ורשה, לא מה שחשבתם

הצצה לעולם אחר

הזכרנו מסעדות? אילוצי הכשרות חייבו את יהודי פולין לאלתר, ולא בהצלחה רבה, על מטעמי המטבח המקומי. כאן בהחלט יש טעם אחר למאכלים כמו חמיצת סלק, פיירוגי (כופתאות ממולאות), גואומפקי (עלי כרוב ממולאים בבשר טחון ואורז) וקניידלה (בוורשה ממלאים את הכופתאות בשזיפים או בתפוחי עץ). אין פלא שארוחה במסעדה הוא אחד הבילויים החביבים על תושבי העיר. הטבחים הפולניים לא נשארו צמודים לסינר הסבתא שלהם, ואפשר למצוא בעיר ארוחות גורמה בסטנדרטים בינלאומיים, אבל במחירים מצחיקים - כעשרה דולר לאדם.

בדרך כלל מומלץ לתייר המגיע ליעד חדש להצטרף לסיור מאורגן באוטובוס או להעפיל לאיזה מגדל גבוה, כדי לקבל את תחושת המקום. את הביקור בוורשה חייבים להתחיל בצפייה בסרט דוקומנטרי קצר המוקרן בכל יום בשעה 12, בקריינות אנגלית, במוזיאון לתולדות העיר הנמצא בכיכר העיר העתיקה (רינק סטארגו מיאסטה מס' 42, סגור ביום ב').

למחפשים לינה יוצאת דופן כדאי לפנות למלון מאזובייצקי (רח' מאזובייצקי 10). בעבר הוא היה מיועד רק לקציני צבא, שמרבים להשתמש בו גם כיום. גינוני המקום נשמרו ויש תחושה של הצצה לעולם אחר. המיקום מצוין, המלצר שמגיש את ארוחת הבוקר גורם לך להרגיש כאילו אתה גנרל אמיתי. מחיר: כ-205 שקל לזוג (עם הנחה של 20 אחוז בסופי שבוע).

מלון אחר, דום ליטראטורי, נמצא ליד הכניסה הראשית לעיר העתיקה ומשקיף על כיכר המבצר, נקודת המוצא לכל טיול בעיר. אין כלל תחושה של מלון, אלא של אירוח משפחתי, ותשעת החדרים אכן שונים זה מזה. חסרונו העיקרי: 80 המדרגות שצריך לטפס עד לחדר, אבל איזה כיף להתנשף כשמעבר לחלון נמצא המבצר של מלכי פולין, ובמרחק כמה בתים גר נשיא פולין הנוכחי.

הגלידות ממכרות

כשתצאו מהמוזיאון העירוני לאחר הקרנת הסרט, כיכר העיר העתיקה תתעורר לחיים עם מופעי רחוב של פנטומימאים, שחקנים ונגנים, אבל המסעדות הן מלכודות תיירים. כיוון שאתם בסביבה פנו לכיוון כיכר העיר החדשה (רינק נובגו מיאסטה) ומיד תראו תור ארוך. ימי ההקצבה של לחם ובשר חלפו מזמן, וההמתנה היא לגלידה שלטעמה תתגעגעו ימים רבים.

פולין מפתיעה את תייריה במיגוון המרתק ובטעם הממכר של הגלידות שלה. כאן קוראים לזה לודי, ושני כדורי ענק עולים 8 שקלים. קפה ובתי קפה הם תגלית פולנית נוספת. עם הגלידה ביד צועדים לכיוון רחוב פרטה, ושם, במספר 4, מחכה הפתעה - בית קפה שספק אם התנסיתם בטעמיו. אף על פי שיש שולחנות על המדרכה, כדאי לשבת בפנים ולראות כיצד מניחים פינג'נים אטומים על ספירלה חשמלית, והמים עולים בלחץ אל קנקן חרסינה המונח מעל. הפיתוי הרב להצטייד באחד מעשרים סוגי פולי קפה הנמכרים במקום, נבלם בשל מחירם הגבוה.

במספר 18 באותו רחוב נמצא קפה-גלריה בל אפוק. זהו משכן לרומנטיקנים בלבד, אפוף בניחוחות של פרחים ונרות, מוסיקת ג'ז ברקע, מפות תחרה וכלים שמרחיבים דעתו של אדם. ברגע הראשון נדמה שזו בכלל חנות לחפצי-חן, ואכן אפשר לקנות כל מה שנמצא במקום (מ-20 שקל ועד 15 אלף). גם כאן הקפה, וביחוד התה, ראויים לשבח, אבל חמיצת הסלק הקרה בשמנת עם בוטנים ועירית, או מרק קרם גבינה (כ-10 שקלים שקלים כל אחד) הם הפינוק אמיתי.

