אורי יוגב: בעל השליטה
בקומה השלישית של בניין משרד האוצר יושב אחד האנשים החזקים במשק: בהינף יד הוא עוצר החלטות ממשלה, משנה את דעתו של שר האוצר וגורם לשרים בכירים להתחנן על תקציבי משרדיהם; במשק הישראלי לא זכורים ראשי אגף תקציבים חזקים כמו אורי יוגב, שזכה כבר לכינוי הפירומן על ידי עמיתיו, משום חיבתו להדליק כל מדורה אפשרית במשק; קווים לדמותו של האיש עם היד על הכסף
יוגב (43), נשוי פלוס ארבעה, תושב מכבים ובעל תואר שני בכלכלה, הוא ממונה יוצא דופן. הוא אמנם עבד בעבר באגף התקציבים, אך לא הגיע לכהונת סגן-ממונה, כפי שהיו רוב הממונים על התקציב לפניו. יוגב הוא אחד הראשונים שהגיעו לתפקיד לאחר שהיה כבר מנכ"ל במגזר הפרטי - גם בבזק-בינלאומי וגם באומני מותגי מזון (בעלת זיכיון דומינו'ס פיצה בישראל). במגזר הפרטי, אגב, התקרב שכרו של יוגב לפי ארבע משכרו כיום, העומד על 28 אלף שקל ברוטו בחודש.
כאשר שואלים את העובדים איתו ואת אלה שעובדים מולו מי הוא אורי יוגב, אפשר לקבל כמעט כל תשובה אפשרית - לטוב ולרע. בעניין אחד כמעט כולם תמימי דעים: יוגב הוא איש כוחני, חסר מעצורים ועקשן מאין כמוהו. הוא חייב לבצע את מה שהוא מאמין בו, אומר אחד ראשי המשק. מצד אחד, אגף התקציבים היה זקוק סוף סוף למנהל אמיתי, איש חזק וכוחני, אומר תעשיין ותיק, מצד שני, לפעמים דומה שאיבר אחד בגופו של האיש הזה חסר - לב.
עמיתיו של יוגב במשרד האוצר המציאו לו כינוי קצת מוזר: הפירומן. אורי לא מחמיץ שום הזדמנות להדליק את כל המדורות שיש במשק, אומר אחד מפקידי האוצר. הוא לא מפחד מאף אחד. פעם, מספר פקיד אחר, אמר ליוגב אחד מששת סגניו כי תהיה אש גדולה אם תתקבל החלטה מסויימת. יוגב ענה מייד: אז מה? נדליק - ואחר-כך נכבה אותה.
תפקיד חזק, יוגב יותר
ראש אגף התקציבים הוא האיש הממונה על הכנת תקציבי המדינה לשנה הבאה. במסגרת תפקידו הוא אחראי על חלוקת עוגה בת 269 מיליארד שקל - אם כי כ-180 מיליארד שקל מתוכם הם קשיחים (החזר חובות, משכורות לעובדי מדינה וכדומה), ולכן החלטות הממונה כוללות כ-90 מיליארד שקל בלבד.
עצם העובדה שראש האגף הוא שמגיש את כל התוכנית הכלכלית לראש הממשלה ולשר האוצר - זאת העוצמה שלו, אומר בכיר באוצר. ברור שהעוצמה שלו מתגברת אם גם השרים מאמצים אותה. ראשי אגף התקציבים מוחלשים מאוד אם הדרג הפוליטי לא מקבל את ההצעה. אולם, לתוכניות של יוגב היה מזל מיוחד. מאז שהוא באגף הכינו בו 5 תכניות כלכליות ותקציבים לאישור הממשלה והכנסת, וחלק אכן בוצעו לבסוף. זה חיזק את יוגב עוד יותר. הוא הפך לכל יכול. בעצם, בלי מלה של יוגב לא זז גרוש באוצר.
ראש אגף התקציבים יכול לעצור כל תקציב - אם רק ירצה בכך. הוא יכול לעצור החלטת ממשלה להעביר כספים, אם הגורם שאליו הם מועברים לא עמד בתנאים שהוצבו לו. הוא יכול לקבוע עובדות ל-23 שרים, לטרטר אותם הלוך ושוב בעזרת קיצוצי ענק בתקציבי משרדם, ולהביא אותם לתחנונים ממש - רק שלא יפגע להם בתקציב. התפקיד עצמו, מעצם הגדרתו, דורש איש חזק ושתלטן.
