מיס ישראל+

"אני קמה כל בוקר בשש וחצי, מכינה סנדוויצ'ים, בודקת אם הכל בתיקים. את יודעת מה זה להלביש ארבעה ילדים לבית הספר ולגן ועוד לקחת ביד עגלה לילדה החמישית? אחרי זה אם יש לי זמן אני שוחה בקאנטרי קלאב", אומרת בנשימה אחת אנסטסיה מיכאלי, מגישת "תענוגות החיים" ב"ישראל פלוס" (שישי 19.00), המסתמנת כפנומן נשי.

את השמות לילדיה - דוד (6), רמי (5), יהונתן (3 וחצי), רחל (שנתיים) וטל (7 חודשים) - בחרו היא ובעלה "עם הרבי שלנו", אומרת מיכאלי, 28, שעברה תהליך ממושך של גיור. "יש כמה דברים שאני לא יכולה לעשות כאשה נשואה, למשל להתחבק ולהתנשק עם הקולגה שלי בתוכנית, מיכאל טיפליצקי. אסור לו לגעת בי".

איך את מתנהלת בעבודה עם חמישה ילדים?

"בשבילי העבודה זה תענוג. אפילו שיש בה רגעים מאוד קשים, זה עדיין לצאת מהבית, מהשיגרה, מהבעיות היומיומיות של טיפול בילדים. אני סובלת מחוסר שינה כרוני, כי אני עובדת גם בלילות. אבל מאחר שאני לא עובדת כל יום, יש לי פנאי להיות עם הילדים. חוץ מזה, יש לי משרד בבית, וכשהילדים בבית הספר ובגנים, או כשהם ישנים בצהריים, אני יכולה לעבוד. חדר העבודה שלי הוא המקום הכי אהוב עלי בבית. אני עובדת על גרפיקה לתוכנית, אבל ההובי שלי זה לעשות במחשב סרטים על הילדים שלי".

היא זוכרת את ימי הכפור של סנט פטרבורג, כילדה בת שמונה שנוסעת ארבע פעמים בשבוע לאימונים בסקי מגלשיים, התנסות שגם הותירה אצלה מזכרת קלה בסנטר. "ספורט של סוסים", היא מכנה זאת בלי געגוע. "את יודעת מה זה לצאת בבוקר בקור של מינוס 22 מעלות לתחרות של 15 ק"מ? כשאת מגיעה לתחרות, את מורידה את הכובע ואת הפלסטיק המיוחד שעל הברכיים ביחד עם העור. צריך לזה אופי מיוחד".

הרבה לפני שנגעה בלייף סטייל ונבחרה למלכת היופי של סנט פטרבורג - מה שהקפיץ אותה לפריז הנוצצת - נהגה מיכאלי לשאת בעול הפרנסה בבית. "אחרי הלימודים נתתי שיעורים פרטיים באנגלית, כדי לקנות לחם הביתה ובגדים לעצמי". אבל למרות המצב הכלכלי הירוד, מיכאלי מתגאה בבית התרבותי שבו גדלה ושוקדת להעביר את המורשת לילדיה. "אמא שלי, לידיה, היתה מורה לספרות רוסית. גדלתי בבית של ספרות ופואטיקה. מגיל שלוש ביקרתי במוזיאונים. אבא שלי, ולדימיר, היה ימאי ולא ראיתי אותו הרבה. שניהם השקיעו בי ובאחי אנדריי הרבה כוחות כדי שנקבל חינוך טוב". לשאלה אם היתה רצה היום למסלולי הדוגמנות הנחשבים בבירות היוקרתיות, היא עונה בפשטות: "אני כל כך עסוקה בעבודה ובילדים, שאין לי זמן לשטויות האלה".

לערוץ ישראל פלוס הגיעה לאחר תקופה שבה התפרנסה מדוגמנות. "'תענוגות החיים' נותנת הזדמנות לצופים הרוסים להכיר ישראלים יותר לעומק", אומרת מיכאלי. "יש כאן תרבות שצריך להכיר אותה, והערוץ שלנו זה כלי מרכזי להעברת תכנים". זו גם דרך נהדרת עבור מיכאלי להכיר את הארץ. "איפה לא היינו? יערות הכרמל, לטרון, מקדש הבהאיים, עשינו טעימות יין ביקבים בזכרון יעקב. הכל סביב תיירות, נופש, אוכל טוב, חנויות יוקרתיות וספורט אתגרי. עכשיו אנחנו חוגגים לערוץ יומולדת שנה, ולכבוד זה צילמנו תוכנית מדהימה על סיפור החיים של המנחים שלנו מילדות".

המבטא שלך כבד. זה מפריע לך?

"כן. כשהתארחתי אצל יצפאן ושמעתי את עצמי, היה לי רע מאוד, ואני עובדת על זה. כשאני נוסעת ושומעת רדיו, אני פשוט חוזרת על המילים".

