פרויקט Y למתקדמים

פרי-ארז, בן 26, גר בתל אביב, מפעיל חדר עם צ'ט מצלמות בשידור חי ובו הוא מספר על עצמו ומדבר עם אנשים אל המצלמה.

ג'ון ג'ון, מבקר בחדר: "יש לי שאלה אליך. ראיתי שאחת הגולשות אמרה לך בשידור חי שכרגע היא הכירה אותך מתוך צפייה בחדר שלך וראתה אותך ואמרה שהיא רוצה לבוא אליך".

פרי-ארז: "כן".

ג'ון ג'ון: "באמת מישהי באה אליך הביתה אחרי שהיא ראתה אותך באינטרנט?".

פרי-ארז: "כן".

בהמשך לאלפי הישראלים שכבר מפרסמים יומנים ברשת (בלוגים) ובהם הם מספרים על חייהם, הגיעו אלינו יומני הרשת המצולמים. שירות חדש של אתר "תפוז" בשם בלוגTV מציע לגולשים לפתוח יומן רשת בשידור חי. כל גולש יכול להיכנס לאתר ולשוטט בין החדרים השונים, כאשר בכל חדר יש אדם או יותר וכולם רואים ושומעים מגיבים.

מדובר בהקצנה של תוכניות הריאליטי טי וי. לאחר שהטלוויזיה עלתה מדרגה והתחילה לשדר בהצלחה תוכניות מציאות, האינטרנט מתחיל לשמש מקום חם, רגשי, שמעניק לכל אדם הזדמנות להתבטא. אם הגולשים יצפו, הרייטינג יעלה, אם לא יצפו, התוכנית תרד כי בעליה יתייאש ממיעוט המבקרים בחדרו. לכן, מצליח הוא מי שפרובוקטיבי, ממש כמו בריאליטי טי וי.

"השירות החדש נולד מתוך צורך שזיהינו אצל הגולשים", אומר ניר אופיר, העורך הראשי של תפוז, "בהתחלה אפשרנו לגולשים לכתוב יומנים ולהציג תמונות. לאחר מכן נתנו להם אפשרות להציג קטעי וידאו משלהם, וכשראינו שבעלי הבלוגים צמאים לטכנולוגיה שתאפשר לדבר עם גולשיהם, השקנו את השירות החדש בתור ניסוי והוא התקבל בהיסטריה".

תוך שלושה ימים פתחו עשרות גולשים "תוכנית טלוויזיה" משלהם. כעבור שבוע הצטרפו עוד 50. היום, אחרי שבועיים, רשומים בשירות מאות אנשים שרוצים לשדר את תוכניתם לעשרות אלפי הגולשים הפוקדים את האתר מדי ערב.

"היום כל אחד יכול לפתוח לעצמו בכמה דולרים תוכנית טלוויזיה ולצוד צופים", אומר גיא אליאב, מנכ"ל תפוז אנשים, "איך נולד הרעיון? ראינו שלאתר של פרויקט Y נכנסו המון אנשים, קלטנו שכולנו מציצנים, אז הלכנו עוד צעד אחד קדימה".

האם נושא הפרטיות והאינטימיות עולה כתה?

לטענת הסוציולוג, ד"ר עוז אלמוג, מדובר במהפכה אמיתית. "אדם יכול לאפשר לך להיכנס לפרטיות שלך מבלי שהוא חש שהיא נפגעת. אם היית מציע לאנשים להביט בחלון ביתך ולראות אותך מקיים סקס הם לא היו עושים את זה. אבל האינטרנט מסלק את כל העכבות. זו חדירה ללא חדירה. זה מצב צבירה חברתי חדש. מצד אחד, מתן לגיטימציה לפלוש לאינטימי ביותר ומצד שני אתה לא נמצא פיזית במקום שלו. כשאתה צופה בי אני לא צופה בך, לכן אני יכול ליהנות ולהגשים את הפנטזיה".

המורה ללשון 

החדרים פועלים במשך כל שעות היממה למרות שעיקר הפעילות בערב. יש כ-20 חדרים שונים ובכל חדר יש בין 80 ל-100 גולשים. הנושאים שבהם עוסקים החדרים רבים ומגוונים: ספורט, מוזיקה, מכוניות, הגיגים, מחשבות וכמובן סקס.

