ארץ פלגי המים של רמות מנשה

גבולות רמות מנשה הם ואדי מילכ ונחל דליה, עמק יזרעאל, ואדי עארה, ובקעת הנדיב. 220 קמ"ר של גבעות מוריקות בין הכרמל לשומרון, שקטע 18 של כביש חוצה ישראל מאיים (או שמא עומד) לפלח לשניים. קטע כביש זה, כמעט 18 ק"מ ממחלף ברקאי צפונה עד למחלף אליקים, הוגדר כמזיק ביותר לסביבה. 

לאורך רוב הנתיב יש כיום דרך עפר ('דרך המוביל'), ובקטע קצר שלו (בין רגבים לגבעת ניל"י) גם סלול כביש צר. בשביל אפשר לעבור ברכב, ברגל או באופניים. ניתן לעשות את זה גם ברכב פרטי נמוך גחון, אם כי זו לא בהכרח הדרך המומלצת, בוודאי לא בימי גשם ושלוליות, בעיקר למי שרוצה לשמור על ערך הרכב והשסי. 

אקולוגיה: קוטעים את הרצף

בסופי השבוע המקום הומה מטיילים, אך שלא בשבתות אפשר ממש לשמוע את השקט. ברוב המקומות במרכז הארץ ובצפונה, גם כשיושבים בשקט, שומעים לא רק את ציפורים. כמעט תמיד יהיה איזה וזזזזזז או ורררררום רחוק, שיזכיר את העיר ואת זיהום האוויר. כאן, רחוק מאוד מהכביש הראשי, השקט מוחלט. 

לא רק את הפסטורליה והנוף מאיים לקרוע הכביש המהיר, שלו מִפתח רוחב של 100 מטרים ו-2.5 ק"מ של גשרים וחציבה בין הגבעות. יישור השטח על ידי חפירה ומילוי יפגע גם פגיעה אקולוגית חמורה.

ד"ר אורי שיינס, זואולוג תושב האזור, אומר שזהו אחד האזורים הכי מגוונים בארץ מבחינת צמחיה ובעלי חיים וכי הכביש יגרום לפגיעה קשה באוכלוסיות החיות באזור. בנחלים נמצא בין היתר טריטון הפסים, דו-חי שנמצא בסכנת הכחדה, וביבשה מינים רבים של בעלי חיים בהם קרקלים, חתולי ביצות, וצבי ארץ ישראלי.

באוויר אפשר לראות בזים מרפרפים מעל, ובחודש הבא יצטרפו אליהם גם 100 זוגות של בזים אדומים, מין בסכנת הכחדה עולמית, שאומצו על ידי ישובי אלונה (אביאל, גבעת ניל"י, ועמיקם). "הכביש קוטע את רצף שטחי המחייה, פוגע במערכות הנחלים המאוד רגישות, ויחד עם הרעש מהכביש וזיהום האוויר, ייווצר מצב בו סביר שבעלי החיים לא יוכלו להתקיים".

טיולים: מיוחצנים יותר ופחות

אפשר פשוט לעצור את הרכב בצד הדרך ולטייל מעט בשטח. בערוץ הראשון אחרי גבעת ניל"י, למשל, ששמו נחל ניל"י, מובילה הליכה איטית של כרבע שעה אל מעיין יפה. "בשטח כבר אפשר לראות את התחלת פריחת הכלניות, הרקפות, העיריות. השבוע ראינו דודא רפואי פורח, ויש גם עדיין שאריות של כרכומים", אומר שיינס.

בכניסה המערבית לפארק רמות מנשה יש מפה חרוטה בעץ וקופסת דפי מידע ריקה. מכאן אפשר להמשיך לכיוון גלעד וגבעת הרקפות (שרק מתחילות לפרוח בעונה זו), להכיר את השטח, לצאת לטיול אופניים, או למצוא איזו פינת חמד על שפת נחל תנינים, לכוס קפה בטבע. בגדות הנחלים אפשר גם למצוא אי אלו עלים מכילי מנטול, לאוהבי החליטות.

דרך הפארק אפשר להגיע לכל האזורים המיוחצנים היטב שבמזרח הפארק: המסלול המותאם לנכים בנחל שופט, חוות עמק השלום, מערת הפלמ"ח במשמר העמק, מוזיאון 'בית היוצר' של פיקוד ההגנה בבסיס הגדנ"ע בג'וערה, חניון החרובים ועין אמי.

מים: העידן הרב-ערוצי

הכביש מרמות מנשה מוביל לצומת רמת השופט משם ניתן להמשיך לכיוון ג'וערה ומשמר העמק, או להתחבר לרשת הכבישים הארצית במחלף אליקים.

ועד הפעולה: המטרה - מינהור

"אנחנו רואים את האזור כמו טוסקנה או פרובאנס", אומר מרכז ועד הפעולה להצלת רמת מנשה, יורם אסידון, כשהוא מנסה להמחיש את ערכו התיירותי של האזור. "פשוט חוצים שטח שמהווה את אחד המסדרונות האקולוגיים החשובים בארץ". אלפי עצים ייעקרו, בעלי החיים ייעלמו, מי הנחלים יזדהמו, וגם יש חשש לזיהום מי המוביל הארצי. "אם תתהפך שם מיכלית על הכביש, מי יוכל להבטיח שלא יהיה חילחול למוביל הארצי? איזה נזק צריך לקרות בכדי שהאסימון ייפול"?

הירוקים היו מעדיפים שכביש חוצה ישראל לא יתארך יותר צפונה ודרומה. "הוא לא צריך להיות שם בכלל", הם אומרים, אבל מכוונים את מאמציהם לשכנוע הממשלה למנהר את הכביש. יש המדברים על מינהור חלק מהקטע, ויש המדברים על מינהור הקטע כולו. לדברי אסידון, חוות דעת המומחים היא שזול יותר למנהר את כל הקטע, מאשר את חלקו, וזה אפילו לא יעלה יותר מכביש עילי הרסני.

אם כך, מדוע לא למנהר? במדינה בה התקציב הממשלתי לכביש חוצה ישראל גבוה מכל תקציב המשרד לאיכות הסביבה אולי אין צורך לשאול.  

איך מגיעים?

מכביש פרדס-חנה – בנימינה, פונים מזרחה בצומת עדה ונוסעים לכיוון גבעת עדה (האמיצים שמעיזים להיכנס למי הנקבות, יכולים לפנות שמאלה לכיוון אביאל, לעקוב אחרי השילוט ולבקר בפארק מי קדם). עוברים את גבעת עדה וממש לפני קיבוץ רגבים יש שלט המפנה שמאלה לגבעת ניל"י. כאן יעבור חוצה ישראל. פונים שמאלה ועוברים מעל נחל עדה ונחל אלונה. בכניסה לגבעת ניל"י לא פונים ימינה לתוך היישוב אלא ממשיכים ישר בדרך העפר כקילומטר וחצי עד לכניסה המערבית לפארק רמות מנשה.

למגיעים מהכיוון ההפוך:בצומת אליקים פונים לכיוון גלעד, בצומת רמת השופט פונים ימינה לקיבוץ רמות מנשה, ממש לפני שער הקיבוץ פונים שמאלה אל הדרך היורדת מדרום לו ובסופה, לפני שער המפעל, פונים שוב שמאלה אל דרך העפר המובילה אל עין מחוללים, ואחרי העין, ימינה לדרך המוביל המובילה עד לגבעת נילי.