ואולם, כוחו של יוגב הוא הרבה מעבר לזה. הוא איש שיודע מה הוא רוצה, והוא נחוש לבצע את המהלכים שתכנן - לא משנה מה יקרה בדרך. לצערי, הוא נחשב ל'איש הרע' לא פעם ולא פעמיים. קרה כבר ששר האוצר - גם הקודם, סילבן שלום, וגם הנוכחי, בנימין נתניהו - ויתר על גזירה כלשהי, ויוגב הודיע שהוא לא מוותר, והחזיר אותה מהפח שאליו הושלכה, מספר בכיר במשק, שצבר שעות יוגב לא מעטות.
במנכ"ל האוצר לשעבר, אוהד מראני, יוגב לא התחשב בכלל, אומר אחד מבכירי האוצר. הוא היה כמו אוויר בשבילו, בעיקר בחודשי כהונתו האחרונים של מראני. יוגב ניטרל אותו, לא שיתף אותו בדיונים ובהחלטות, ובעצם מחק את התואר מנכ"ל האוצר. כעת יהיה לו קשה יותר עם יוסי בכר.
ההפתעה של אולמרט
יש גם הטוענים שיוגב הוא לא רק האיש החזק במשרד האוצר - לצדו של מנהל המכס והמע"מ, איתן רוב, שגם הוא נחשב למקורב מאוד לשלום ולנתניהו - אלא גם מי שמכתיב לא פעם את מדיניות המשרד. יוגב, מסתבר, יודע גם לעקוף שרים.
כך, למשל, נדהם שר התעשייה, המסחר, התעסוקה (תמ"ת) והתקשורת, אהוד אולמרט, לגלות שיוגב שינה החלטה שהייתה מקובלת עליו תוך חצי שעה. זה היה לפני מספר חודשים, בזמן שהאימהות החד-הוריות הפגינו בשערי משרד האוצר. נתניהו ואולמרט, יחד עם בכירי משרדיהם, ישבו יחד כדי לטכס עצה, ובאותו מעמד הומצאה השיטה לתימרוץ החד-הוריות לעבודה - הוחלט שנשים שיעבדו בשליש משרה יותר ממצבן כיום - יקבלו בסוף השנה כ-12 אלף שקל דמי תמריץ. אולמרט היה מרוצה, ויצא להציג את התוכנית לויקי קנפו, עוד בטרם תכונס מסיבת עיתונאים לפרסומה.
ב-30 הדקות שחלפו מאז שסיכמו נתניהו ואולמרט על התוכנית דהר יוגב לחדר הישיבות באוצר, לפגישה אחרונה עם נתניהו. יוגב לחש על אוזנו של נתניהו, נתניהו הוציא עט מכיסו, ובתוך 5 דקות שינו יוגב ונתניהו את התוכנית, כך שהפיצוי הסתכם רק ב-9,000 שקל. הוא הסביר לנתניהו, שפשוט אין תקציב להסדר שאולמרט הסכים לו, ונראה מרוצה מאוד מההסדר החדש.
רק במסיבת העיתונאים עצמה נדהם אולמרט לגלות שהפיצוי שהוצג בפני התקשורת קטן מהפיצוי שהסכים עליו. אחר מראשי התמ"ת לחש לאולמרט: אלו טביעות אצבעותיו של אורי יוגב. זה בטוח. והוא לא טעה.
במקרה אחר פנו בעליו של מפעל גדול בארץ בבקשה לעזרה לשר האוצר. נתניהו אמר להם שנראה לו שניתן יהיה לעזור. דקות ספורות לאחר שזימן ללשכתו את יוגב, חזר נתניהו אל בעלי המפעל ואמר כי למרות שהוא מצטער על כך, משרד האוצר לא יוכל לסייע להם. לבעלי המפעל הודלף שמי שהפריע לסיוע היה יוגב, שהתרגז מעצם הרעיון לסייע לאותו מפעל. עוד מעט יבואו כולם לבקש את אותו הסיוע אמר לכאורה כששמע על העניין.
