היומנאים: קוזו מבין, אבסולוט כרמל ועש

שחקן תיאטרון עם דמיון פורה, המתפרנס גם מעסקי שטיפת הגופות, דוקטורנטית לתרבות אינטרנט שרוקדת סלסה וריקודי בטן ועש, נטול גיל, צולל לתוך עצמו בעזרת מיכלי חמצן אדומים

ארז ארליכמןפורסם: 15.12.03 , 14:38

1. שם הבלוג: קוזו מבין

הבלוגר: קוזו, בן 27, שחקן תיאטרון עם דמיון פורה, המתפרנס גם מעסקי שטיפת הגופות, מרבה לחלום בהקיץ בדרך לפענוח הסוד לאושר היומיומי.

הגדרה עצמית: "אני חושב שאני עובר עכשיו איזה משבר גיל ה-29, שזה עקרונית משבר לא מוכר על ידי הסתדרות המשברים ואין עליו כל כך הרבה חומר כתוב, אולי בגלל שזה משבר של מספר ראשוני אז לא הרבה אנשים מרגישים נוח להתחלק בו".

מרכיבים: כשאתה מסתובב עם חברים בעלי שמות כגון: טוביה המקריח, ניקו 'גיליוטינה' אהוב הבנות ומשה 'לאט לאט' המובטל, סביר להניח כי החיים יהיו צבעוניים להפליא. בואו להצטרף למגוון מסעות אורבנים מטורפים בין עולם ההיכרויות האינטרנטי, ניסיונות איתור דג נוי בשם נחמה ושיחזור חוויות ממשחקי השש-בש המיתולוגיים ברמת גן.

מצב הרוח: הזוי ומשעשע.

ציטוט אופייני: "כשהגענו לכיכר- כל הריבים נשכחו. זה היה ספקטקל. זה היה כמו בסצינת הסיום ב"צבע הכסף" שטום קרוז ופול ניומן נכנסים לתחרות. מאז מגדל בבל לא הרימו העיראקיים כזה פרויקט מעורר השראה. מאות שולחנות שש-בש אדומים ואפורים היו פרושים למרגלות המזרקה. מחצלות ושטיחונים ססגוניים כיסו את כל האזור ממפגש הספורטאים שבצפון עד הפלאפליה. ברקע התנגנה מוזיקת רוח מזרחית קלילה , ואנשים חיבקו אחד את השני כאילו שוב 1951 והרגע נחתו המטוסים של "עזרא ונחמיה".

ציטוט אופייני 2: "טוביה הכין אותי כבר מאתמול שאני אבקש יום-חופש בשטיפת-גופות, כי הוא לא רוצה שאני אעשה לו בושות מול ניקו 'גיליוטינה', והוא צריך אותי עירני בציד כמו גולדן-רטריוור. אמרתי לו שעם כל הכבוד, זה מחוץ לשאלה. אני לא יכול עכשיו ימי-חופש, למה שמאז שהתחילה בטלוויזיה "סיקס פיט אנדר", כל לשכת האבטלה באים לעשות לי אמבוש כמו ביבי נתניהו על הג'וב הנחשק שלי".

אבני דרך: לכל אחד יש חלום, על בחורות ויחסי ציבור, הגמל שלמה הטיפש מערוץ 8, עלייתו ונשירתו של זידאן, ברוך אתה ה' - מוצא מכסים וגרבים תואמות, מחוץ לאקווריום, אליפות השש-בש של רמת-גן

2. שם הבלוג: אבסולוט כרמל

הבלוגרית: כרמל לידיה וייסמן, מנסה למצות את האפשרויות האין סופיות בתפריט היומי המוגש לה על ידי הייקום - בין נשימות עמוקות בשדות האינטרנט, מעבר בין עולמות גשמיים לרוחניים, היא משקיפה על עצמה, על המתרחש סביבה ולא מהססת לכתוב זאת בפונטים מושחזים אך רגישים.

הגדרה עצמית: "דוקטורנטית לתרבות אינטרנט, לומדת יהדות בצורה אלטרנטיבית, מטפלת בהילינג, רוקדת סלסה וריקודי בטן (והטעם המוסיקלי שלי לא היה מבייש אף מוסכניק בעזה), בוגרת טיולים ב-27 מדינות בעולם, וכמעט שכחתי, גם עיתונאית לעת מצוא שחולמת להפתיע אתכם עם איזה ספר מדהים בגיל 50 (כשיהיה לי זמן לכתוב)".

