לוב: האב, הבן ורוח השינוי
לוב עוברת בימים אלו שינוי משמעותי, שבמסגרתו ויתרה על שאיפותיה הגרעיניות, מתקרבת למערב ואף מנהלת גישושים דיפלומטיים ראשונים עם ישראל. מה עובר על המשפחה השלטת בלוב? מורה נבוכים למשפחה ולאומה בתהליכי שינוי
ביממה האחרונה הגיעה לשיאה ההתעניינות בזירה הלובית, בעקבות הדיווחים על גישושים דיפלומטיים ראשונים בין ישראל ללוב. הפעם היה זה סייף אל-איסלאם קדאפי, הבן של, שתפס את הכותרות. ynet מביא לכם מורה נבוכים למשפחה ואומה בתהליכי שינוי (עוד על הקשר הלובי - לחצו כאן).
בסוף שנות ה-90 שלח שליט לוב, מועמר קדאפי, את בנו לרכוש השכלה מעבר לים, באוסטריה. הבן, סייף אל-איסלאם קדאפי, הציב תנאי: לא אצא בלי הנמרים.
השלטונות האוסטרים הרימו גבה: נמרים? אצלנו? זה בלתי אפשרי. בתגובה איים קדאפי האב לנתק את הקשרים עם וינה, ומיהר להקפיא את אשרותיהם של האזרחים האוסטרים, המשקיעים בתעשיית הנפט המשגשגת של לוב. הלחץ עבד: סייף אל-איסלאם יצא ללימודים, עם שני נמריו האהובים.
הפרשה ההזויה הזו לא זכתה לכותרות ענק בתקשורת הערבית או העולמית, אבל יש בה כדי לשפוך אור על דרך התנהלותה של המשפחה השלטת מטריפולי.
אם יש גורם בצמרת הלובית שעומד מאחורי ההתפייסות עם המערב, ואולי בעתיד הקרוב גם עם ישראל, זהו סייף אל-איסלאם. כמו עבדאללה מעמאן, בשאר מדמשק, וגמאל (ג'ימי) מקהיר, גם הוא "בן של", גם הוא "ראה עולם" ורכש השכלה מערבית. שלא כאביו, שמקפיד להופיע בלבוש מסורתי של בן המדבר, קדאפי הבן מסתובב לבוש בחליפות ועניבות, תוצרת החברות היוקרתיות ביותר באירופה. לא לחינם כינה אותו ח"כ שלגי "שיינקינאי".
רומן עם היידר?
סייף אל-איסלאם קדאפי הוא אורח רצוי בבירות אירופה. בווינה התקרב דווקא ליורג היידר, לשעבר מנהיג מפלגת הימין הקיצונית "חירות". צהובונים במערב אף סיפרו על רומן לוהט בין השניים.
באחרונה נימק סייף אל-איסלאם את החלטת אביו להתפרק מנשק להשמדה המונית: "רצינו את הפצצה כדי להגן על הפלסטינים ועל העולם הערבי. אבל המנהיגים הערבים נקלעו לסכסוכים פנימיים, והם לא צריכים אותנו יותר".
האב, מועמר קדאפי, הוא כבר סיפור אחר. מאז תפס את השלטון ב-1969, הנהיג בארצו מדיניות מהפכנית של סוציאליזם ערבי, ברוח משטרי הבעת' שעלו באותה עת. אלא שהאחדות הערבית שכל ייחל לה לא הושגה מעולם. קדאפי הסתכסך עם שליטי ערב בזה אחר זה, לעתים על עניינים זניחים של כבוד ויוקרה, ולפני כשנתיים הודיע באורח דרמטי על נטישת הליגה הערבית.
