ניתוח לייזר: ממה צריך להיזהר לפני שנפרדים מהמשקפיים

ניתוחי הלייזר לתיקון הראייה נחשבים לניתוחים השכיחים ביותר בעולם המערבי, ואחוז שביעות הרצון של המטופלים גבוה מאוד. הביקוש הרב הביא לפריחת מכונים שמבטיחים למטופלים שניתוח של כמה דקות יאפשר להם להיפטר מהמשקפיים המציקים לתמיד. אבל לא תמיד מספרים על הסכנות: הניתוח ה'פשוט' לא מתאים לכל אחד, ועלול להסתיים אפילו בעיוורון

אריאלה אילון ושושנה חןפורסם: 12.01.04 , 10:12

את הבדיקה הזו לא תשכח ר' (23) לעולם. זה קרה לפני שנתיים. ר', נשואה פלוס שלושה ילדים, הלכה עם בתה הקטנה לרופא העיניים באחת מקופות החולים. אחרי שסיים לטפל בילדתה, ניצלה ר' את ההזדמנות ושאלה את הרופא האם לדעתו כדאי לה לעבור ניתוח לייזר כדי לשפר את הראייה ולהיפטר מהמשקפיים. לדבריה, הרופא המליץ על כך מיד - והבטיח שמדובר בניתוח נטול סיכונים עם 100% הצלחה.

מיד אחרי שסיים להלל את יתרונות הניתוח, נתן לה הרופא כרטיס ביקור של המכון הפרטי שבו עבד. יומיים אחר כך כבר נקבע לה תור לניתוח. על אף שהרופא היה להוט לנתח אותה בשתי עיניה, נותחה ר' לבסוף בעין אחת בלבד ושילמה עבור תיקון הראייה בה 7,000 שקל.

בימים הראשונים שאחרי הניתוח חל שיפור בראייה, היא מספרת, אבל בהמשך התחלתי לראות נקודות שחורות מרצדות והראייה בעין המנותחת הידרדרה.

לדברי ר', הרופא המנתח הבטיח לה שמדובר בתגובה טבעית ונורמלית לניתוח - וכך המשיך לטעון במשך שנה שלמה. רק כשנגמרו לו התירוצים הוא צייד אותי במכתב ושלח אותי על חשבונו לעמית מבית חולים אחר למתן דעה נוספת. הרופא השני בדק אותי ונדהם. הוא אמר לי שאסור היה לנתח אותי, בגלל מבנה הקרנית שלי, שנראית כמו קונוס מחודד. בניתוח מבצע המנתח חיתוך בקרנית כדי להקטין את שטח הפנים שלה ולחדד את הראייה - אך כשהקרנית היא שפיצית ומסירים את ראשה, למעשה מחסלים אותה. וזה, לדברי ר', בדיוק מה שקרה לה: היום היא עיוורת בעין אחת, העין שנותחה, ועליה לעבור ניתוח להשתלת קרנית שספק אם יוכל להשיב לה את ראייתה.

ר' תבעה את הרופא והמכון בו טופלה באמצעות עוה"ד קרנית גפן וישראל יונגר ממשרד עורכי הדין יונגר. בין הצדדים הושגה פשרה ור' קיבלה מהנתבעים 300 אלף שקל.

15 אלף ניתוחים בשנה

בשנים האחרונות הפכו ניתוחי לייזר לתיקון קוצר ראייה לניתוחים השכיחים ביותר בעולם המערבי. בסקר שפורסם באוגוסט 2002 ב'Journal of Refractive Surgery' ושמתייחס לשביעות רצונם של המנותחים נמצא ש-97.5% מהם היו מרוצים מאוד מתוצאות הניתוח. בישראל נחשב הניתוח הזה לשני בשכיחותו, אחרי ניתוח קטרקט, עם יותר מ-15 אלף ניתוחים מדי שנה.

הביקוש הרב לניתוחים מהסוג הזה הביא לפריחתם של מכונים חדשים שמבטיחים ניתוח קליל ללא סיבוכים. אבל הרופאים מזהירים שאין זה כך. מדובר בניתוח לכל דבר ולא בהליך קוסמטי קל וחסר סיכון, מתריע פרופ' מיכאל בלומנטל, מנהל בית החולים לרפואת עיניים עין-טל. זה שהניתוח אורך דקות לא הופך אותו ל'לא ניתוח'.

פרופ' בלומנטל מסביר שבזמן ביצוע הניתוח שוכב החולה על מיטה כשראשו מונח מתחת למכשיר הלייזר ולעיניו מוזלפות טיפות שמרדימות את הקרנית. אחרי שהרדים את הקרנית, משתמש הרופא בקרן לייזר כדי לשייף אותה ולגרום בה לעקמימות חדשה - פעולה שמשפרת את הראייה ולרוב מבטלת את הצורך והתלות במשקפיים. השיוף הזה נמשך בין חצי דקה לדקה אך הניתוח כולו אורך כרבע שעה.

