ברק לח"כים: עגנו בחוק את סוגיית הנישואין האזרחיים

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, קרא היום (ד') לכנסת לקבוע סטטוס קוו לאלפי הזוגות הנישאים בנישואים אזרחיים ולעגן בחקיקה את סוגיית דמי המזונות לנשואים בהסדר כזה ולידועים בציבור, "שיתאים לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

השופט ברק אמר את הדברים בפסק דין תקדימי, לפיו על בני זוג ישראלים שנישאו בנישואים אזרחיים ועל ידועים בציבור חלה חובת מזונות הדדיים והיא יכולה לחול גם לאחר שנפרדו. וזאת גם אם לא חתמו על הסכם בכתב.

בפסק הדין הוסיף השופט ברק בקריאתו לחברי הכנסת, כי "פיתרון כזה מצוי הוא, ויש לגשת בהקדם למלאכה".

"נישואי פרגוואי והתביעה" 

הפסיקה התקדימית של בית המשפט העליון ניתנה בעירעור של אשה שנישאה בנישואי פרגוואי והערכאות המשפטיות הנמוכות דחו את תביעת המזונות שהגישה.

לבית המשפט הוגש עירעור של אישה שדרשה מזונות מגרושה.

האישה, המיוצגת באמצעות עורכי הדין שמעון שובר ויואב טל, והמשיב הם יהודים אזרחי ישראל. הם חתמו בפני עורך הדין בישראל על יפוי כוח אשר נשלח לפרגוואי. על פי יפוי כוח זה נערכו נישואין לבני הזוג בפרגוואי בסיומם נשלחה לבני הזוג בישראל תעודת נישואין.

כל אותה עת שהו בני הזוג בישראל והנישואין קיבלו תוקף בפרגוואי. בני הזוג נרשמו כנשואים במרשם התושבים. לאחר זמן מה עלו היחסים בין בני הזוג על שירטון. המערערת עזבה את דירת המגורים והגישה תביעת מזונות.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה וקבע כי לנישואים בין הצדדים אין תוקף, שכן הם לא נערכו על פי דין תורה.

האישה עירערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וגם בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה. בעקבות דחיית הערעור ביקשה האישה לערער לבית המשפט העליון ובקשתה לערער התקבלה.

"להסדיר את המחלוקת בחקיקה"

עמדת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין היתה כי "השאלות המתעוררות בפרשה שלפנינו נתונות למחלוקת ציבורית חריפה, מן הראוי להסדירן באמצעות חקיקה". עוד טען רובינשטיין כי "אין בכך כדי למנוע קיומו של הסכם מכללה למזונות, אותו ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים".

רובינשטיין ציין כי "יש והחובות והזכויות נובעות מהדין החל על הנישואין, ויש והן פרי הסכם בין בני הזוג במפורש ובמשתמע. כאשר החובות והזכויות נובעות מהדין, הן יוכרעו על פי פירושו של הדין. כאשר החובות והזכויות נובעות מהסכם מפורש או משתמע, הן יוכרעו על פי דיני החוזים ובהם מניעות ותום לב".

לעניין הדין, ציין רובינשטיין כי השאלות המשפטיות בתחום הסטטוס הן קשות ומעוררות דילמות של ממש, על כן עדיף הוא לעת הזאת כי בית המשפט ינקוט בשיפוטי ויותיר שאלות אלה, ככל שהמדובר הוא בנושא סטטוס, המצריך עיון. לגישתו, אלו הם מן הנושאים שלפחות על פניהם מצדיקים חקיקה ולא פרשנות פסיקתית.

בפסק הדין כתבו השופטים נשיא בית הדין העליון השופט אהרון ברק, יעקב טירקל ואליעזר ריבלין כי "המשך קווי המחשבה של הצדדים, כמו גם ההגינות והיושר בין הצדדים, מחייבים במקום שהאחד נזקק לתמיכתו של האחר, אם במזונות ואם באמצעים אחרים הוא זכאי לקבל תמיכה זו. בני הזוג אינם עוברי אורח שתאונת דרכים הפגישה ביניהם. בני הזוג ביקשו לחיות חיים משותפים. דרישות היושר, שיקולי ההגינות, תחושת הצדק בחברה בישראל מובילים למסקנה כי תחול חובה בתשלום מזונות".

עוד כותב השופט ברק כי "השיוויון החל אינו שיוויון פורמלי אלא שיוויון מהותי. הוא מתחשב בצרכים וביכולת של כל אחד מהצדדים".

לדברי השופט ברק, מועד תשלום המזונות ייקבע על פי דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק ביחסים שבין בני הזוג.

לעניין העירעור, בית המשפט אמנם קיבל את הערעור, אך החזיר את הנושא להחלטת בית המשפט לענייני משפחה כדי לאפשר לצדדים להביא ראיות חדשות בנושא.

בתגובה להחלטה, אומרים עורכי הדין שובר וטל: "מדובר בפסק דין חדשני ומהפכני ששינה את המצב המשפטי שהיה קיים עד היום בנוגע למזונות של זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים, ולמערכות יחסים של ידועים בציבור ויצר חיוב הדדי למזונות גם כלפי גברים וגם כלפי נשים ואף בסמוך ולאחר הפירוד".

בתגובה להחלטת השופט ברק נמסר מארגון נעמת, כי "השופט ברק קובע למעשה באופן חד משמעי את הערבות ההדדית שבין בני זוג ("בני זוג אינם עוברי אורח שנפגשו בתאונת דרכים...") ברק קובע את הזכות החוזית למזונות אזרחיים, שמבוססת על תום לב, הגינות ויושר ועל צרכי בן הזוג. פסק הדין סוגר מחד את הגולל בפני נסיונות התחמקות של בעלים במקרה כמו המקרה דנא, שבו בני זוג נישאים אזרחים, על פי צו מצפונם אך בבואם להתגרש "נזכר" הבעל שהם לא ממש נשואים ולכן הוא אינו חב דבר לאישתו. וכן קובע חד משמעית את זכות המזונות גם לידועים בציבור. מאידך, השופט ברק אינו מגביל את הזכות למזונות אזרחיים רק לנשים ומאפשר גם מזונות שתשלם אישה לגבר. הכל בכפוף לשוויון מהותי ואמיתי שמבוסס על יכולת וצורך".

יו"ר ארגון "משפחה חדשה", עורכת הדין עירית רוזנבלום, מסרה בתגובה להחלטת בית המשפט העליון כי: "בית המשפט העליון יצר סדר אזרחי חדש בתחום המעמד האישי, זוהי פריצת דרך לגירושין אזרחיים בישראל והכרה בתאים המשפחתיים החדשים המהווים כ-20 אחוז מהמשפחות בישראל. לראשונה מאז קום המדינה נוטל בית המשפט העליון את המונופול הבלעדי של הרבנות בתחום דיני הנישואין והגירושין".