היא מהנדסת אלקטרוניקה במקור. את עבודת התזה בתואר השני שלה, מאוניברסיטה בסנט פטרבורג, עשתה בתקשורת רב ערוצית. "בזמן הלימודים הציעו לי להשתלב בתחרות ה'טופ מודלס' של סנט פטרבורג. זו עיר ענקית, יש בה שישה מיליון תושבים, וזכיתי במקום הראשון. השתתפתי בתחרות בינלאומית שקלאודיה שיפר שפטה בה, וזכיתי במקום השני. ב-95' לקחתי חופש מהאוניברסיטה ונסעתי לעבוד בפריז. גרתי שם בדירה של דוגמניות וראיתי את כל הליכלוך בעולם הזה. צריך לדעת בגיל צעיר להתמודד עם זה, לעצור ברגע הנכון ולהבין מה את רוצה בחיים. ראיתי הרבה בנות יפות וצעירות שהסוף שלהן לא היה יפה. יש לי הרבה חברות שגרות בפריז, במילאנו ובמונקו, שמשתמשות בהרואין ובסמים אחרים. אני לא הסתכנתי. היו הרבה פיתויים, מסיבות וחיי זוהר עם כל השטויות, אבל העדפתי לשבת בבית, ללכת לאודישנים בשקט ולקבל עבודה. אחרי שנה חזרתי לסיים את הלימודים שלי באוניברסיטה".

הקטליזטור המרכזי לסיום לימודיה היה נציג של חברת תקשורת גדולה, שהגיע מישראל לתערוכה בסנט פטרבורג - בעלה לעתיד ואב חמשת ילדיה, יוסי. "הוא יהודי מלטביה, שחי שלושים שנה בארץ. הוריו עברו את השואה ברוסיה. אחרי המלחמה הם סבלו שם מאנטישמיות, ובשנות השבעים הגיעו לכאן, כשיוסי היה בן 11". הוא מהנדס תקשורת במקצועו. מיכאלי מספרת כי בקרוב יעברו מראשון לציון לאחד מהאזורים היוקרתיים ביותר בארץ. היא עוזרת לו בעסקים המתפתחים שלו בארץ ובחו"ל, וכשמביטים בה מבינים איך האמביציה פותחת כל דלת.

"התחתנו ב-97' ברוסיה ועשינו חתונה שנייה, יהודית, כאן ב'אולמי אליהו', כשכבר היו לנו שלושה ילדים".

למה התגיירת?

"קודם כל, זה היה חשוב למשפחה שלו וגם היה חשוב לי. אבא שלו, מישה-ישראל ז"ל, היה כמו אבא בשבילי. כיבדתי אותו מאוד ואת מה שהוא עבר בתור יהודי. זה כבוד גדול בשבילי להיות אשת הבן שלו. הוא היה בן אדם קדוש, שעשה רק מעשים טובים בחיים. עוד ברוסיה היו לנו הרבה חברים יהודים. הם היו הכי חכמים, מתוחכמים ומצחיקים, ותמיד היה לי מעניין איתם. יוסי היה הגבר היהודי הראשון שלי. הוא איש מאוד מתחשב, אפשר להישען עליו כמו על קיר. אני יודעת שאם משהו קורה לי, הוא מאחורי. יש לו מילה".

תהליך הגיור ארך כמעט שלוש שנים. העובדה שאת דוגמנית היקשתה עלייך?

"למדתי שנה וחצי תורה והלכה בבית ספר לגיור. מבין כל הדוגמניות שאני מכירה, אני הכי צנועה. הכבוד של המשפחה מאוד חשוב לי. עיכבו לי את הגיור, כי רצו לוודא עד כמה הכוונות שלי רציניות ועד כמה אני באמת רוצה שהאלוהים שלכם יהיה האלוהים שלי".

כשאני מתעניינת בזוגיות שלהם ובעובדה שהיא אם לחמישה בגיל כה צעיר, היא עונה: "כשאת מביאה לעולם חמישה ילדים בגיל צעיר וגם מצליחה לעשות קריירה, לא תוכלי בלי גבר. צריך להיות בן אדם שיתמוך בך, שיבין אותך ושיקדם אותך מכל הבחינות. שיהיה עם נסיון חיים ויידע איך לשלוט בבחורה צעירה. לכל גיל יש את הניסיון שלו ויש מצבי לחץ, במיוחד כשאת בתחום הטלוויזיה. לפעמים זה מכניס אלינו הביתה הרבה לחץ נפשי, וכשגבר מבין את זה ומשתדל לעזור, זה אחלה.

"אני רואה בזה גורל. בפעם הראשונה שראיתי אותו לא חשבתי לרגע שהוא יהיה הגבר שלי. הייתי עם חלומות בשמיים, כמו מלכה אחרי כל תחרויות היופי, והוא היה איש פשוט יחסית. גרתי בפריז עם בחור צרפתי, שעמדתי להתחתן איתו. לא הרגשתי שם בבית. הבנתי שמשהו בחיים שלי צריך להשתנות, שזה לא המקום שלי. אני תמיד מקשיבה לאינטואיציה שלי".

מיכאלי שולפת תמונה של בעלה. "הוא דומה ליולי אדלשטיין", היא אומרת בצחוק.

איך הוא מסתדר עם היופי שלך?

"הוא איש מדהים. כולם צועקים לו איזה אשה יפה יש לך, אבל אצלו האישיות יפה".