במקביל להודעה על פרישה מהליגה, הצהיר קדאפי כי לארצו "אין עוד מדיניות חוץ עצמאית". משוויתר באופן סופי על חבריו מן הגוש הערבי, פנה השליט הלובי דרומה: את יהבו השליך על יבשת אפריקה, בה ראה את עתידה הכלכלי והפוליטי של ארצו. במקביל, באמצעות בנו ה"מתמערב", פתח במו"מ חשאי עם וושינגטון ולונדון, עד להכרזה הדרמטית על התפרקות מנשק השמדה.
"המג'נון האזורי"
35 שנות שלטונו הראשונות של קדאפי אופיינו בסערות, בקיצוניות ובשינוי דרסטי במדיניות החוץ – מי שנחשב בתחילת השבוע בן-ברית, ידע היטב כי אפשר שעד סופו יסומן כאויב הרפובליקה. לא לחינם הדביק לו נשיא מצרים מובארק את הכינוי "המג'נון האזורי".
ד"ר יהודית רונן, חוקרת ומרצה בכירה באוניברסיטאות תל-אביב ובר- אילן מספרת: "קדאפי הוא אדם מדהים בכל קנה מידה, שביצע בגיל 27 הפיכה צבאית במדינה ללא שפיכות דמים. הוא אינו אדם מטורף, בהחלט שונה מהמקובל, קשה לעיכול, ביזארי בהתנהגותו, ומונע מלהט רגשי. אין לזלזל בו ויש לזכור כי הביא את לוב למעמד כלכלי, פוליטי וצבאי בולט".
אנשי אקדמיה בישראל שעוקבים כבר שנים רבות אחר התהליכים במדינה, מספרים כי השינוי בהתייחסות של השליט קדאפי לישראל, התחולל כבר לפני מספר שנים, למשל בסילוק ארגונים מוסלמיים קיצונים מהמדינה. ד"ר יהודית רונן: "קדאפי כלל לא השתמש במילה 'ישראל' אלא כינה אותנו כישות הציונית, אמר כי אין מקום לשתי התרבויות, הערבית והיהודית ציונית".
ד"ר רונן מציינת כי ההתקרבות של לוב לישראל, אינה נובעת ממניעים של אהבת ישראל, אלא בניסיון לרצות את ארצות הברית, גם אם יהיה על קדאפי לשלם על כך בהורדת מחיר העוינות כלפי ישראל.
האם יהפוך קדאפי את עורו?
לדברי ד"ר רונן, קדאפי העדיף תמיד, על אף יחסו לישראל, שלא להיכנס לעימות פיזי, ולכן לא שלח חיילים במלחמת ישראל בלבנון ולא בהזדמנויות אחרות: "ללוב יש נשק כימי, ביולוגי ופיתוח טכנולוגי לנשק גרעיני, היא מעולם לא התערבה במישור הצבאי כנגד ישראל, אולם הסבה לה נזק רב במישור המוסרי, הערכי והמדיני".
לגבי העתיד, מתקשה ד"ר רונן לתת תחזית ממוקדת, משום לדבריה, הדברים "מאוד דינמיים". רוחות השלום שמנשבות בימים אלו עשויות להגשים לה חלום אישי: "אין דבר שאני רוצה יותר מלפגוש את קדאפי ואף לבקר בלוב. אחרי שנים רבות של מחקר, אני מכירה היטב את ההיסטוריה, המנהיגים והאליטות במדינה זו".
האם יהפוך קדאפי עורו, ויצטרף למנהיגים המתונים באזור בגישתם כלפי המערב וישראל? מוקדם עדיין לנחש. אם הדבר אכן יתרחש, יהיה זה כמובן בזכות הלחץ האדיר שמפעילה המעצמה מאמריקה באזור – ששיאו (בינתיים) בפשפוש המצולם בזקנו של סדאם חוסיין.
אבל לא רק ג'ורג' בוש אחראי לרוחות החמימות שמנשבות מלוב. גם לסייף אל-איסלאם, שהפך וינאי בכל רמ"ח איבריו, יהיה חלק מסוים בכך.
לפנייה לכתב/ת 
