תפסו אותי נוהג מהר
"שוטר במשרה מלאה שלח את ידו הגסה דווקא לכיסו ולרשיונו של אזרח שומר חוק, שלא סיכן אף אחד ולא מסכן אף אחד אף פעם". טור אישי
יש לי שכן, לצורך העניין נכנה אותו מ', ומייד נבהיר כי לא מדובר באזרח שומר חוק. מ' הוא בחור צעיר, שנהג במכוניות ספורט רועשות הרבה לפני שהחזיק ברשיון נהיגה רשמי. ואז, כמו היום, העביר ימים כלילות בנהיגה פרועה וגסה ברחובות השכונה, הפרעת מנוחת השכנים ובעיר הטלת אימה ואיום באלימות מול המעזים להעיר לו.
תלונות למשטרה? תגובתה של הרשות האוכפת הייתה אחת - כלום. שמועות טענו כי יש לו קשרים בתחנה המקומית, אבל אני מסרב להאמין. המשטרה אמנם עצלה ומיושנת ומטופשת לעיתים, ועם זה כבר למדתי לחיות. שחיתות? קשה לי להאמין.
ברור לכל כי טיפוסים כמו מ' צריך לעצור. אלא אם אתם חושבים שיש להמתין לרגע בו ידרוס חלילה עובר אורח. יש מספיק עדויות לכל אשמה פחות או יותר. אלא שזה דורש מאמץ, חקירה מסוימת, אולי אפילו מודיעין בסיסי. זה דורש לקום לפעמים באמצע הלילה ולבצע מעקב.
זה מחייב להזיז את הזרת מצד ימין לצד שמאל, ובאופן כללי – זה דורש מהמשטרה לבצע את תפקידה. זה כנראה קשה מדי. הרבה יותר קל לעורר גלי תקשורת עם "מניעת מירוצים פירטיים באזור חוות השקמים". הרבה יותר קל לקחת שוטר, לצייד אותו באקדח לייזר, ולשלוח אותו לכביש המוביל מתל אביב לבאר-שבע.
על שלושה פשעי
אחד כזה תפס אותי בשבת האחרונה, נוהג לכאורה במהירות של 121 קמ"ש. לא נהגתי במהירות כזו, או כן נהגתי כך, זה פחות חשוב. הכביש היה ריק לחלוטין, שני נתיבים לכל כיוון, שוליים רחבים משני הצדדים ויער של הפרדה בין כיווני הנסיעה. שוטר התנועה מספר 1 כבר הודיע כי רף התפיסה של נהג בכביש מספר 6 (חוצה ישראל) יעמוד על 120 קמ"ש. כביש זה אינו שונה בהרבה. כמה מהר מותר לנהוג בכביש בו תפסו אותי? נכון, 90 קמ"ש בלבד.
וזה פשע מס' 1: קביעת מהירות בלתי מתקבלת על הדעת, גזירה בה הציבור בקושי יכול לעמוד. למה? כדי להפוך את כל נהגי הכביש לפושעים, ולמלא את הקופה הדלילה בעבירות שכבר מוסכם על כולם כי אינן מסוכנות.
אחרי הכל, עצרו כאן את האיש הלא נכון. אני באמת אזרח שומר חוק, שהעבירות היחידות שעשה אי פעם הן עבירות מהירות מופרזת ביחס לחוק. כמו מרבית עם ישראל. אני נוהג תמיד במהירות הגיונית, נע בכביש בקצב של כולם פחות או יותר. בעיר אני בקושי עובר את ה-40, מפחד מכל תנועה. אבל הכביש בו נהגתי הוא משובח, הראות מצוינת, האספלט טוב, הרוחב נדיב. ואין בעולם שום סטטיסטיקה שתוכיח כי מהירות של 120 קמ"ש עלולה להיות מסוכנת בו.
וזה פשע מס' 2: בזבוז זמן יקר של שוטר ורכבו, זמן שעולה לי במסים רבים, כדי לעמוד במקום שבו למהירות אין שום משמעות בטיחותית. ואגב, זה כסף שמושקע בכיוון הלא נכון, ויכול היה אולי למנוע את החור בתקציב שהוביל – כך אהרונישקי – לפיצוצי חיסול חשבונות במרכזי ערים.
וחוץ מזה, ברחבי המחוז הדרומי ישנם מספר כבישים מסוכנים מאוד ומועדים לתאונות, כך הסטטיסטיקה בכל זאת. משטרת התנועה מודעת מאוד לכבישים ולצמתים, וברור לכל כי מספיקה נוכחות שוטר אחד כדי למנוע תאונות הנובעות מנהיגה לא זהירה.
וזה פשע מס' 3: כי אילו נהרג השבת מישהו באחד מכבישים אלה, דמו היה בראשם של אנשי המשטרה, אלה שבחרו להעמיד את "שוטר הלייזר" באמצע ישורת ארוכה ונינוחה. מקום בו הסכנה היחידה שגרמתי הייתה לברחשים משועממים המעופפים מולי.
רוזנשטיין, מזכיר משהו?
בשנה האחרונה רומס ה"פשע המאורגן" בישראל ברגל גסה את מה שנשאר מהביטחון האזרחי שלי. קשה או בלתי אפשרי לפתוח היום עסק קמעונאי בלי לשלם דמי חסות, ניסיונות חיסול הדדיים של ברוני זנות והימורים קטלו כבר תשעה עוברי אורח תמימים, פריצה לבית או לרכב היא משהו שהמשטרה כמעט ולא טורחת לטפל בו מעבר לרישום אדיש.
וביום שבת עמד שוטר במשרה מלאה, ושלח את ידו הגסה דווקא לכיסו ולרשיונו של אזרח שומר חוק, שלא סיכן אף אחד ולא מסכן אף אחד אף פעם. אזרח שכל פשעו היה לחיצה מעט כבדה מדי על דוושת הגז. לא זיגזגים, לא נהיגה מסוכנת, לא הטלת טרור של רעש ואלימות על סביבת מגורים, לא כלום מאלה.
רק חמישה קמ"ש מיותרים בדרך למהירות נסיעה הגיונית לגמרי בתנאי הכביש. במעמד אחר, כאשר מנסים לחסל את רוזנשטיין באמצעות פיצוץ חצי רחוב אלנבי בצהרי היום, רץ המפכ"ל אהרונישקי לכנסת, מזיל דמעות תנין ומסביר כי "אילו רק היה לי תקציב...".
אז מפכ"ל המשטרה, ראש אגף תנועה יקרים. תסתכלו לי טוב-טוב בעיניים ותגידו: האם אתם באמת ובתמים משוכנעים כי המשימה הכי דחופה של אותו שוטר ביום שבת בצהרים, בדרך לבאר-שבע, הייתה לתפוס נהגים שעוברים ב-10 קמ"ש נניח את המהירות המותרת?
ויש לכם שתי אפשרויות. אם גם אתם חושבים שלא (וזה כבר חיובי במקצת), אז המצב באמת רע, ועל הכישלון המחפיר של משטרת ישראל בכל תחום כמעט אתם חייבים לשלם בכיסאותיכם כבר היום. אם אתם חושבים דווקא שזו הדרך הטובה ביותר לבזבז תקציב דליל, הרי שאפילו תקווה לעתיד טוב יותר הופכת לחסרת טעם. זהו.
לפנייה לכתב/ת 