מי זה אורי יוגב? "לדעתי, הוא הבוס האמיתי של משרד האוצר", אמר אחד המרואיינים. "נכון שנתניהו הוא איש כוחני, שאפתן וחכם לא פחות מיוגב, אבל אין לו את הזמן לעסוק בכל הפרטים המונחים על שולחנו. כשמדובר בתקציבים, הנושא מועבר ליוגב - שפחות או יותר עושה מה שבא לו. נתניהו, שסומך עליו מאוד, נותן את חותמת ההכשר".
בזק-בינלאומי: קרבות היסטוריים
תעשיין בכיר טוען שיוגב הוא איש רע, שחושב רק איך להציק לכולם. תעשיין בכיר לא פחות קובע כי יוגב פשוט עושה את עבודתו. הוא שומר על הקופה. אלמלא הוא - היינו בגירעון של 8% בתקציב, ולא של פחות מ-6%. הוא בולם כל השתוללות של הממשלה. הוא בהחלט במקום הנכון, גם אם המגזר העסקי נפגע לא אחת מהחלטות אגף התקציבים.
"אין ספק שהוא איש מקצוע", אומר בכיר במגזר העסקי. "יוגב השתלט על העניינים מהר מאוד. שנה וחצי הוא ראש אגף התקציבים - ודומה כאילו הוא שם כבר עשר שנים. הוא בא מתרבות עסקית אחת לתרבות עסקית אחרת, אך ידע מהר מאוד לשחות כמו דג במים. אין ספק שיוגב ורוב הם כיום האנשים החזקים באוצר. אולי אפילו חזקים מדי".
יוגב לא זכה להערכה גדולה בתפקידו הקודם, כמנכ"ל חברת השיחות הבינלאומיות בזק-בינלאומי. הוא אמנם ניהל את החברה ביד רמה, אך גורמים בשוק התקשורת ובבזק-בינלאומי מצביעים על כשלים ניהוליים רציניים בתקופתו.
יוגב נכנס לבזק בינלאומי כשהחברה החזיקה 100% משוק השיחות הבינלאומיות. בסיום תפקידו, לאחר רבע שנות כהונה, החברה נותרה עם 40%-30% בלבד. בשוק אומרים כי הוא אמנם אדם נבון, אך לא בקיא בקריאת מגמות. הטענה הרווחת היא שלבזק-בינלאומי היו את כל הכלים - כולל הכספיים - להפוך את הקרב בשוק השיחות הבינלאומיות קשה בהרבה.
גורם שעבד עם יוגב בבזק-בינלאומי אומר כי המבחן האמיתי של יוגב היה תהליך השיוך, במסגרתו ניסו חברות השיחות הבינלאומיות לשייך אליהן לקוחות. "זה היה הקרב של הקריירה שלו ושיא מבחנו. שם הוא נכשל בגדול, ואנחנו באותה תקופה הלכנו אחריו", אומר אותו גורם.
גורם אחר בשוק התקשורת אומר כי יוגב היה עסוק בלהילחם את המלחמה של אתמול. הוא ניכס לבזק-בינלאומי את הקידומת 00, אולם אז כבר נוהל קרב אחר, על הקוד התלת-ספרתי. בעוד שברק וקווי-זהב הבינו את היתרון שבתלת-סיפרתי, בזק-בינלאומי עוד הייתה עסוקה ב'לפמפם' את ה-00. רק כשנה מאוחר יותר הם התחילו לטפל ב-014. יוגב היה עסוק בקרב על השיוך - אבל זה כבר היה היסטוריה. הוא לא התייחס למה שקורה בשוק.
גם באומני רשם יוגב מהלך בעייתי, כשהיה אחד התומכים בהחדרת גלידת האגן-דאז היוקרתית לישראל. רשת גלידריות ובית קפה נפתחו - אך כשלו ואומני נאלצה לסגור אותם ולמכור את הזיכיון לפילסברי-ישראל. המהלך עלה לאומני במחיקה של 6 מיליון שקל.
החלטות שנויות במחלוקת
החלטות לא מעטות שקיבל יוגב בשנה וחצי שהוא בתפקיד עוררו עליו את זעמם של רבים, גם אם היו חלק מהתורה בה הוא מאמין. כך, למשל, הקים עליו את כל התעשיינים והיצואנים כשחליט שאין מקום לקרן השיווק ליצוא. הוא קיזז את 100 מיליון השקלים שהוקצו לה בעבר, ואמר שהוא נוטל אחריות על ההחלטה. בממשלה היו מי שתמכו בהמשך פעילות הקרן, אבל בסופו של דבר גם הממשלה תמכה בביטול הקרן.