ניתוחי לייזר נעשים בכמה טכניקות, שכולן מתקנות בעיות של ראייה למרחק, קוצר ראייה ואסטיגמציה (צילינדר):

PRL: לפי הטכניקה הזו קרן הלייזר פוגעת ישירות בקרנית.
LESIK: בשיטה זו בוצע הרופא שכבה דקה בקרנית, מקפל אותה ומשייף את הקרנית. לאחר מכן הוא מחזיר את השכבה למקומה.
LASIK: השיטה שהפכה לנפוצה ביותר בשלוש השנים האחרונות, ובה משולבות שתי השיטות הראשונות.

שוק פרוץ

ברוב המקרים מושג שיפור בראייה בזכות מיומנותם של הרופאים, אך ריבוי המכונים יצר שוק פרוץ. על פי החקיקה והפיקוח הקיימים בישראל, לא נדרש כל רישיון כדי לרכוש מכשיר לייזר, לפתוח מכון, להעסיק רופא ושתדלנים ולהבטיח הרים וגבעות, אומר ד”ר חנא גרזוזי, יור החברה לניתוחי תשבורת ומנהל מחלקת עיניים בבית החולים בני ציון בחיפה.

באוקטובר 2002, במוסף 'רק בריאות' שהתפרסם בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל, כתב ד”ר גרזוזי בהרחבה על התופעה: עם ריבוי המרכזים הרפואיים המתמחים בטיפולי לייזר להסרת משקפיים, נוצרה אווירה של תחרות על המטופלים הפוטנציאליים. התחרות נעשית בעיקר על ידי פרסום באמצעי התקשורת אך גם בשיטות אחרות: הפעלת שתדלנים, אנשי שיווק ומכירות וכן הפעלת קשרים עם חברות ביטוח ומוסדות בריאות המבטחים בביטוחים משלימים. גם רשתות האופטיקה נכנסו למשחק. לתחרות זו צדדים חיוביים, כמו הפצת ידע על המנתחים, הניתוח, המכשור והמכונים וכמובן הורדת מחירים. אך יש לזכור כי לתחרות זו גם צדדים שליליים, כמו הבטחות לא ריאליות שמעלות את ציפיות המנותחים. כמובן שברפואה, בכל פרוצדורה ניתוחית, אין כל אפשרות להבטיח הצלחה לכל החיים. מספר מרכזים מתאפיינים בתחרות לא הוגנת, בהפצת חצאי עובדות ובחוסר אמת בפרסום.

ס', מורה בת 40, נפלה קורבן להבטחות מהסוג שעליו מדבר ד”ר גרזוזי. ביוני האחרון פנתה ס' למכון וביקשה לשמוע פרטים על ניתוח לשיפור ראייתה. הרופא והצוות היו נעימים בצורה בלתי רגילה, היא מתארת. הרופא בדק אותי באווירה חמה וביתית, התבדח והסביר לי שהניתוח הוא ממש 'זבנג וגמרנו'. הוא הבטיח לי שיום אחרי הניתוח אראה מצוין בעין.

מה שקרה במציאות היה סיפור אחר לגמרי. הראייה שלי לא ברורה ולגמרי לא ממוקדת, מספרת ס'. אני רואה כאילו מתוך עדשה עכורה. חזרתי לרופא, אבל הוא דחה אותי תקופה ארוכה בלך ושוב, עד שנמאס לי ממנו. רופא אחר שאליו פניתי אמר לי באופן הכי ברור שניתוח כזה לא מתאים לי. בסך הכל רציתי לשפר את המראה שלי ופינטזתי כבר איך אראה יפה בלי משקפיים. חשבתי שזה רק ניתוח קוסמטי קל, אבל אכלתי אותה בגדול.

ישנם רופאים ומכונים שלא טורחים לספר למטופלים על הסיכונים הנלווים לניתוח הלייזר. הם לא מספרים על סכנת הזיהום - סכנה נדירה אמנם (מקרה אחד לכל 100 אלף מטופלים) אך קיימת. הם גם לא מספרים על פגיעה אפשרית ברשתית או על הסכנה הכרוכה בשימוש לא מיומן במכשיר הלייזר. מטופלים אף עלולים לסבול מסיבוכים מאוחרים לטווח ארוך, כגון איבוד יציבות הקרנית, דבר שגורם להפרעה בראייה ומצריך ניתוח מתקן להשתלת קרנית.

כמה מהסיבוכים האלה כבר התבררו בבתי המשפט. במקרה אחד נפסק למנותח, חולה פוליו שהתעוור בעינו, פיצוי של חצי מיליון שקל על מסכת הכאב והסבל שעבר. לאחרונה פסקה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רות שטרנברג-אליעז, פיצויים של 450 אלף שקל למטופל שהתעוור בעינו השמאלית חודשיים וחצי אחרי הניתוח עקב דימום.