ג', בת 17 מהמרכז: "ראיתי שיש כאלה חדרים וגם אני פתחתי תוכנית. בחדר שלי אני משמיעה מוזיקה שאני אוהבת ואני מדברת הרבה על ריקוד. אני עושה את זה מתוך שעמום. אנשים נכנסים מתוך מציצנות כי עולם משועממים. אוהבים לראות חיים של אחרים גם אם אלה חיים משעממים, אבל הם של מישהו אחר אז תמיד יש תקווה שאולי החיים של האחר יותר מעניינים. ההורים שלי יודעים על זה. על מה אני מדברת בחדר? בעצם על הכל - זוגיות, יחסים, סמים, בלגנים".

א', מורה למחשבים, לאנגלית וללשון, מפעילה חדר בלילה, קוראת לעצמה "וומן האחת" ויש לה רייטינג גבוה. היא בת 24 וחיה עם בת זוג ושתי הילדות הקטנות שלה. "אני יושבת ומדברת עם הצופים ומביאה גם את החברה שלי. בשידור האחרון הייתי בקשר עם אחת הצופות שלי ולא תאמין - עזרתי בבחינה שלה בלשון. אני משתמשת בטכניקת מורה-תלמיד ואומרת לצופה שמפריע או שאתה מתנהג יפה או שאתה עף מהחדר - וזה עובד".

את הצורך של הגולשים לחשוף את חייהם מסביר ד"ר אלמוג גם בהצלחה הגדולה של התוכנית "כוכב נולד". "זה מצביע על דחף אדיר שלא מובן לי, לפרסום בכל מחיר", הוא אומר, "תראה מה אדם עושה כדאי להפוך לאישיות ציבורית - הכל. זו תופעה מעניינת של הפרעה, שכבר נחשבת לתקופתית. זה חלק מרוח התקופה. אחוז גבוה של האוכלוסיה לוקה בהפרעה של 'שופוני'.

"אם אתה לא זוכה לדקת התהילה שלך, אין משמעות לחיים שלך. זה משהו מטריד מאוד. אתה חייב תהילה ציבורית. זו יכולה להיות דקה, אבל כל עוד לא קיבלת את זה כאילו לא מימשת את זה. האינטרנט מאפשר לך לקבל את זה תוך עקיפת שומרי השערים. כדי לקבל את האורגזמה התקשורתית אתה חייב לשכנע עורך, כתב, במאי או מפיק".

ש', בת 27 מהדרום: "פשוט משעמם לי מאוד וזה נותן לי ריגוש. בעלי יודע שאני מצ'וטטת אבל לא יודע שיש לי מצלמה בחדר. אני מדברת עם אנשים על כל מיני נושאים, לא על סקס, וזה נותן לי עניין בחיים. יש באתר שניים שקוראים לעצמם 'אדם וחווה', שמתפשטים ועושים סקס. בעיני זו תת רמה, כי ילד בן 13 שנכנס לתומו באינטרנט פתאום רואה סקס בשידור חי וזה לא מומלץ לילדים. צריך לדחות כאלה דברים לשעות הקטנות של הלילה".

סקס עם כיפה 

האיש שמכונה "אדם" הוא תל אביב בן 28, שגר עם חברתו, המכונה "חווה". החדר מופעל כל ערב ולעתים גם ביום. "תוך ארבעה ימים צפו בנו 130 אלף גולשים. זה החדר הפופולרי באתר, והכי הרבה אנשים מנסים להיכנס אליו", אומר אדם.

בשביל מה אתה צריך את זה?

"כיף לי. אני נהנה. יש לי חשיפה. זה לא כמו טלוויזיה, כשאתה יושב כמו בטטה, ולא יכול להשפיע. כאן אתה יכול לתקשר עם אנשים שאוהבים אותנו. זה צחוקים סבבה, המון כיף. זה רעיון שלי ושל החברה שלי, 'חווה'. פתחנו את החדר ולא ידענו מה תהיה המטרה שלו, פשוט פתחנו. לאט לאט ראינו שמגיעים המון אנשים".

ככה הגעתם לסקס כל ערב בשידור חי?

"גם. תראה, אני אדם רציני. למדתי בבית ספר דתי, משפחתי דתית ואני עצמי אדם מאמין. אני עובד בחברה גדולה. 'חווה', החברה שלי, בת 20, לא עובדת, ומטפלת בי במשרה מלאה. אנחנו יחד שנתיים וחצי. הכרנו בצ'ט באינטרנט ונדלקנו אחד על השני".

אתה לא מתבייש מההורים הדתיים שלך?

