יש חיים אחרי "24"?
מה צריך לעשות ערוץ 10 עם סיומה מחר של העונה השניה של "24"? מה אומרת הארכת המהדורה של ערוץ 2 על הצופים? למה ב"ארץ נהדרת" מקדמים תוכניות של "קשת"? מדוע מנסים למכור את "מתנה משמיים" כסרט בינוני? הייתכן שלמישהו נמאס מ"שר הטבעות"?
מה נעשה עם "24"?
טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק. מחר (ד') זה קורה: העונה השנייה של "24" בערוץ 10 תגיע לסיומה המסעיר. השאלה שנשאלת היא: לאן הולכים מכאן?
העונה השלישית שהחלה לא ממש מזמן בארה"ב כבר נמצאת כאן, ובערוץ 10 עדיין לא נקבע לה שיבוץ. נכון, זה בטח מעקצץ להם באצבעות לשדר אותה מיד בתום העונה השנייה (או במקרה הזה, אחרי הפסקה של שבועיים לטובת "מחשבות רצחניות"), אבל לא בטוח שזה עיקצוץ שמצדיק גירוד מיידי.
העונה השנייה שודרה בחופזה, פעמיים בשבוע, בין היתר בשל חוסר הוודאות באשר לעתיד הערוץ. המספרים שהיא הביאה מבחינת רייטינג היו מרשימים: הפרקים האחרונים הגיעו תדיר ל-9%, התוכנית הנצפית ביותר של הערוץ, מה שמעורר מחשבה שאולי כדאי לנסות להמשיך את הגל. אלא שצריך לזכור שהפרקים הראשונים בעונה השנייה הביאו מספרים נמוכים יותר מאלה של סוף הראשונה, וצמחו עם התקדמות הסדרה. כלומר: זו סדרה שמרחיבה אט-אט את בסיס הצופים שלה.
לכן, ההצעה שלי, למרות שאולי תזכה לקיתונות בוז מצד הקהל חסר הסבלנות, היא לחכות קצת, עכשיו כשעתיד הערוץ נראה בטוח יותר, ובינתיים לעבוד ביסודיות על המשך הרחבת קהל הבסיס. איך עושים את זה? מתחילים לשדר ברצף יומי את 48 הפרקים של שתי העונות הראשונות ומייצרים רצועה לילית אטרקטיבית בצמוד ל"סיינפלד" (שגם היא תפסה באמת בארץ רק אחרי לופ או שניים בערוץ 3), וכן-כן - בצמוד לש.ח של "אקזיט". זה יכול לעשות פלאים לתחרות בשעות השידור האלה. זה יכול לגרום לנו לגעגועים לא קשים מדי (חודשיים וחצי בערך, עדיין קרוב מספיק לשידור בארה"ב), וזה יכול לאפשר לג'ק המסכן לנשום קצת, הלב שלו זה לא מה שהיה פעם.
(זוהר ישראל)
חדשות. כי זה מה שיש?
אחרי תום ההתלבטויות הודיע השבוע מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, שלום קיטל, על כוונתו להרחיב מסוף החודש ברבע שעה את מהדורת החדשות המשודרת מדי ערב. במהלך פאנל בנושא מפת הטלוויזיה הישראלית, שהתקיים בוועידת העסקים של ישראל, הודה קיטל כי הסיבה לקבלת ההחלטה נובעת משיקולים כלכליים.
מהדורת החדשות של ערוץ 2 היא התוכנית בעלת הרייטינג הגבוה בערוץ ובשל כך "סופגת" הפרסומות המשמעותית ביותר. פרסומות, כידוע, הן כסף ובהתחשב בכך שתקציב חברת החדשות עתיד להצטמצם משמעותית במהלך השנה הקרובה, רבע שעה תאפשר הפסקת פרסומות נוספת וכסף נוסף.
סיבה אחרת עליה מעדיפים בחברת החדשות שלא לדבר קשורה מן הסתם לכוח הגובר של חדשות ערוץ 10, והרייטינג שלה (בין 22-25 אחוזי רייטינג בערוץ 2 מול 6.9 בשבוע החולף בערוץ 10).
בכל מקרה - מה שעולה מההחלטה אינו חדש אבל מטריד – עם ישראל אוהב להסתכל לזוועה בעיניים, עם ישראל מזריק לעצמו מציאות להשתגע. מצד שני כשהאלטרנטיבות הן "המופע של סטיב", "ערב אדיר" ו"אסתי המכוערת", אולי המציאות עדיפה (מרב יודילוביץ')
כל העולם כולו ערוץ 2?
