מספר השופטים בבית המשפט העליון יעמוד על 15

ההחלטה תועבר לאישור מליאת הכנסת ותיכנס לתוקף בתחילת שנת 2004. הוועדה קבעה כי במהלך השנה הקרובה יקיימו שר המשפטים ויו"ר הוועדה, מיכאל איתן, התייעצויות באשר לשינוי המצב.

לפיד ואיתן נגד ברק

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק עצר בגופו במשך שנים את הגדלת תקן שופטי העליון. אמנם חלומו הגדול להקים מודל אמריקאי של בית-משפט עליון, המורכב מ-9 שופטים, נגוז מזמן בעיקר בגלל ההתקפות הפוליטיות על כך שהוא אינו מייצג ועל כך שהוא נוטל לעצמו סמכויות רחבות מדי.

מסיבה זו, כל פסיקה עקרונית של העליון מפוקחת בשבע עיניים על-ידי המערכת הפוליטית. שר המשפטים, יוסף לפיד, התבטא בעבר בנושא התנגדותו של ברק להגדלת ההרכב. "זהו אכן מצב נדיר שהכנסת מוכנה להגדיל את התקן, אבל ראש המערכת מתנגד", אמר.

לדברי לפיד, "הסיבה לכך היא שבעיני ברק הדבר הכי חשוב הוא טיב המוצר וקשה למצוא אנשים שעומדים בקריטריונים הנדרשים משופטים בבית-המשפט העליון. ברק גם חושש שהגדלה חד-פעמית של בית-המשפט העליון תפגע באיכות השופטים".

ברק חשש שהגדלת התקן תגרור לחצים למינוי אישים על בסיס ייצוגי. "מספר קטן של שופטים מאפשר לברק ולחבר שופטיו שליטה מוחלטת כמעט על המינויים ועל פני בית-המשפט העליון", אמר גורם משפטי בכיר. "לעומת זאת, ככל שיגדל המספר, תעלה הדרישה לייצוגיות בבית-המשפט העליון – כלומר, יותר דתיים לאומיים".

כיום מוסדר מינוי שופטי בית-המשפט העליון במסגרת החלטת מליאת כנסת, לא באמצעות חוק או תקנות. מדי חמש שנים, בהוראת שעה, ממליצה ועדת החוקה של הכנסת על תקן השופטים.

ב-1995 נקבע מספרם ל-12 שופטים קבועים, אותם בוחרת הוועדה לבחירת שופטים, ושני שופטים בפועל, המגויסים משורות בית-המשפט המחוזי לתקופת ניסיון בת שנה. השופטים בפועל נבחרים על-ידי נשיא בית המשפט העליון, למרות שהדבר מוצג כאילו שר המשפטים הוא שבחר אותם.

ברק נהג לומר, כי חצי שנת הניסיון היא דרך מצוינת לעמוד על מידת התאמתם של השופטים לעליון. רבים מהשופטים שכיהנו במינוי זמני בעבר (מיכאל בן-יאיר, שאול אלוני, יוסף גולדברג) לא המשיכו לאחר מכן בכהונתם ופרשו במחאה.

מתנגדי שיטת המינויים בפועל רואים בה עוד סממן לשליטת ברק במערכת המינויים. יש שראו בה שיטה משפילה, כיוון שלאחר שנת ניסיון הם מתקשים להשתלב שוב בבתי המשפט.

הכנסת: הרחבת ההרכב תקל על עומס התיקים 

ברק ניצב כיום מול כנסת שאינה מוכנה לקבל את בקשותיו באופן עיוור כבעבר. שני קודקודיה העיקריים – יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ויו"ר ועדת החוקה מיכאל איתן – ידועים בביקורתם כלפי ברק, כלפי ניהולו את בית-המשפט, אופן בחירת השופטים וחלק גדול מהפסיקות.

בדיון המקדים מחו רוב חברי הכנסת על כך, שבעוד שבית-המשפט העליון כורע תחת העומס, הוא מסרב להגדיל את התקן הקבוע של שופטיו. "בית-המשפט העליון הוא מועדון אקסקלוסיבי, המבקש לשמר את קוטנו על חשבון השירות לציבור", אמר ח"כ אופיר פינס (עבודה). "בית-המשפט העליון הוא שיאן של סחבת במתן פסקי-דין".