מצב הרוח: מודע וסקרן.

ציטוט אופייני: "הטכנולוגיה שמאפשרת לנו תקווה לאביר חדש מדי יום, חוסמת את הנכונות שלנו לתת צ'אנס לאביר-האתמול. רבים מהקשרים הטובים שאני מכירה לא התחילו בדייט מעולה או בדייט בכלל, היה שם איזה חלחול הדרגתי, תוצאה של השקעה וסבלנות. בעידן קופידון-ג'יידייט אנחנו שולחים הביתה מישהו ש"לא בדיוק זה" תוך חמש דקות, כי כשנחזור הביתה יחכו לנו עוד 3 פניות באתר וחוזר חלילה. ואז יום אחד אנחנו מתעוררים ומגלים שיש לנו כרטיס באינטרנט כבר 10 שנים....".

ציטוט אופייני 2: "אולי גם מעלינו, בני האדם, יש מערכות טבעיות אחרות, אינטליגנציות רוחניות נשגבות, שאיננו מסוגלים לתפוס במוחות הנצנץ המוגבלים שלנו, כמו שנמלה לא יכולה להבין מה אני בעולמה. אנו תופסים אותם ככוחות טבע או כדומם או אפילו כבלתי נראה, אבל הם בעצם חיים, ועבורם אנחנו כמו יקום של נמלים".

אבני דרך: צ'ק לחתונה של קופידון והיהודון, בתיאבון ותודה על הדגים, גם האהבה של אמא תלויה בדבר, בואנה ויסטה קומיוניסט קלאב, SARS באוזן

3. שם הבלוג: עש

הבלוגר: עש, נטול גיל, צולל לתוך עצמו בעזרת מיכלי חמצן אדומים וחושף תובנות משורטטות היטב מחייו.

הגדרה עצמית: "בכל יום נתון אני עושה 8000 החלטות, אני לא יודע איפה אני צודק, אני לא יודע איפה אני טועה ואני לא יכול לקבוע מה היא יצירת מופת".

מצב הרוח: פיוטי ומהפנט.

ציטוט אופייני: "פעם הייתי בחו"ל במקום בו עולם הרוחות אינו קיים. איך נראה מקום בו עולם הרוחות אינו קיים? ובכן, הוא מלא עכברושים וקבצנים ורעש וסירחון ואנשים - אנשים כמו זבל, אנשים שנגרסים ונלעסים אל מול עיניך. אין שם עולם רוחות, במקום ההוא, רק מציאות יש שם - סופר מציאות. מציאות ללא סוף, מציאות קשוחה, מציאות בת זונה, מציאות עם שיניים חדות שלועסת היטב כל סדרת טלוויזיה שאי פעם ראית, כל פריים מפולטר, כל חיוך צחור שיניים, ואז יורקת את זה על החולצה הנקיה שלך. ומחייכת. בטח מחייכת"

ציטוט אופייני 2: "הלכתי למסיבה הזו, שבה כולם הסתובבו מחזיקים את המוחות שלהם בידיהם כמו תינוקות בני יומם. המוחות רטטו כשליטפו אותם. נערה אחת ביקשה שאחזיק את המוח שלה בזמן שהיא הולכת להביא משקה. המוח היה אפור ורטוב. החזקתי אותו בזהירות. לפתע מישהו דחף אותי ואני נפלתי קדימה. כשהתרוממתי המוח היה מרוח בגושים אפורים על החולצה שלי, כמו מחית תפוחי אדמה. נבהלתי מאד. ניגשתי לנערה, לא ידעתי מה לומר. היא חייכה אלי ואמרה לי שזה בסדר ושהיא לא תזדקק לזה במקום אליו היא הולכת. היא נראתה מפחידה מאד אז, היה לה ניצוץ רע בעיניים, כמו לכלב משוגע. התעוררתי מבוהל".

אבני דרך: קריאה אקראית היא שם המשחק

קריאות מהירות לסיום: