אמנות ודיפלומטיה
האם מעשהו של שגריר ישראל בשבדיה הוא פגיעה בחופש הביטוי האמנותי, או מעשה יוצא דופן שבא להמחיש את גודל ההתקוממות מול הזוועה
| יאיר גרבוז |  | אבי פזנר | | | | |
יאיר גרבוז חזור למעלה
סיכול ממוקד ליצירת אמנות
השגריר הישראלי עבר על החוק, הוא ביצע ביצירת אמנות מעשה של סיכול ממוקד.
הוא פגע ברכוש, בזכויות יוצרים, בחופש הביטוי. העבירה החמורה ביותר בעיני היא ביצוע מעשה מגונה בפומבי. זה אקט פלילי להתערב פיזית בעבודת אמנות. השגריר המיט עלינו קלון וביזיון. הוא פגע בשמועה השגויה, שמדינת ישראל היא מדינה תרבותית.
מזאל השיג את המטרה ההפוכה ממה שהתכוון להשיג. יצירת אמנות מוגנת לחלוטין באמצעות חופש הביטוי, בלי קשר לעובדה אם מסכימים אתה או לא. גם אם היצירה חסרת טעם – היא אף פעם לא תתחרה בחוסר הטעם של הפוליטיקאים, שמחפשים להציג גבולות לאמנות. לא המיצג הזה מסכן כיום את מעמדה של ישראל בעולם.
המקרה הזה ממחיש עד לאן הידרדרנו. מה שמזעזע אותנו – אנחנו מפילים. בעתיד עוד יבואו מסתערבים כדי שיורידו את הפרוז'קטורים.
המעשה הזה גרם לנו פרסום שלילי בכל העולם. ישראל צריכה להיות קודם כל מדינת חוק ולדאוג לכך שנציגיה בעולם ישמרו עליו, גם אם זה כרוך בסובלנות כלפי יצירת אמנות שגורמת זעזוע לשגריר ולרעייתו.
אם השגריר יכול לעמוד במהדורת חדשות בימים אלה, הוא יכול לעמוד גם ביצירת אמנות המוצגת בתערוכה.
אבי פזנר חזור למעלה
לפעמים צריך להוריד כפפות
יש לעתים מצב, שבו דיפלומט צריך להסיר את הכפפות ולהוריד את הצילינדר. שגריר ישראל עשה זאת בנסיבות הנכונות.
נכון שצבי מזאל נהג בצורה מאוד לא דיפלומטית כשניתק את החשמל מעל מיצג הזוועה. נכון ששגריר צריך לגלות איפוק ואורך-רוח גם במצבי לחץ ומצוקה. אבל התערוכה הזאת, שבה נראתה הרוצחת השפלה ממסעדת מקסים בחיפה שטה צחורה כשלג באמבטיית הדם של קורבנותיה היהודים, היא אחד מאותם מצבים יוצאי דופן, שניתן למצוא בהם גם הצדקה למעשה הפגנתי, שאין אלימות בצדו – מעשה שבא להמחיש את גודל ההתקוממות מול הזוועה המוצגת לנגד עינינו.
מארגני התערוכה הפרו הבטחה מפורשת, שהיא לא תעסוק כלל בסכסוך הישראלי-פלסטיני. יוצר המיצג, ישראלי יורד, אכול ככל הנראה ברגשות של שנאה עצמית. אבל הרבה יותר חשובה מכל אלה היא תעמולת הזוועה נגד ישראל באירופה. צריך לקרוא די לאנטישמיות הקמה לתחייה, די לעיוות האמת ולשפיכתם בפעם השנייה של דמי אחינו שנרצחו במסעדת "מקסים".
בשום ספר של דיפלומטיה לא נמצא פרק המייעץ לשגריר להפגין את זעמו מול העיוות הנוראי, כאשר מפארים מעשי רצח נגד עמו ומנסים להסביר ולתרץ אותם. צבי מזאל לא פעל כדיפלומט, אלא כאדם וכישראלי שנקלע בודד למצב של מצוקה מול קהל עוין. כאשר לא ניתנה לו גם האפשרות לדבר, הוא בחר לנקוט מעשה הפגנתי, שבוודאי נוגד את כללי הדיפלומטיה, אך הפנה בעזרתו את תשומת הלב הציבורית בשבדיה ובאירופה כולה לעוול שנעשה לישראל ולקורבנות הרוצחת בחיפה.
אבי פזנר, יו"ר קרן היסוד, לשעבר שגריר ישראל באיטליה ובצרפת
לפנייה לכתב/ת 
המיצג בתערוכה. סיכול ממוקד או הורדת כפפות
צילום: איי אף פי
מומלצים
