מכירה פומבית: האם המכרז תפור?

גולשים אשר רכשו מוצרים בחלק מאתרי מכירות פומביות באינטרנט חשים לעתים כי מדובר ב"משחק מכור". אתרים אלה מאפשרים לגולשים לנסות ולרכוש מוצרים במחיר התחלתי מסוים, כאשר ההצעות שלהם מתחרות בהצעות של משתמשים אחרים ולבסוף הגולש או הגולשים שהציעו את המחיר הגבוה ביותר זוכה במוצר.

לכאורה, יש כאן סיכוי לא רע לעשות שופינג במחיר מציאה. בפועל, נראה כי יש מכרזים פומביים, גם כאלה המתנהלים בשעות נידחות, בהם מופיע גולש אלמוני אשר "מקפיץ" את המחיר מעלה, עד לסכום הקרוב מאוד לעלות המוצר בחנויות הרגילות ולעתים אף עולה עליו. האם יש אתרים המתערבים בהליך המכירה הפומבית באמצעות באלגוריתמים אשר מייקרים את מחירי המוצרים על מנת שהמוכר לא יפסיד?

לאחרונה עלה לרשת אתר מכירות פומביות בשם "פרסי", אשר מפרסם בתקנון שלו שלושה סעיפים מעוררי עניין, הנה הם כלשונם: 

• 101. זכותו של הספק להתערב בהליכי המכרז ולהגיש הצעות מטעמו.
• 102. לכל מוצר הנמכר באתר, יכול שיוצמד אמדן ראשוני למחירו, אשר יופקד בידי החברה מראש וטרם המכרז. במקרה כזה רשאית החברה שלא למכור את המוצר או השירות במחיר הנמוך מן האמדן.
• 103. החברה רשאית להתערב בהליכי כל מכרז מטעמים מסחריים וזאת על ידי מתן הצעות על ידי המחשב באופן רנדומאלי בשמות משתמש אקראיים.
  

סעיפים אלה מצביעים על כך שייתכן ונעשה שימוש בסוכני תוכנה ובשמות משתמשים פיקטיביים על מנת להתערב במכירה, ולהעלות את מחירי המוצרים הנמכרים באתר. מסעיף 102 ומדברים שנמסרו לנו על ידי האתר, עולה כי סעיף זה מאפשר לחברה לבטל מכרז שהסתיים במחיר הנמוך מהאמדן של החברה. לכאורה, אין מדובר כלל במכירה פומבית אמיתית.

מילון רב מילים מגדיר "מכירה פומבית" כך: "מכירת חפצים בפומבי על-ידי הצגתם לקהל בעזרת כרוז ומסירתם לכל המרבה במחיר". נראה שבאתר "פרסי" הפירוש שונה, והאחראים עליו מרשים לעצמם לנווט את המכירה לנוחותם.

"גילינו הגיינה מסחרית"

"אף אחד לא מתכוון להפסיד כסף בעסק הזה", אומרת לנו סמדר לנדאו, מנכ"לית האתר, "הרי זה ברור לכל צרכן כי מוצר שעולה עשרות אלפי שקלים או אלפי שקלים לא יימכר ב-200 שקל. אין מקום להאמין כי כאשר מציינים באתר מכירות פומביות מחיר התחלתי של שקל, הרי שאפשר ב-1.20 שקל לקנות מערכת קולנוע ביתית, למשל. אנחנו מספיק רציניים כדי לגלות את זה ללקוחות, ואין שום סיבה בעולם שהדבר הזה יעבוד נגדנו, לאחר שגילינו היגיינה מסחרית שלא קיימת במקומות אחרים".

לטענת לנדאו, גם אם מתרחשים מעשים כאלה, לא מדובר בפעולות של אתר פרסי. "אני רוצה לחשוב שהספקים לא מתערבים במכירה. כתוב בתקנון שמותר להם - אם היינו יכולים למנוע את זה היינו כותבים שאסור להם. אני לא יודעת מי יושב מהצד השני של האינטרנט. אני לא יכולה להיות משוכנעת שהלקוחות שלי מוגנים. כאשר הספק שהסכים למכור מוצר במחיר התחלתי של שקל, לא יפעיל את הבן הדוד הרחוק שלו או את השכן שלו.

"ולכן, חשתי מחויבות, בגלל שאין לי את האפשרות לשלוט בכך, להגדיר את הדברים ולקרוא להם בשם. הדבר היחיד שעשיתי זה לתת לסיטואציה היפותטית כיסוי משפטי. אם יקרה כדבר הזה, בו ספק יתערב במכירה, הרי שהודעתי ללקוחות שלי: תראו, אין לי אפשרות להגן עליכם ולשמור עליכם מפני סיטואציה כזו".

לגבי סעיף 102, אם השתתפתי במכירה פומבית באתר וקניתי מהספקים מוצר ב-500 שקל כאשר הם מעוניינים שאקנה אותו ב-1,000 שקל, מותר להם לבטל את הזכייה?

