מחקר: הפער הדיגיטלי בישראל לא מצטמצם

הפער בין הישראלים הממוחשבים לאוכלוסיות הלא מחוברות לא הצטמצם ובתחומים מסוימים אף גדל, על פי נתונים שהציגה החוקרת קרין ברזילי-נהון במהלך יום עיון שנערך אתמול (ב') באוניברסיטת ת"א תחת הכותרת "הפער הדיגיטלי בישראל: האם טכנולוגיות האינטרנט יקדמו את השוויון?".

ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה את המחקר על ניתוח של 700,000 גולשים באתר "חבר'ה". על פי ממצאי המחקר, שנערך בספטמבר 2003, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל", קובעת ברזילי-נהון.

מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.

נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה. מבחינת כמות המשאבים שמשקיעה המדינה, ותשומת הלב הממסדית לעידוד השימוש ברשת, קיים פער, לדברי ברזילי-נהון, בין קהילות פתוחות לבין קהילות מבודדות וסגורות כמו החרדים, ואף ברמה אישית, פער דיגיטלי בין ילדים שהוריהם תומכים ומעודדים אותם להשתמש במחשבים, לבין אחרים שלא זוכים לעידוד זה.

"אין פער דיגיטלי"

בניגוד לברזילי-נהון, פרופ' חגית מסר-ירון, לשעבר המדענית הראשית במנהל המדע במשרד המדע, התרבות והספורט,  וכיום חברת סגל הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, סבורה כי "אין פער דיגיטלי". "מדובר בעניין של הגדרה", אמרה אתמול מסר-ירון ביום העיון, "למשל, כל האוכלוסיה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים כמו מכונות כביסה, טלפונים סלולריים, מכשירי וידאו ואחרים". לכן, על פי מסר-ירון, הפער הדיגיטלי מצטמצם לאינטרנט ולמחשבים ונעוץ בכך כי חלק מהאוכלוסיה נרתעת ממחשבים ותופשת את האינטרנט כאמצעי תקשורת מורכב ולא כמשהו שימושי. היא סבורה כי האינטרנט הוא אמצעי ולא מטרה. גישה זו, הרואה באינטרנט ובמחשב כלי עבודה לכל דבר, היא שתביא לצמצום הפער הדיגיטלי, לדעתה.

כיצד ניתן להביא לכך שהאינטרנט יהיה זמין לכל האוכלוסיה כמו טלפון או מכונת כביסה? לדברי מסר-ירון, לשם כך יש להסביר לאנשים את הצדדים המעשיים של האינטרנט ולהדגישם. "אתר ממשל זמין, למשל, חוסך לאזרח זמן עמידה בתור", היא אומרת, "שירותים כאלה מצדיקים את המאמת הכרוך בהתמודדות עם הטכנולוגיה. כשיותר אנשים יבינו את זה - הפער יצטמצם".

מרכיב נוסף בדרך לצמצום הפער כרוך בהגברת הנגישות לאינטרנט ולמחשבים, לדעת מסר-ירון: "צריך לאפשר נגישות לאינטרנט מכל מוסד ציבורי, למשל, קופות חולים, בתי ספר או מוסדות ממשלתיים. וכמובן, יש לשאוף שיהיה מחשב בכל בית, במקום להקים מרכזי אינטרנט קהילתיים, שבדרך כלל משמשים כפילים לבנים".

לינוקס ודפדפן - זה הכל

אך מהיכן יבואו המשאבים להבאת מחשב לכל בית? פרופסור מסר-ירון מציעה להשמיש מחשבים ישנים באמצעות התקנת מערכת ההפעלה לינוקס ודפדפן אינטרנט. מחשבים אלה, אותם ניתן למכור במחיר נמוך מאוד, ישמשו כתחנות ייעודיות לגלישה. מסר-ירון סבורה כי יש להפנות את התקציבים המושקעים היום בפתיחת מרכזי אינטרנט קהילתיים, לצורך השמשת מחשבים כאלה ולהדרכה בבית האזרח. "מי שרוצה להשקיע - שישקיע במנועי חיפוש או בתוכנות - לא במרכזי מחשבים".

"עמותות יכולות להשקיע משאבים בהדרכה, למשל באמצעות ניידות המצוידות במחשבים ניידים שיעברו מישוב לישוב וידריכו משתמשים", מציינת מסר-ירון, "עסקים, מאידך, צריכים להשקיע בשיפור השמישות והמיומנויות, בעזרת שיפור מנועי חיפוש או תוכנות. זאת, על מנת להפוך את המחשב לכלי נוח יותר. ואילו המדינה צריכה להשקיע בפרויקטים המספקים שירותים ותוכן אמיתי, כמו ממשל זמין, וכן בהנגשת תכנים, שיוסבו לעברית.