את השיטה שבה משתמשים בתוכנית טלוויזיה אחת כדי לקדם תוכנית אחרת, לא המציאו בישראל. ובכל זאת, כאשר ג'יי לנו מארח כוכב של סיטקום חדש, או כששתי סדרות מצליחות משתפות פעולה לפרק מיוחד (למשל "חוק וסדר" ו"רצח מאדום לשחור"), זה נראה הרבה פחות מאולץ ומביך.
קחו למשל את "ארץ נהדרת" של יום שישי האחרון. תוכנית סאטירה, שבמקום לבקר את המדינה והשלטון, התעסקה חלק לא מבוטל מזמנה בקידומן של הדרמה "פרנקו וספקטור" והקומדיה "חברים", בלי שום הצדקה של ממש, תוך שהתסריטאים תופרים אותן בגסות לתוך הבדיחות. אז נכון, אולי "קשת" גורפת ככה עוד כמה שברירי אחוזים לרייטינג, אבל היא גם מעצבנת לא מעט אנשים, ובטווח הארוך, זה גורם לה נזק תדמיתי ומקצועי. (גבע קרא עוז)
מי מפחד מדובר קוסאשווילי?
עוד רגע עולה לאקרנים "מתנה משמיים", אחד הסרטים הטובים – גם אם המבולבלים – שנעשו פה. למרות שלא זכה באף פרס בטקס האוסקר הישראלי האחרון, עובדה שמביישת יותר את האחרון מאשר את הסרט עצמו, מגיע לו לזכות באהבת הקהל.
סרטו השני של דובר קוסאשווילי הוא סרט מורכב וחכם, "חתונה מאוחרת" למטיבי לכת, עובדה שלא מפריעה ליחסי הציבור שלו לעשות בו ככל העולה על רוחם, גם אם הקשר של עטיפת הסרט לתוכנו מקרי בהחלט.
"מתנה משמיים", שעוד נרחיב עליו את הדיבור עם יציאתו ב-18 בדצמבר לאקרנים, מנסה ולפרקים גם מצליח לבנות עולם חלופי למציאות הקולנועית הישראלית המתנחמדת, וניתן היה לצפות שכך גם יציגו אותו - על כל האלימות והחולניות והלכלוך שבו - אך הצצה חטופה בפוסטר הסרט (ר' מימין) מגלה כי "מתנה משמיים" הפך, לפחות על-פי האופן בו משווקים אותו, לגרסה מקומית של "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים" (או "איך להשיג בחורה ב-10 יהלומים").
כנראה שיוצרי הסרט האמינו במה שהם עושים, כי אחרת לא היתה מתקבלת עבודה וירטואוזית שכזו, אך דווקא עתה, אחרי הכל, נזכרו אלה לפחד מעצמם, ולעשות כל מה שאפשר כדי להעניק לו צורה מצועצעת (וגם מרושלת יש לומר), כזו שהקהל הישראלי מורגל בה שנים, ולתת לציבור הרחב הרגשה שבעצם יש להם ביד לא יותר מעוד אסקימו לימון. שפשוף נעים. (שחר מגן)
שר הטבעות - עד מתי?
קדחת "שר הטבעות" שוב אורבת לנו, מאיימת להסתער על סדר היום התקשורתי במעין אפוקליפסה יחצ"נית. גם ארצנו מוכת היגון הולכת להישטף בטולקיניזם, כי אנחנו הרי כמו כל העולם המערבי.
בכל זאת, משום מה, מתוך השוליים הסהרוריים, צומחת לה קבוצה מעט נרגנת ועייפה, שמאוד אהבה את הספרים של טולקין, ואף שקלה להצטרף לאחת מאותן כתות אינטרנטיות שהכתירוהו כקדוש. אותה קבוצה מאוד נהנתה מהסרט הראשון בטרילוגיה (בכל זאת מדובר באיכות, לא באיזה לופ מבושל של "גברת תפתחי, זה אני"), וגם כשהחלק השני הפציע - עדיין היתה התלהבות, שאמנם מעט שככה, אבל בכל זאת, פסגת הפנטזיה, אירוע חד פעמי וכו' (למרות שהתחת קצת גירד מרוב מצוקה פיזיולוגית לגיטימית, והריכוז מעט דעך, אבל היה כדאי, לא?).
עתה, עם נחיתת החלק השלישי, אותם שוליים סהרוריים מודים לאל ולפיטר ג'קסון על כך שמדובר בחלק האחרון. נכון, לא רבות הפעמים שגרסה קולנועית מסוגלת לדור בכפיפה אחת עם האב טיפוס הספרותי, אבל יש גבול, הבן אדם עשה סרט של עשר שעות. עקרונית, השוליים הסהרוריים לא מתנגדים, רק מעשית, הפעם לא בטוח שנתייצב לאקרנים. אולי נחכה לגרסת הדי.וי.די עם התוספות וארוחות הצהריים באמצע. (עמיחי שלו)
לפנייה לכתב/ת 