"כן, מותר להם...כאשר במכרזים מצוין מחיר התחלתי של שקל, כמה אנשים זכו בטלוויזיה או במיטה מתכווננת ב-1.20 שקל? בעולם הצרכנות אין מה לעשות, הרי אף אחד לא מפסיד. אנחנו הודענו על כך אך אין משמעות הדבר כי אתרים אחרים שאינם מודיעים על כך הם פיות טובות".

אז מה אחריותכם כלפי הלקוח?

"האתר הוא קניון המפרסם מוצרים. האחריות שלי היא לדאוג לכך שגולש שקנה מקרר יקבל את המוצר, להציע לו את הדילים הכי טובים ולצרף ספקים רציניים לאתר".

לדברי עורך הדין אביב אילון, הסעיף הראשון בחוק הגנת הצרכן, על פיו "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה", מציב, לדעתו, את התקנון של "פרסי" באור בעייתי. זאת, לאור העובדה שהאתר מציג עצמו כאתר מכירות הכולל זירת מכירות פומביות מחד, אך מוסיף סעיף המנוגד לכאורה להגדרת המכירה הפומבית, לדבריו.

"מצד אחד, האתר מספר לגולש שהוא משתתף במכירה פומבית באתר נטול אינטרסים, ולכן כדאי לו לקנות אצלו", אומר עו"ד אילון, "ומצד שני, יש סעיף, שממנו עולה, כי תיתכן פגיעה בצרכן. הם בעצם מושכים אנשים באיצטלה של אתר מכירות פומביות - בזמן שהם לא עומדים בהגדרה של מכירה פומבית - קיום מכרז". עו"ד אילון מוסיף, כי "יש טעם לפגם בעובדה שהם כותבים את ההערות האלה בקרן זווית, בחלקו האחרון של תקנון ארוך. לכאורה, יש מקום לפנייה לרשויות הצרכניות בעניין".

ומה קורה אצל האחרים?

דני אלוביץ', מנכ"ל אתר P1000: "אני לא יודע לגבי אתרים אחרים, אני יודע להעיד על האתר שלנו, כי התופעה פשוט לא קיימת. חד וחלק. אין שום התערבות מבחינה טכנולוגית או על ידי אנשים במחירים של המכרזים. מההיכרות שלי עם אתרים אחרים אני יכול להגיד שזה ממש נראה לי לא סביר. אנחנו מתחייבים למכור מוצר במחיר שיצא במכרז, גם אם זה עשירית ממחיר מחירון. אנחנו עומדים מאחורי כל מחיר שיוצא, אין דבר כזה התערבות במכרז".

מוואלה שופס נמסר לנו: "שום גורם ממוחשב או אנושי אינו מתערב בתהליך המכירה, לחלוטין לא. הרבה פעמים, כמעט מדי יום נמכרים אצלנו מוצרים במחירי הפסד". בנטאקשן אומרים כי "החברה לא מתערבת במכירות בשום צורה שהיא. המנגנון הוא מנגנון אוטומטי, מחיר המוצר במכירה פומבית נקבע על ידי רמת הביקוש של הגולשים. נטאקשן מתחייבת למכור את המוצר במחיר המכרז, בכפוף לתקנון".

אוהד שמש, המנהל המסחרי של אתר אולסייל, קובע: "כמובן שלא, בשום מקרה, בשום דרך, מעולם לא היתה התערבות ולא תהיה. וכמובן שאנחנו מתחייבים למכור מוצרים במחיר שנקבע במכרז, גם אם זה נמכר בשני שקל, וקרו מקרים כאלה. מוצר שלא הגיע למחיר שאנחנו או הספק רצינו להגיע אליו ונמכר במחיר הפסד נצמצם את תדירות הופעתו באתר. מוצר כזה לא יוצע למכירה בכל יום ואולי לא יופיע כלל במכירה פומבית. כלומר, אנחנו לומדים מהמכירות אבל לא מעוותים אותן".

בחודש ספטמבר הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה ייצוגית נגד אתרי המסחר, בטענה כי הם מטעים את לקוחותיהם כשהם מסתירים את דמי המשלוח. בית המשפט דחה את התביעה והעביר את הטיפול בה לעו"ד קמחי, שערך בדיקה בנושא. בסיום הבדיקה, שנערכה באתרים וואלה שופס, נטאקשטן, אולסייל, P1000 וסקאל און ליין, הוצאה הנחיה לכל האתרים וכן לאיגוד לשכות המסחר, המורה להם לפרסם דמי משלוח לצד כל מוצר, או לחילופין, לאפשר ללקוחות לאסוף את המוצרים באופן עצמאי.

לדברי קמחי "לזכות האתרים ייאמר שכמעט כולם התיישרו ועמדו בהנחיה, והם מאפשרים לבוא לקחת את המוצר, תוך פרסום כתובת הספק. אם אין אפשרות לאיסוף המוצר על ידי הלקוח, מציגים האתרים את דמי המשלוח כחלק מהמחיר הכולל".

גולשים המעונינים למסור פרטים נוספים בנושא, מוזמנים ליצור עמנו קשר. דיסקרטיות מובטחת. computers@y-i.co.il