בג"ץ בצו למדינה: הגדירו "קיום אנושי בכבוד"
הארגונים החברתיים עתרו לבג"ץ בעקבות הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה וטענו שנפגע הסף המינימלי ל"קיום בכבוד". המדינה מסרה בתגובה: אנחנו מחוייבים לקיום "רשת מגן אחרונה". השופטים בתגובה חריפה: "אתם לא אומרים כלום וכותבים שהממשלה והכנסת יודעים להגדיר הכי טוב". המדינה חוייבה להגדיר בתוך 10 ימים מהו הסכום הנדרש לקיום האנושי
מהו סף הקיום האנושי בכבוד? שופטי בג"ץ הוציאו הבוקר (יום ב') צו על תנאי המחייב את המדינה להגדיר בתוך 10 ימים מהו הסטנדרט לקיום אנושי בכבוד כמתחייב מחוק כבוד האדם וחירותו.
הצו הוצא לבקשת ארגון "מחוייבות לשלום ולצדק חברתי", האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני, שעתרו לפני שנה לבג"ץ בעקבותהקיצוץ החד בקצבאות הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי. העותרים טענו שהקיצוץ בהם, שנע בין 600 ל-1,200 שקלים בחודש, פגע בסף המינימלי לקיום בכבוד של המשפחות הנאלצות להתקיים מקצבה זו.
במהלך הדיון מתחה השופטת דליה דורנר ביקורת חריפה על תשובת המדינה שהתחמקה מקביעת הדרך לקיום מינימלי בכבוד ומסרה רק שהמדינה מחוייבת לקיום "רשת מגן אחרונה" ו"החובה למנוע פגיעה בליבה מצומצמת מאוד, קרי מניעת חיים ללא קורת גג, ברעב ובהיעדר כסות".
השופטת דורנר בתגובה לרשויות: "אתם לא אומרים כלום בתשובה וכותבים שהממשלה והכנסת יודעים הכי טוב. זו סיטואציה בלתי אפשרית שמונעת ביקורת שיפוטית וזה לא ראוי. זו הזדמנות שהרשות תבקר את עצמה". השופטת דורנר הדגישה כי היא רוצה פרמטרים מסודרים לקביעת מהו קיום מינימלי בכבוד.
לקבוע - לפי סל המצרכים או ההוצאות
העותרים מסרו לבג"ץ חמש חוות דעת שהתייחסו לדרכים שונות לקביעת קיום אנושי בכבוד. לפי חוות דעת אלו, המדינה בחוק הבטחת הכנסה מ-1980, קבעה שהצמדה של הבטחת ההכנסה ל-40 אחוז מהשכר הממוצע במשק, אלא לאחר שקוצצו הקצבאות ירדה רמת ההכנסה ב-33 אחוז מהשכר הממוצע במשק. העותרים הציעו גם לקבוע את סף הקיום המינימלי בכבוד לפי סל מצרכים או לפי סל ההוצאות.
נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, אמרה לשופטים שלמדינה אין מידע נוסף מהו קיום מינימלי בכבוד והתנגדה להוצאת הצו וביקשה עשרה ימים לשקילת צעדי המדינה אך השופטת דורנר דחתה את בקשתה ואף אמרה במהלך הדיון שאם תשובת המדינה לא תספק, בג"ץ יוציא צו מוחלט שיחייב את המדינה לקבוע מהו קיום מינימלי בכבוד.
במהלך הדיון אמר נציג ארגון "מחוייבות", עו"ד אביגדור פלדמן, שכל פגיעה בחוק הבטחת הכנסה מעלה חשד ממשי לפגיעה חוקתית ועל המדינה חובה להוכיח שלא נעשתה פגיעה כזו. לדבריו, "הקיצוץ בקצבת הכנסה נעשה במסגרת חוק ההסדרים ללא הסבר כלשהו שניתן לממשלה או לכנסת. איך משרד האוצר הגיע דווקא לקיצוץ כזה, ואפילו בדיעבד, לפרקליטות אין הסבר מדוע התבצע דווקא קיצוץ זה. זה בלתי מתקבל על הדעת".