חוק איסור התערבות גנטית יוחזר לדיון בוועדת המדע

חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) יוחזר לדיון בוועדת המדע של הכנסת, לאחר שהסתייגות הממשלה מהצעת החוק התקבלה היום (ב') ברוב של חמישה חברי כנסת מול שלושה. את ההסתייגויות להצעת החוק מעוררת המחלוקת הגישו שר הבריאות דני נווה ושר המדע והטכנולוגיה מודי זנדברג, בשיתוף ח"כ ד"ר לאה נס וחברי כנסת נוספים.

בשבוע שעבר ביטלה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת את תוקפו של החוק שנקבע לחמש שנים והפכה אותו לחוק קבוע, ללא תוקף. זאת, בניגוד לעמדותיהם של מומחים ואנשי מחקר, שהתנגדו כמעט פה אחד להארכת תוקף החוק. ח"כ מלי פולישוק-בלוך, יו"ר ועדת המדע, הייתה היחידה שנכחה בהצבעה והחוק אושר למעשה בקולה בלבד. הערב, כאמור, הפכה הוועדה את החלטתה של פולישוק-בלוך על-פיה וקבעה כי החוק יחזור לדיון בוועדה, ויוגבל ל-5 שנים.

מוקדם יותר הבוקר אמר השר זנדברג אמר כי ראוי שהנושא יבדק במועצה הלאומית לביואתיקה שתגבש את עמדתה עד יום פקיעתו של החוק המוצע בשנת 2009. הוא הוסיף כי יש להגביל את האיסור בזמן, בשל קצב ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות המהיר הגורם לדינמיקה של שינויים בעמדות חברתיות אתיות ומשפטיות. "אין זה ראוי כי האיסור בחוק יהיה קבוע. החלטת יו"ר ועדת המדע עומדת בסתירה לעמדת מוסדות המחקר והמדענים בישראל" הוסיף השר זנדברג, וביסס את דבריו על דוגמה מן העבר הקרוב - השינוי בעמדות החברתיות והמשפטיות בסוגיית ההפריה החוץ-גופית.

חברת הכנסת ד"ר לאה נס, ביוכימאית שעסקה בעבר בתחום הפוריות, הביעה את שמחתה על קבלת ההסתייגויות: "אני מתנגדת באופן ברור וחד משמעי לשיבוט בני אדם לרביה. עם זאת, אימוץ הצעת הממשלה שמטילה איסור זמני (מורטוריום) על שיבוט בני אדם למטרת רביה לחמש שנים יכול לסייע בקידום המחקר והמדע. מחקר זה יכול להביא למידע חשוב בכל הנוגע להבנת תהליכים גנטיים הגורמים למחלות קשות כגון סרטן ולהבנת תהליכי ההזדקנות".

המומחים התנגדו בתוקף

כמעט כל המומחים שלקחו חלק בוועדת המדע טענו כי אין להפוך את החוק לקבוע. אך מאחר שבזמן קבלת ההחלטה נכחה רק יושבת הראש, פולישוק-בלוך, היא קיבלה את ההחלטה בעצמה. "כיוון שחברי כנסת אחרים החברים בוועדה לא הביעו דעתם והמאזניים נטו יותר לכיוון של חוק לחמש שנים, עד הרגע האחרון לא רציתי להיות היחידה שתגיד שצריך להיות חוק קבוע", הסבירה ח"כ פולישוק את עמדתה. "אבל יש דברים שאפשר להתפשר עליהם ודברים שלא. אני קבעתי לעצמי להיות נאמנה לדרכי, ויש דברים שאני חייבת ללכת לפי צו מצפוני. לכן, עם הזמן הגעתי למסקנה שבנושא הזה אינני יכולה ללכת בניגוד למצפוני".

רוב המומחים טענו כי יש להשאיר את המורטריום לחמש שנים בטענה שתחום המדע הוא תחום שמשתנה כל הזמן וקביעת החוק לתקופה מוגבלת מעבירה מסר חיובי לציבור. "איסור קבוע נותן מסר שלילי למחקר ולא ברור מה יתרון האיסור", אמרה ד"ר זלינה בן גרשון, סגנית יו"ר ועדת הלסינקי. עוד נטען, כי קביעת החוק לתקופה בלתי מוגבלת תגביל את המחקר הרפואי, גם בתחומים שאינם מתייחסים לשיבוט בני אדם.

פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי של משרד הבריאות, אמר כי יש להשאיר את המורטריום לחמש שנים, וזאת משלושה טעמים: הדבר מבטיח אינטרקציה בין מחוקק למדע, המדע הוא דבר דינמי, ונקודה נוספת מתייחסת לנקודת הראות של אנשי המדע. "כמה פעמים אנו חושבים על הבעיות האתיות והמוסריות של הדברים", אמר פרופ' רחמימוב. "לא הרבה. העובדה שזה מגיע לכנסת מחייבת אותנו לחשוב על הדברים".

"אני שוות ערך לכל פרופסור"

חוקרים ואנשי מחקר שונים בישראל, העוסקים בתחומי הרפואה, מדעי החיים והגנטיקה, מתחו במהלך הימים האחרונים ביקורת קשה על פולישוק-בלוך, יו"ר הוועדה. מלבד התנגדותם של המומחים שהופיעו בפני הוועדה, טענו רבים אחרים כי מדובר בהחלטה בלתי-מקצועית, שהתקבלה מבלי שהוכללו השיקולים המדעיים, האתיים והחברתיים ומבלי שתהיה כלל התייחסות להתקדמויות המדעיות הצפויות.

פולישוק-בלוך הגיבה לטענות: "זה עניין מוסרי-ערכי ולא משנה מה רמת הידע שלך. אני מרגישה את עצמי שוות ערך לכל פרופסור לביו-אתיקה, גנטיקה, הנדסה או רפואה. העניין המוסרי האתי הזה בכלל לא שייך לרמת הידע אלא לאמונה שלך, למצפון שלך, לאידאות שלך, וגם אם זה אדם לא משכיל או שרחוק מרפואה בכלל זכותו שתהיה לו דעה. הדעה שלו והאמונה שלו טובה בדיוק באותה מידה לפרופסור לביו-אתיקה שהופיע בפני הוועדה. אין עוד אדם נאמן לטובת המחקר הרפואי כמו מלי פולישוק", הוסיפה חברת הכנסת.

כעת, תחזור הצעת החוק אל הוועדה שתכין אותה לקראת הגשתה לקריאה שניה ושלישית במליאה. מגישי ההסתייגויות הודיעו כי בהצבעות הקרובות יפעלו במסגרת ועדת המדע, כדי למנוע "מחטפים דומים" נוספים, כהגדרתם.

השתתף בהכנת הכתבה: אבי בליזובסקי, עורך אתר "הידען ".