ניהול האינטרנט: האו"ם החליט לא להחליט
במסגרת הדיונים האינטנסיביים שנערכו בסוף השבוע לקראת הוועידה הבינלאומית הראשונה לנושא חברת המידע, הגיעו נציגי המדינות המשתתפות לפשרה בנושא ניהול תשתיות האינטרנט: קבוצת עבודה תדון בנושא ותציג את מסקנותיה בשלב השני של הוועידה, שייערך בתוניס בנובמבר 2005
למעלה מ-60 ראשי מדינות ונציגים של עשרות מדינות נוספות ישתתפו ב-WSIS, הוועידה הבינלאומית הראשונה לנושא חברת המידע שתפתח היום (ד') בז'נבה. בין הנושאים בהם ידונו המשתתפים: מדיניות המס על קניות באינטרנט, יישוב סכסוכים ברשת, צמצום הפער הדיגיטלי ועוד.
חילוקי דעות עמוקים בין מדינות העולם עמדו בדרך לקבלת "הצהרת העקרונות" של הוועידה ואיימו לפזר את ההתכנסות ללא כל הסכמה. ההצהרה מפרטת את החזון הגלובלי בנושאים כמו זכויות אדם וחופש ביטוי, אבטחת מידע, זכויות יוצרים ומימון פרויקטים שמטרתם לצמצם את הפער הדיגיטלי בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. במסגרת הדיונים האינטנסיביים שנערכו בסוף השבוע לקראת הוועידה הגיעו נציגי המדינות המשתתפות לפשרה, מדווח אתר EurActiv.com, אשר מסקר את האיחוד האירופי.
ההחלטה: לא להחליט
אחד הוויכוחים העיקריים נסוב לגבי השליטה בתשתיות האינטרנט: האם יהיה זה ICANN או גוף חדש שיפקח על האינטרנט במסגרת איגוד התקשורת הבינלאומית של האו"ם (ITU), כפי שהציעו המדינות המתפתחות. ICANN, ארגון ללא מטרות רווח מקליפורניה, מפקח על מערכת כתובות האינטרנט ברמה העליונה (TLD's, סיומות אינטרנט כמו .com, net ו-.org), גם ברמת מתחמי המדינות (ccTLDs) כמו .au, .jp, .uk או .il, באמצעות איגודי האינטרנט המקומיים, אחראי על הקצאת כתובות ה-IP המספריות, תעודת הזהות הייחודית של כל מחשב המחובר לאינטרנט וממונה על שרתי המקור (Root Servers), מאגרי המידע של כתובות האינטרנט בכל העולם.
המחלוקת נפתרה בדרך יצירתית - הוחלט להקים קבוצת עבודה שתדון בנושא ותציג את מסקנותיה בשלב השני של הוועידה, שייערך בתוניס בנובמבר 2005.
מחלוקת מרכזית נוספת נגעה לחופש הביטוי, כשסין ומדינות מתפתחות אחרות התקשו לקבל את הצהרת הוועידה לגבי חופש הביטוי וזכויות אדם. כפשרה הוחלט להשתמש בהצהרה האוניברסלית לגבי זכויות האדם של האו"ם, במקום הטקסט המקורי, שהיה ביקורתי מדי לטעמן.
אבן נגף נוספת בדרך להסכמה הייתה רצונן של מדינות אפריקה ליצור קרן בינלאומית, "קרן סולידריות דיגיטלית", שתסייע למדינות מתפתחות במימון והשקעה בתשתיות אינטרנט. יפן, ארה"ב ואירופה לעומתן, מעדיפות להשתמש לשם כך בכספי סיוע קיימים. במסגרת הפשרה אליה הגיעו הצדדים הוחלט לבדוק את האפשרות מבלי להתחייב להחלטה.
על מה בעצם הוויכוח?
"מדינות הסירוב" טוענות כי ICANN לא מייצג כראוי את האינטרסים שלהן. לטענתן, הארגון, שנטל מידי הממשל האמריקני את האחריות על מערכת כתובות אינטרנט ב-1998, במטרה להעביר את האינטרנט לשליטת המגזר הפרטי, פועל לטובת האינטרסים של הממשל וחברות בארה"ב. על פי המבקרים, ההחלטות המתקבלות על ידי הארגון, למשל, ההחלטה על הוספת שמות מתחם חדשים כמוbiz, .info, .name, .pro, .coop, .museum, מתקבלות על בסיס פוליטי ובהתאם לאינטרסים של חברות אמריקניות.
בסופו של דבר הנושא שעל הפרק אינו חופש ביטוי אלא מאבק פוליטי עם השלכות כלכליות. משמעות השליטה על מאגרי שמות המתחם היא כמובן כלכלית - כסף, והרבה מאוד כסף. כמו כן, ICANN פופולרי בארה"ב ובאיחוד האירופי בגלל מחויבתו לכוחות השוק החופשי, וכמובן בשל ההשפעה הישירה של הממשל האמריקני על פעולותיו.
לפנייה לכתב/ת 
