דו"ח: החינוך הערבי מופלה, יש השפעה פוליטית פסולה
דו"ח שהוכן בהזמנת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי קובע כי נמשך הפער בין הישגי התלמידים היהודים מול הערבים, וזאת בשל אפליה נמשכת בהקצאת משאבים וכן בשל התערבות בוטה בתכנים של השלטון. "יש להימנע ממעורבות פוליטית חיצונית בניהול מערכת החינוך הערבית", מזהיר הדו"ח. מחבריו הזהירו מדברים "גרועים ממהומות אוקטובר"
מערכת החינוך הערבית בישראל מופלית לרעה, אין שיתוף של אנשי חינוך ואקדמיה ערבים בקבלת ההחלטות, ויש התערבות פוליטית מוגזמת של השלטון - כך טוען דו"ח מחקר על החינוך הערבי, שמתפרסם היום (ג') לראשונה.
לדברי מחברי הדו"ח, "המערכת נכשלה בתפקידה והדבר בא לידי ביטוי בהישגים הנמוכים של התלמידים". את הדו"ח הכין ד"ר חאלד אבו עסבה ממכון "מסאר" למחקר, בהזמנת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי.
לצורך הכנתו ערכו מחבריו מדגם, במסגרתו רואיינו כל חברי הכנסת הערבים, 14 ראשי רשויות מקומיות, 25 אקדמאים ערבים העובדים בתחום האקדמיה והמחקר בישראל, 260 מורים, 50 מנהלים 16 מנהלי מחלקות חינוך ו-100 הורים.
"קודם כל נותנים ליהודים ורק אחר כך לערבים. לצערי זו מדיניות שנמשכת מקום המדינה. הציבור הערבי מרגיש מקופח ובשוליים. בסוף נגיע למצב שמה שקרה באירועי אוקטובר עוד יהיה כלום", אמר היום יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי, ראג'י מנסור.
מנהל אגף החינוך בעיריית סכנין, נביה אבו סאלח, הדגיש: "פשוט אין לנו מערכת חינוך ערבי. אין אסטרטגיה ויש רק כיבוי שריפות. יש לנו הרגשה של אי שייכות שאנחנו מוזנחים. אנחנו רוצים מינהל חינוך ערבי כדי להיות אוטונומיים שנוכל ללמד את הילדים הערבים את המורשת וההיסטוריה שלהם לפי האמת שלנו".
בדו"ח נטען כי כי בישראל קיימים פערים עמוקים ורחבים בהישגים החינוכיים בין קבוצות שונות בחברה, פערים שמקורם בנקודות זינוק שונות מצד אחד ובמדיניות של אפליה בהקצאות ומשאבים מצד שני. "אפליה בהקצאות משאבים, בעיקר ביחס לחינוך הערבי, נמשכה לאורך כל שנות קיומה המדינה - והיא עדיין נמשכת", נכתב.
בדו"ח מופיעה בין היתר טבלת הישגים של משרד החינוך משנת 1998 לפי מגזרים, ולפיה ממוצע הציונים בחינוך העברי במקצועות אנגלית מתמטיקה ומדעים הוא בין 52 ל-77 - ואילו במגזר הערבי הוא נמצא בין 30 ל-58.
"הנתונים מוכיחים שההישגים של התלמידים הערבים בשלושת המקצועות נופלים מהישגיהם של התלמידים היהודים ובפערים גדולים. פערים אלה, יש לזכור, מתקבלים כבר בשלבים המוקדמים של החינוך בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים", נכתב בדו"ח.
בשנים האחרונות חלה עליה במספר התלמידים שהשיגו תעודות בגרות, אולם עדיין קיימים פערים גדולים בין היהודים לערבים. לפי הנתונים, אחוז הזכאים לתעודת בגרות בשנת 1999 במגזר היהודי הוא 46%, במגזר הערבי 31%, במגזר הבדואי בנגב 13% ובמגזר הדרוזי 35%.
אגב, מבין הזכאים לתעודת בגרות עומדים בדרישות האוניברסיטאות כ-90% מהתלמידים היהודים ורק 70% מהערבים.
עם זאת, מצבם של האזרחים הערבים בישראל טוב יותר משל תושבי המדינות הערביות. "למרות זאת, אין התמונה ורודה כפי שהיא עשויה להצטייר. ההשוואה האובייקטיבית חייבת להיעשות בין הקבוצות השונות בתוך החברה הישראלית", הדגישו מחברי הדו"ח.
האם יש מעורבות פוליטית?
מהמדגם שערכו מחברי המחקר בקרב אנשי ציבור, מנהלים, מורים והורים במגזר הערבי עולה כי 85% מהם שבעי רצון במידה מועטה בלבד ממערכת החינוך הערבית. רק 15% אמרו שהם מרוצים ממערכת החינוך.
בנושא הבעיות המרכזיות מהן סובלת מערכת החינוך הערבית - 66% מסכימים שאיכות ההוראה היא בעיה. 84% סבורים שדווקא דלות התקציבים והמשאבים ו-62% שאלה שיעורי הנשירה הגבוהים.
64% מהנשאלים סבורים, שמערכת החינוך הערבית נמצאת תחת פיקוח ושליטה של גורמים "שאינם גורמי חינוך".
הדו"ח קורא בסיכום לפעול להקמת מינהל חינוך ערבי, בדומה למינהל חינוך ממלכתי דתי, הן מבחינת משאבים והן מבחינת פונקציות של כוח אדם ברמת המטה והמחוז.
כמו כן הוא מזהיר: "יש להמנע ממעורבות פוליטית חיצונית בניהולה של מערכת החינוך הערבי, ולדאוג שקבלת ההחלטות עבור המערכת יהיו מקצועיות".