פרופ' אליהו ניימן, שהקים את מחלקת העיניים בבית החולים בני ציון והיום עובד בקליניקה פרטית, מספר על שישה מקרים שידועים לו בישראל. מדובר בשש עיניים של ארבעה אנשים שנותחו במהלך השנים 1995-1994 והתעוורו תוך שישה שבועות עד שלושה חודשים אחרי ניתוחי לייזר לתיקון ראייה עקב דימום. כדי להעמיד את הדברים בפרופורציה, מצא פרופ' ניימן שבנוסף לששת המקרים בישראל, אירעו רק שישה מקרים דומים בעולם. בספרות הרפואית קיים ויכוח אם יש או אין קשר בין דימומים בעקבות ניתוחי לייזר ועיוורון, אומר פרופ' ניימן, שצידד בעדותו בפני בית המשפט בקשר בין השניים. לעומתו, פרופ' בנימין מילר, מנהל מחלקת עיניים בבית החולים רמבם בחיפה, שהעיד אף הוא בפני בית המשפט, שלל את הקשר הזה: העולם האופטלמולוגי המדעי מתייחס לדימומים ברשתית אצל חולים שעברו טיפול שכזה כתופעה שקשורה למחלת קוצר הראייה, שעלולה באופן מקרי להופיע לאחר הטיפול ללא קשר סיבתי ביניהם.

בכל המקרים בארץ ובעולם מדובר באנשים שסבלו מקוצר ראייה גבוה ביותר שנע בין 18 ל-42 דיופרטריות. יחד עם זאת מדגיש פרופ' ניימן שהמכשור והשיטות בניתוחי לייזר השתנו מאז שאירעו המקרים המדוברים. איש לא מעז היום לטפל בקוצר ראייה כה גבוה. כבר אז אמרו שאסור לנתח מעבר ל-10 עד 12 דיופרטריות.

גלית אבישי, מנכ”ל המועצה הישראלית לצרכנות, תובעת ממשרד הבריאות לדאוג לפרסם כל מידע על פסקי דין והחלטות שיפוטיות נגד רופאים, כדי שהצרכנים יוכלו לקבל החלטות מושכלות בבחירת הרופאים שאמורים לטפל בהם. המועצה אף בודקת את הנהלים המקובלים בעולם בעניין זה.

לא כל אחד יכול

סיבוכים אפשריים אינם הדבר היחיד שעל המטופלים להיות מודעים לו. מבחינת התאמה בריאותית, לא כל ממושקף יכול לעבור את הניתוח הזה. בכל שנה אני דוחה לפחות 40% מהפונים אלי בבקשה לעבור ניתוח כזה, בגלל חוסר התאמה, אומר פרופ' בלומנטל.

למי מותר לעבור ניתוח לייזר לתיקון ראייה? ככלל, לבני 51-20, מלבד מקרים יוצאי דופן. הנתון הזה נגזר מכך שברוב המקרים מגיל 20 והלאה מפסיק מספר המשקפיים לגדול - ואילו מעל גיל 51 עלולות להיווצר מחלות עיניים נוספות.

ולמי אסור לעבור את הניתוח? כאן מדובר ב'רשימה שחורה' ארוכה:

למי שיש מספר שגבוה ממינוס 8.
למי שסובל מניוון ברשתית.
למי שסובל ממחלות עיניים שונות.
למי שסובל מיובש תמידי בעיניים.
למי שחולה במחלות אוטו-אימוניות כמו לופוס ומחלות פרקים שונות.
למי שחולה בסוכרת קשה שפוגעת בעיניים.
לנשים הרות.
למי שסובל ממחלת עור, במיוחד פסוריאזיס.
לחולי סרטן שמחלתם פעילה ולחולי איידס.

לפני שניגשים לניתוח

אם נדמה לכם שאתם מתאימים ורוצים לעבור את ניתוח הלייזר, רצוי להקפיד על הכללים הבאים לפני שמתחייבים להגיע לניתוח:

לשאול את הרופא על חלופות לניתוח: עדשות מגע, טבעות בקרנית או ניתוחים אחרים כמו השתלת עדשה. על פי חוק בריאות ממלכתית חייב הרופא להסביר לחולה את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח ואת החלופות שקיימות לו.
רצוי להתייעץ עם יותר מרופא אחד. לשאול על נסיונו, הצלחותיו - וגם כשלונותיו.
להימנע מלהיות מושפעים ממכבש הלחצים שמפעילים אנשי מכירות של מכונים שונים.
לקרוא מודעות פרסומת בזהירות ולא להתפתות למחיר הנמוך ביותר או לפריסת תשלומים נוחה.
כל שאלה יש לשאול רק את הרופא המנתח. הוא האחראי הבלעדי להצלחת הניתוח.
לפני הניתוח חובה לעבור בדיקה רפואית שלמה שכוללת מיפוי קרנית, בדיקת עובי הקרנית ובדיקה מדוקדקת של רשתית העין.
לא לחתום על טופס הסכמה לניתוח אם לא הוסברו כל הסיכויים והסיכונים.
להיזהר מרופא שמבטיח שלא יהיו תופעות לוואי כלשהן.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו