כמה עולה חינוך חינם?

לאתי בנימיני, סגנית יו"ר אירגון ההורים בירושלים, יש ארבעה ילדים במערכת החינוך – בכיתות ב', ו', י' ו-י"ב. מבחינת חשבון הבנק שלה זה אומר, שמדי שנה היא משלמת 17,800 שקל כדי לממן את לימודיהם – במסגרת חוק חינוך חובה חינם, להזכירכם. הסכום זה כולל תשלום עבור סלי תרבות, טיולים, מסיבות, תמונת מחזור, תוספת שעות לימוד לתגבור בבתי-הספר ועוד.

"אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לממן את הלימודים של הילדים שלנו", אומרת בנימיני. "זו בושה למדינת ישראל שההורים צריכים לממן את החינוך, כאשר בכל הזדמנות מצהירים הפוליטיקאים שהילדים הם המשאב החשוב של המדינה. כולם למדו שאפשר להיכנס לכיס של ההורים, כיוון שאין לנו ברירה. הם מקצצים בתקציבים מתוך ידיעה ברורה, שההורים כבר ישלימו את החסר.

"אין לי ספק, שאם לא היינו משלמים את הסכומים האלה למימון החינוך, ילדינו לא היו רוכשים השכלה וחינוך. המצב הגיע לכזה אבסורד, שאנחנו נדרשים לממן אפילו עלויות שיכפול דפים ותחזוקת בית-הספר בשל הקיצוצים. המדינה צריכה להפסיק להתפאר בכך שהיא מעניקה חינוך חינם. אנחנו לא מקבלים שום דבר בחינם – אנחנו משלמים הכל, והתשלומים האלה מקשים עלינו. זו משכנתה נוספת".

לבינונים בלבד

לתחושות של הורי ישראל על הנטל הכלכלי הכבד המוטל עליהם יש עכשיו אישור רשמי. דו"ח שגיבשה היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי והוגש לוועדה הממלכתית לקידום החינוך קובע, כי הנטל הכספי המוטל על ההורים למימון חוק חינוך חובה חינם מסתכם בשישה מיליארד שקלים בשנה. נטל החינוך על משקי הבית גדל משנה לשנה בשל הקיצוצים בתקציב החינוך: לפני כחמש שנים שילמו ההורים 5 מיליארד שקלים בשנה עבור הוצאות חינוך.

תשלומי הורים עבור סל תרבות, מסיבות וטיולים, על-פי צו תשלומים של משרד החינוך, עומדים על מיליארד שקלים בשנה. סכום זה אינו כולל גבייה בלתי מאושרת על-ידי בתי-הספר וועדי הורים, המשתפים פעולה, הנאמדת בכחצי מיליארד שקלים נוספים. תשלומי הורים להשלמות פדגוגיות, כמו שיעורים פרטיים, מגמות מיוחדות, תגבור שעות לימודים, הרשמה ותוכניות ייחודיות שונות נאמדים בחצי מיליארד שקלים.

אי-יישום חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4 עולה למשקי הבית מיליארד שקלים. לפני כשש שנים הוחלט על מעבר הדרגתי לחינוך חינם בגילאים האלה. בינתיים ממשיכים ההורים לשלם – כ-670 שקלים בחודש עבור גן טרום-חובה.

סיבסוד החינוך מתוך תשלומי הארנונה עומד על שלושה מיליארד שקלים בשנה. לדברי מחבר הדו"ח, רון חן, סמנכ"ל ומנהל היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, הרשויות נאלצות להעביר סכומים אלה למימון החינוך בשל הקיצוצים הממשלתיים. היו והקיצוצים נמשכים, ובאחרונה קוצצו תקציבי החינוך ברשויות המקומיות בכחצי מיליון שקלים נוספים, את החסר – מבהירים בשלטון המקומי – ייאלצו ההורים לממן. הנטל הכספי על ההורים יגדל במאות שקלים נוספים בשנה לכלל הורים, ובכ-2,000 שקלים נוספים למשפחות שילדיהן נזקקים להסעות כדי להגיע למוסדות החינוך.

