים ולא לבוא לראות את הסרט, כפי שאני אינני קונה תוצרת חקלאית שמקורה בשטחים הכבושים. לפי תיאורך את הסרט אין לי ספק שלא ראית אותו. זה סרט שבא לומר לשני הצדדים - עוד יש סיכוי למרות הכל. אסור שמקרה ג'נין ישנה, אסור שיהיו קורבנות שווא בשני הצדדים. אני מזמין אותך להקרנה שתיערך ב-8 בדצמבר ותכלול דיון בו תוכל להביע את כל אשר על לבך".

"רק מיעוט רעשני מתנגד לסרט"

גרבוז מגיב גם לטיעוניו של הנדל בנוגע לכך שהסרט עלול לעורר ולחזק אנטישמיות וכותב: "תמהני מה מביא לשנאת ישראל יותר - הסרט של בכרי או ילדי מתנחלים הסובבים בשוק בחברון והופכים דוכנים של פלסטינים בידיעה שצה"ל מגן עליהם. מה מביא יותר לשנאת ישראל - הסרט של בכרי או התעללות חיילי צה"ל בפלסטינים במחסומים שונים. מה מביא יותר לשנאת ישראל - הסרט של בכרי או הכיבוש המתמשך מעל 35 שנה ושלטון האימים על עם אחר? ככל שנעשה למען השלום, כן תיחלשנה האנטישמיות ושנאת ישראל. במעש ההקרנת הסרט אני רואה צעד של קירוב לבבות. הקרנת הסרט עוררה רבים בעולם וזכתה לתגובות אוהדות. רק מיעוט קטן, בטל בשישים, אך רעשני, מתלהם, מאיים ומנאץ, מתנגד לסרט.

"מיעוט זה הצליח להפחיד את המועצה לביקורת סרטים, הצליח להפחיד את היועץ המשפטי לממשלה, אך לא את המוסד שעדיין מגן על הדמוקרטיה המתערערת במדינת ישראל - בג"צ. ציפיתי מכם, חברי הכנסת שבראש ובראשונה תגנו על הדמוקרטיה ועל חופש הביטוי, אך חוששני שגם חלק מכם אינו יודע דמוקרטיה מהי.

"רק סיום הכיבוש והשלטון על עם אחר יביאו לרגיעה באזור. עם הנלחם על חרותו בהגיעו לשלב יאוש כתוצאה מהשפלה של למעלה מ-35 שנה נוקט בכל האמצעים העומדים ברשותו להגיע לעצמאות. אינני מקבל את מעשי הזוועה שנעשים, אך אני יכול להבין את המניעים. כמו שאיני מקבל את מעשי הזוועה של המחתרת היהודית, באותה המידה, אך אני יכול להבין את מקור הצמיחה שלהם. אני שמח שהקרנתי את הסרט, אני גאה על שאמשיך להקרינו ועל שעמדתי באומץ מול כל האיומים והלחצים של מתלהמים מקצועיים וגם של אלה שבאמת ובתמים נפגעו. זה סרט עם תקווה ובוודאי שלא היתה בו כוונה לפגוע במישהו. זה סרט על כמיהה לשלום בין אויבים המבצעים אחד בשני מעשי זוועה".