נפסלה מועמדותו של יורם טורבוביץ' ליועץ המשפטי

מכה לשר המשפטים יוסף (טומי) לפיד: ועדת בך לבחירת היועץ המשפטי לממשלה החליטה אמש (יום א') לפסול את ד"ר יורם טורבוביץ' (44), מועמדו של שר המשפטים, מלכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

הוועדה קבעה כי מיועץ משפטי לממשלה נדרשים סטנדרטים זהים לזה של שופט בבית המשפט העליון, כשהתנאי הקובע הוא שעל המועמד לתפקיד לעסוק במשפטים לפחות עשר שנים. לטענת חברי הוועדה, טורבוביץ' אינו ניחן בכישורים לשמש כשופט עליון, ועל כן אינו יכול לכהן כיועץ משפטי.

חברי הוועדה הודיעו לשר לפיד כי יאפשרו לו להציג מועמד חדש מטעמו.

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אמר בתגובה להחלטה: "אני מצטער מאוד שד"ר יורם טורבוביץ' נפסל על עניין טכני, ויש בדעתי לנצל את הצעתה של הוועדה להציע מועמד אחר מטעמי". מקורבי השר לפיד מסרו שלמרות החלטת הוועדה, הם סבורים שמדובר במועמד ראוי לתפקיד.

באמצע החודש שעבר המליץ שר המשפטים לפיד לוועדת בך למנות לתפקיד היועץ המשפטי את יורם טורבוביץ'. עו"ד יורם טורבוביץ' כיהן בעבר כמנכ"ל הרשות להגבלים עסקיים, וכיום הוא עובד כעורך דין בשוק הפרטי. ראש הממשלה, אריאל שרון, שהופיע לפניו בפני הוועדה, הודיע כי יתמוך בכל מועמד שיציע שר המשפטים. 

לא חותמת גומי

ועדת בך החלה לפעול בראשית אוקטובר האחרון, כחלק מההמלצות שגובשו לאחר פרשת מינויו של עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי (בפרשת בר-און חברון). בראש הוועדה עומד השופט בדימוס גבריאל בך וחברים בה פרופ' רות גבינזון, ח"כ גדעון סער, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלכס הרטמן. 

במהלך עבודת הוועדה הובע חשש שחבריה ישמשו כ"חותמת גומי" לשר המשפטים. מקור המקורב לוועדה אמר בחודש שעבר ל"ידיעות אחרונות": "בעקבות הפרסומים כאילו הוועדה היא חותמת גומי, שנועדה להכשיר את מינויו של טורבוביץ', הובע בוועדה זעם. אנחנו לא חותמת גומי. עובדה שאלי זהר פרש מהמירוץ, כי ידע שיישאל שאלות קשות על ניגוד עניינים. גם דן שיינמן פרש, כי ידע שיישאל על סיוע למפלגת העבודה".

למרות תמיכתו הנלהבת של שר המשפטים במינוי טורבוביץ', במשרד המשפטים היה מי שהתנגד למינוי בנימוק שמי שהיה איש עסקים בשש השנים האחרונות אינו יכול להתמנות לתפקיד: "יועץ משפטי אמור להיות מומחה במשפט חוקתי ופלילי. טורבוביץ' הוא לא משפטן מובהק", אמר בשעתו גורם במשרד.

זמנה של ועדת בך הולך ואוזל. בראשית חודש ינואר אמור היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לסיים את תפקידו. רובינשטיין מבקש להתמודד על כהונת שופט בבית המשפט העליון.

טורבוביץ': תעודת זהות

יורם טורבוביץ' החל את פעילותו בגיל צעיר במגזר הציבורי. בגיל 32, לאחר שסיים את לימודי הד"ר בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד, מונה לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים בממשלת שמיר. הממשלה שדרגה את התפקיד וטורבוביץ' יצק בו תוכן.

הוא קומם עליו את הבנקים, כשהוביל לפירוקם מנכסיהם הגדולים ומאחזקותיהם, הכריז על בזק, חברת החשמל וידיעות אחרונות כמונופולים. כשפרש מינתה אותו שרת התקשורת דאז, לימור לבנת, למנכ"ל בזק. אך הוא נאלץ להתפטר בשל חוק הצינון. משם המשיך לתפקידים בכירים במערכת הבנקאות, בעיקר בדיסקונט.

בתפקידו כמנכ"ל ונשיא חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) מקבוצת אי.די.בי התעמת ישירות עם משרד היועץ המשפטי לממשלה, כשביקשה "ערוצי זהב" להפוך מתחרה לרשת הטלפונים של "בזק". "עמדתה של לשכת היועץ המשפטי לממשלה היא סוג של רודנות משפטית", אמר.

במאי 2001 פרש מתפקידו בדסק"ש, וזכה ל"מצנח זהב": משכורת חודשית עד סוף יולי 2002, במקום מענק הסתגלות, וזכאות למענק חד פעמי של 2.9 מיליון שקל, בתמורה לוויתור על זכויותיו בגין האופציות שהחברה העניקה לו. 

בחודש פברואר השנה מונה טורבוביץ' יחד עם רואה חשבון אלכס הילמן למפרק הזמני של חברת זאבי מחשבים. בחודש מאי התפוצצה העיסקה, במסגרתה היה אמור טורבוביץ' לרכוש 60% מערוץ הספורט. באותו חודש דווח בידיעות אחרונות כי טורבוביץ' קיבל כ-4 מיליון דולר עבור חלקו במציאת הקונה בעסקת אי.די.בי.