"הם לא רואים אותנו. נכון שחס ושלום אם ההורים שלי ייראו אותי ככה, אבא שלי בטח יקבל התקף לב. גם ההורים שלה - רצוי שלא ייראו את זה".

אז בשביל מה אתה צריך לקיים סקס עם החברה שלך מול אלפי אנשים עם מצלמת אינטרנט אצלך בבית?

"אנחנו חיים פה וצריך למצות את מרב ההנאות שלנו בחיים ולדעתי הנישה הזו בחיים שלנו עם כל המצלמות עושה לנו רק טוב. זה עידן חדש באינטרנט ובקשרים שבין אנשים. אולי בגלל הדברים האלה באינטרנט הטלוויזיה בסוף תיפול".

הישראלים מראים הכל

באתר תפוז מספרים על מלחמות רייטינג שכבר פרצו בין בעלי החדרים "והשדרנים" השונים, שמגבירות את האומץ והתעוזה. ניר אופיר: "אלה אנשים אקסהיביציוניסטים, שרוצים להראות עצמם בכל דרך. יש בחו"ל אתרים עם מצלמות שמשדרות 24 שעות ביממה אבל אתה יכול לראות בהם חתול, בקושי מראים פנים. כאן, הישראלים ישר קפצו על זה, ומראים הכל. חלק מהאנשים מזדהים בשמות האמיתיים שלהם וקוראים לחברים שלהם לבוא לראות אותם".

אופי השידורים, שנבנה מדי יום, ללא תכנון, על ידי הגולשים עצמם, מגוון מאוד. אופיר: "בבלוגTV, כמו בצ'ט, בפורומים וגם בבלוגים הרגילים, התוכן הוא לא הגורם היחיד שקובע את הרייטינג. האינטראקציה שבין הגולשים, המחוות הקטנות והקשרים שמתפתחים, הם אלה שבסופו של דבר מושכים את בעלי התוכניות לשדר ואת הצופים לצפות. זה ההבדל בין הטלוויזיה שבסלון לבין זו האינטראקטיבית.

כולנו בעצם מציצנים

בזמנו אמרו שהאינטרנט יהפוך את האנשים לפחות חברתיים.

ד"ר אלמוג: התברר שזה לא נכון. להפך, האינטרנט מגדיל את טווח האינטראקציה ואת סוגי האינטראקציה. בעבר אדם הכיר אנשים אחרים, ויצר קשר במספר קטן של אפשרויות: או על ידי מתווך, או בעבודה, והוא היה חייב להיות אקטיבי כדי ליצור קשר. אבל האינטרנט מאפשר לך דבר חדש, כי כאן האתר פועל בשבילך ומספר הצופים לא מותנה בזמן או במקום. פעם הכרת אנשים במרחב הגיאוגרפי הפיזי שבו היית אתם. כעת הגיאוגרפיה והזמן אינם מהווים בעייה. מגוון האפשרויות להכיר גדל. אם לא האינטרנט לא היו נוצרים כאלה יחסים. לא צריך לטרוח - יש את הזהות שלך שמשוטטת בחלל הווירטואלי ויוצרת קשר בשבילך".

הרחבת היכרויות או שבעצם מדובר במציצנות לשמה?

"כולנו בעצם מציצנים. היינו רוצים להציץ להם ואנחנו מציצים בטלהנובלה, אבל האינטרנט מספק אפשרויות חדשות לפריקת הייצר הזה. מספיק שיש מספר קטן של אקסהיביציוניסטים, אבל המספר הקטן הזה מספק את התשוקות לאוכלוסיה עצומה. אקסהיביציוניסטים אין הרבה, אבל מציצנים יש בשפע, וגם זה דבר חדש, וזה מאפשר פורקן ועניין. לא רק זיונים, גם לראות איך נראה בית מבפנים".

ובכל זאת, אין מה לעשות, הסקס שם הוא העיקר.

"יש מהפכה במערב ובישראל בנושא היחס למין. אצלנו יש דפוס כזה, שמה שמשתנה משתנה ב-180 מעלות ובמהירות אדירה, זה הישראלים. ישראל הייתה יחסית חברה פוריטנית אבל ב-10 השנים האחרונות, ובעיקר מאז פריחת האינטרנט, יש מהפכה, יש מתירנות, וצומח דור חדש עם קודים אחרים וזו תופעה מרתקת. בהרבה תכונות הדור הצעיר דומה לדורות שקדמו לו או שונה, אבל בתחום המין יש מהפך, ויש יותר פתיחות".