היומנאים: שוק סהרורי ואוויר פיוטי

הבמה המרכזית: שוק אסוציאטיבי

הבלוגר: סוואל, סטודנט עייף בן 25, חובב גלישה ואלכוהול, נאלץ לתמרן בין לימודים תובעניים, חברים חובבי מסיבות, משפחה לא פשוטה, בדרך הסבוכה למציאת אהבה ושקט נפשי.

הגדרה עצמית:  "לא פשוט שם בשוק אצלי בראש, אז אני מנסה להעביר חלק לפה בשביל להקל על העומס"

מצב הרוח:  סהרורי ועייף.

ציטוט אופייני:  "לקחתי ליקוויד שוב. בהתחלה הופיע סוואל הנחמד, הרגוע, זה שיש לו כוח לאנשים, דיברתי עם כולם על דברים שבדרך כלל אני לא מסכים לדבר עליהם (עסקים, לימודים, מוזיקה) הייתי כולי נינוח. ואז אני והאלכוהליסט נכנסנו לשיחה (גם הוא לקח ליקוויד כמובן) ישבנו באיזה בר וניהלנו שיחה שאני לא זוכר שניהלתי כמותה עם אף גבר. אולי זה בגלל ששנינו מעורערים כרגע.

"אלכוהוליסט סיפר שהעולם גורם לו עצב עם כל הגסות והטמטום והרוע, ושמאד קשה לו שחברה שלו לשעבר יוצאת עם מישהו אחר.

אני החזרתי לו בקלישאה שאני מנסה לא להיקשר לאנשים, כי בסוף כשהם פוגעים בי זה קשה מידי. דיברנו על לחשוב יותר מידי, על לא לחשוב על כלום ועל ריקנות, הסכמנו שיש לשנינו מן התענגות על העצב וחייכנו ,רק תהינו למה תמיד אנחנו לא מקבלים הכל בהשלמה כמו באותו רגע ואז ניתקנו מגע כי זה כבר היה מביך".

ציטוט אופייני 2: "לפעמים אני חושב על עתיד ללא ים, שהכל בו בטון וברזל וזכוכית ובאותו מצברוח צצה תמיד מחשבה על מין אקורד סיום. החמישית של בטהובן כמו שהיא נשמעת בפסקול התפוז המכני, אנלוגית ומצמררת, אני לבוש בג'ינס שאני הכי אוהב ובסוודר הכחול שלי מאמסטרדם עם צעיף בגווני כחול ונעלי ספורט כחולות לבנות נכנס לתוך האוטו התכלת שלי ונוסע במהירות בינונית אל תוך הים. האלכוהוליסט אומר שבאהבה תמיד יש מישהו יותר חזק ומישהו שאוהב יותר, ושאהבה מוחלטת והדדית היא משהו ששייך לרגעים ספורים ונדירים. הוא פסימיסט האלכוהליסט שלנו. עוזי וייל כותב על אנשים שנפגעו שוב ושוב והם עדיין מנסים להמריא, כל פעם עם כנפיים קצת יותר קצרות. הוא מעין אופטימיסט עם מרירות משוקולד".

פעמיים כי טוב

צמד המתכנתים הצעירים, שגיא מעוז ואיתי נתנאל, הקימו באוקטובר 2002 את "bl0g" - מערכת עברית לניהול בלוגים חינם, שצברה לה מספר אוהדים לא קטן. מאז הקמת המערכת ושכלולה, ניהלו השניים, כל אחד בנפרד אתרים אישיים. שגיא, הידוע בכינויו, n0nick, התגייס לצבא והחליט שלא להמשיך במלאכת העדכונים. ביתו הווירטואלי עדיין פתוח למבקרים. איתי, יחד עם השרת הנאמן שלו, רפול, התגייס גם הוא לשירות המדינה, אך לא נטש את המערכה. הוא ממשיך לספר על חייו כאפסנאי טכני בסגנון קליל ומחוייך.

טוב לנו ביחד 

בתי הקברות הווירטואלים מלאים בבלוגרים שהרימו את האצבעות מהמקלדת ומפאת שעמום או מחסור חמור בנושאי כתיבה חדשים,  אמרו יפה שלום וחזרו לחיים המאתגרים שהמתינו מחוץ למחשב. רגע לפני שתרימו דגל לבן, מה דעתכם לאחד כוחות עם שותפים חובבי כתיבה? שתי הדוגמאות הבאות מנסות להוכיח כי יש תקווה לביחד.

אם אתם נוהגים לרכך את אונות המוח לפני השינה מול הטלוויזיה, שווה לקום מהספה רק בכדי לנשום את האוויר הפיוטי של זואי.  

מעטים הבלוגים שמצליחים להרגיע את מערבולת המחשבות המהירה בסופו של יום ותודות לכשרון כתיבה מהודק ומהפנט, העולם של זואי כובש כל חלקה טובה בלב.