גם את המערכת הרפואית כבר הספיק יוגב להרגיז, כשהורה לסגור שני בתי חולים גריאטריים. לדבריו, עדיף לקנות את השירות מגורם פרטי. רופאים, וביניהם יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, ד"ר יורם בלשר, זעמו על המהלך וטענו כי יש כאן חיסול שיטתי של הרפואה הציבורית בישראל. יוגב הסביר בתגובה כי הדבר נעשה על סמך דו"ח של ועדה מקצועית, בה היו חברים בעיקר רופאים.
את הקבלנים הספיק יוגב להרגיז כשהכריז מלחמה על מענקי המשכנתא, שניתנים למי שרוכשים דירות במקומות שהוגדרו כמועדפים. המענקים הוגדרו על ידו בשיחה סגורה כבזבוז כסף לשמו. הדרך לתמוך היא לא באמצעות מענקים שנופלים בסופו של דבר לכיסי הקבלנים.
אגפים שונים במשרד האוצר עצמו טוענים שיוגב דוחף את האף של האגף שלו לכל עניין ועניין. כך, למשל, החל יוגב להתעניין הרבה יותר מקודמיו בתפקיד בנושא ההפרטה. את העניין הזה, למשל, לא אוהבים פקידי רשות החברות הממשלתיות.
הולך על כל הקופה
אחד מבכירי האוצר, שטוען שיוגב הוא איש כוחני ועקשן, אומר שהוא אינו נוטה להקשיב במיוחד למי שמשיאים לו עצות, ובסופו של דבר עושה ממילא את מה שהוא רוצה. לא כך מעידים עליו באגף התקציבים. אחד הכפופים ליוגב אומר כי "הוא בהחלט מקשיב לנו, שומע וגם משנה החלטות. מי שטוען שאורי יוגב לא מקשיב לאנשי האגף מדבר שטויות של ממש". "הרגשנו שבא לכאן מישהו שיהיה לנו מעין אבא", מספר אחד מאנשי האגף לשעבר על כניסתו של יוגב לתפקיד. "הוא לא נתן שיעליבו אותנו, לא נתן שיסדרו אותנו. הוא מכבד כל החלטה של הסגנים".
ויש גם מי שסותרים את ההלצה שיוגב מוכיח שלא צריך לב כדי לחיות: "בהחלט יש לו לב. הוא דווקא רגיש מאוד", אומר בכיר באוצר. "התפקיד הוא פשוט כפוי טובה. ראש אגף תקציבים לא יכול להיות האיש הטוב, המושיע, הרחמן. לפעמים צריך לקצץ אפילו לנכים ולעיוורים".
גורם בכיר במגזר העסקי אומר כי "יוגב הוא איש חכם ומנוסה בצורה בלתי רגילה, שהלוואי שהיו לנו רבים כמותו. בפגישות סגורות שהיו לי איתו הוא היה נחמד ונמרץ, ויש לו גישות כלכליות נכונות מאוד. זה מנחה את כל המדיניות הנוכחית של האוצר, בעיקר בפירוק המונופולים. מנקודת המבט של המשק, הוא מוביל לכיוונים נכונים".
בלשכת נתניהו וגם בקרב בכירים ותיקים באוצר שוררת הערכה רבה ליוגב: הוא שם על השולחן דברים שלא טופלו במשך שנים, ודרוש אומץ רב להתעסק איתם. הוא בעד לעשות מלחמה ולשנות לגמרי את מדיניות הקצבאות. הוא מצדד בלהעיף מפה את העובדים הזרים, מה שלא מעט פוליטיקאים, כולל ראש הממשלה, לא כל כך אוהבים. הוא מעיז להתמודד עם ארגוני העובדים החזקים במדינה. אפשר לכנות אותו כוחני, שתלטן ודיקטטור, אבל בעצם הוא איש אמיץ, מנהל בכל רמ"ח אבריו, שיודע לקבל החלטות, נחוש בדעתו, יודע לטפל בעיקר והולך על כל הקופה בהחלטה נחושה. והוא גם מנצח בסוף.