לדברי חן, משפחה ששניים מילדיה לומדים במערכת החינוך נאלצת להקצות שתי משכורות חודשיות ממוצעות – כ-10,500 שקלים בשנה – למימון לימודי ילדיה, ומשפחה ששולחת שלושה ילדים למערכת החינוך – כ-13 אלף שקלים. סכומים אלה אינם כוללים את חלקה של כל משפחה במימון החינוך מכספי תשלומי הארנונה שהרשויות המקומיות גובות.

יש להזכיר, שהסכום המירבי המותר לגבייה, כולל תשלום עבור תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) וטיול הוא: גני ילדים – 622 שקלים, יסודי – 1,438 שקלים, חטיבות הביניים – 1,648 שקלים, תיכונים – 1,750 שקלים.

יו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי, שמואל אבואב: "הורים רבים יודעים, שכדי שילדיהם יגיעו להישגים טובים וייהנו מרמת חינוך נאותה הם חייבים לשלם. מצב זה גרם לכך שוועדי הורים יוזמים גבייה נוספת של כספים באופן בלתי חוקי.

"הורים רבים משלמים בלית ברירה סכומי עתק, כיוון שהם יודעים שאם לא היו משלמים, רמת החינוך היתה יורדת וההישגים היו נמוכים יותר. וכך, המשפחות המבוססות מעודדות גביית תשלומי הורים, כדי שהילדים לא ייפגעו מהקיצוצים בתקציב, והמשפחות הפחות מבוססות נשארות מאחור".

ח"כ אילן שלגי, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת: "במצב הקיים מערכת החינוך אינה מסוגלת לתת מענה לא לתלמיד החלש ולא לתלמיד המצטיין, אלא לבינוני בלבד. התוצאה היא בינוניות ופערים גדולים".

הפתרון: מס לכולם

משפחת קול מרמת-גן מכירה מקרוב את הנתונים: מדי שנה היא מוציאה 21,490 שקלים עבור הוצאות החינוך של ארבעת הילדים – תאומים בני ארבע וחצי, תלמידה בכיתה ח' ותלמיד בכיתה י'. הסכום העצום כולל תשלום שכר לימוד, ארוחות בוקר בגן, סלי תרבות, ספרים, מסיבת סוף-שנה, טיולים ושיעורים פרטיים.

"אנחנו נאלצים לקצץ בשאר ההוצאות כדי לממן את חוק חינוך חובה של ילדינו", אומרת האם, יפה קול. "המדינה מתנערת מאחריותה ומעבירה את הכדור להורים, מתוך ידיעה שההורים ישלמו בלית ברירה. אילו ההורים לא היו משלמים, כל ילדי ישראל היו אנאלפבתיים".

מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, מזכיר שכבר לפני 12 שנה קבעה ועדה ממלכתית שבדקה את נושא גביית התשלומים מההורים שיש לחדול מהגבייה הזאת. במקום זאת היא המליצה על גביית 0.4 אחוזים נוספים באמצעות הביטוח הלאומי – סכום שיועבר ישירות למימון שירותי החינוך. לדבריו, פתרון זה הוגן וצודק, כיוון שהביטוח הלאומי גובה בהתאם למבחני הכנסה.

"למרבה האבסורד דחה האוצר את ההמלצות שהתקבלו על-ידי כל שרי החינוך, בנימוק שאינו מעוניין להטיל מס נוסף", אומר קדמן, "אבל בפועל המס המוטל היום כבד יותר ולא צודק. החינוך היום אינו חינוך חינם, אלא חינוך יקר מאוד שיוצר פערים עצומים בתוך בתי-הספר ובין בתי-הספר, בין תלמידים שיש להם לבין אלה שאין להם. למעשה, הזכות לחינוך תלויה בשאלה האם ההורים מבוססים ומסוגלים לשלם. מערכת החינוך התמכרה לתשלומי ההורים".