תרבות על הקירות

דרך המלך שלק קרולבסקי היא השאנז-אליזה של ורשה, והאתרים הפזורים לאורכה, בעיקר כנסיות, כבר יזמינו אתכם פנימה. אבל כדאי להציץ ברחובות המסתעפים ממנה, כמו רחוב בדנרסקה. במספר 28 נמצאת חנות פרחים ענקית, שאת התיסכול על כך שאי אפשר לחזור הביתה עם איזה זר אפשר להפיג בה, תוך הצצה בכלי קרמיקה וזכוכית יחודיים, על ידי אימוץ רעיונות פשוטים ומופלאים לסידור פרחים.

ממשיכים במורד הרחוב התלול לכיוון נהר הויסלה, ופונים ימינה ברחוב דוברה לכיוון הספריה של אוניברסיטת ורשה. זו אולי הספריה היחידה בעולם שראוי לבקר בה לאו דווקא בגלל אוצרותיה ואולמות הקריאה שבה, אלא בזכות הבניין יוצא הדופן שחזיתו מצופה נחושת ירקרקה. במבט קרוב יותר רואים שהאדריכלים הפולנים הטביעו על הקיר את כל מכמני תרבות העולם - נוסחאות מתמטיות, תווי מוסיקה וכתבי-יד בשלל שפות, בהם לוח ענק בעברית: "ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם".

משמאל לבניין, ליד מגרש החנייה, מובילות מדרגות אל גג הספריה. זהו שיעור מאלף איך ניתן לנצל דבר פונקציונלי כמו גג של בניין, עם מתקני איוורור, ולהפוך אותו לגן פורח עם גשרונים ופינות ישיבה, מסלולי הליכה מפתיעים ופינות תצפית אל הנהר והעיר. חלונות זכוכית ענקיים קורעים את תקרות אולמות הקריאה, מהם מציצים פנימה, צועדים-מרחפים מעל ארונות הספרים.

כל רחוב שמטפס למעלה יחזיר אתכם לדרך המלך. ברחוב המסתעף נמצא תיאטר ויילקי, התיאטרון הגדול, וגם מי שאינו יודע מילה אחת בפולנית אסור לו להחמיץ ערב באופרה. לא חשוב מי המלחין או מי הזמרים, ההפקה תמיד תהיה מדהימה. במחיר של כרטיס בשורה האחרונה במשכן האופרה בתל-אביב, תשבו כאן בשורה הראשנה באולם. כדאי לקנות מראש. לגלריה זאחאונטה, בקרבת התיאטרון, יש יד על הדופק בחידושי האמנות העכשווית, וכדאי להציץ.

דרך המלך מובילה למוזיאון הלאומי, שבקומתו השנייה מוצגים ציוריהם של התאומים מנשה ואפרים זידנבוטל, שניספו בשואה. הדמיון והשוני בעבודותיהם של האחים מעוררים מחשבה.

שופן בפארק

עד לגן וואז'נקי דרך המלך משמימה למדי, וכדאי לעלות על אוטובוס 180 או 116 על מנת לשמור כוחות לקראת הביקור בפארק המלכותי. בכניסה לפארק נמצאת מסעדה שהיא בעיני הטובה בעיר. היא ממוקמת במבצר שהוא כיום מרכז לאמנות מודרנית. ביום שמשי כדאי לשבת על המרפסת המשקיפה על מאגר מים של הפארק. תפריט יצירתי: עוף בקינמון ורוטב דובדבנים, סלט עם פרוסות עוף מעושן ואננס, עוגת שזיפים חמה עם גלידה, אגוזים ופירות יער. המחיר: כ-150 שקל לזוג, כשכמעט בכל פינה אחרת בתבל ידרשו פי שניים.

גם מי שאינם חובבי טבע וארמונות לא יעמדו בקסמי הפארק: יערות, מעברי מים, גשרונים, ארמונות - אחד מהם מוקף מים - טווסים משוטטים. ביציאה מהגן, באלייה אויאזדובסקה, יש פסל ענק של שופן ומסביבו גן ורדים. ביניהם מפוזרים ספסלים כמו באמפיתאטרון פתוח. בימי ראשון מתקיימים כאן קונצרטים פתוחים לכל, מיצירות מלחינה הלאומי של פולין. שופן, ורדים ושמיים כחולים, מה עוד אפשר לבקש.