מינויו של מני מזוז כיועץ משפטי אושר בממשלה

יועץ משפטי חדש לממשלת ישראל: השרים אישרו היום (א') את מינויו של מני מזוז כיועץ המשפטי. 

ראש הממשלה שרון וממלא מקומו, השר אהוד אולמרט, לא השתתפו בהצבעה, בשל חשש ל"מראית עין" של ניסיון להשפיע על חקירת הפרשות. השר בני אלון נמנע בהצבעה בעקבות חוות דעת שהגיש מזוז ב-91', המגדירה את השטחים כ"כבושים". לטענת אלון, לא קיבל הבהרות בנושא, ולכן לא תמך במינויו. כל שאר השרים תמכו במינוי, וכך הגיע מספר התומכים ל-20.   

ב-1 בפברואר אמור מזוז להיכנס לתפקידו ולנעליו של אליקים רובינשטיין, שמקומו מולא בשבועות האחרונים באופן זמני על-ידי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל.  

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בירך על המינוי ואמר: "אני רושם בסיפוק את העובדה שהממשלה התאחדה מאחורי הצעתי למנות את מזוז. למיטב ידיעתי, גם באופוזיציה אין השגות על המינוי".

"מזוז יזכה למלוא תמיכתי כשיקבע את החלטותיו על-פי שיקול דעתו, שתהיה כפופה אך ורק לחוקי המדינה", ציין לפיד. ברומזו על חקירות הפרשות, אמר: "לתפקיד כה מכריע נבחר איש ראוי על דעת כל הקשת הפוליטית, דבר שמקנה תוקף רב יותר לעמדות שינקוט בנושאים חשובים ושנויים במחלוקת".

מזוז, ששימש המשנה ליועץ רובינשטיין, היה מועמדו המועדף של השר לפיד מבין השלושה שאישרה ועדת בך, ובהם שופטי בית-המשפט המחוזי עוזי פוגלמן ודוד חשין. זאת לאחר שהמועמד הקודם אותו ביקש לפיד לקדם, יורם טורבוביץ', נפסל בוועדת בך.

האתגר הראשון של מזוז יהיה סוגייה הרת גורל: ההחלטה האם להעמיד לדין את ראש הממשלה, אריאל שרון, וממלא מקומו, השר אהוד אולמרט, בפרשת האי היווני.  

ילד פלא מנתיבות

מני מזוז, בן 48, נולד וגדל בנתיבות. ילד חמישי למשפחה בת עשר נפשות. אביו היה רב ובעל חנות לתשמישי קדושה. מזוז הצעיר ויתר על אורח חיים דתי כבר בתחילת התיכון, בקריית הנוער בירושלים, למרות שחבריו ללימודים כינו אותו "אנציקלופדיה מהלכת".  

אחרי הלימודים התגייס לחיל השריון. בתום השירות נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית, בהתחלה לפקולטה לרפואה, אך ברגע האחרון ויתר ונרשם ללימודי פיזיקה ומשפטים. הוא התקבל לשניהם - ובחר בסופו של דבר ללמוד את המקצוע שהביא אותו למקומו הנוכחי.

"התמחיתי במשפט ציבורי ומנהלי", סיפר מזוז בראיון נדיר באוגוסט 2003 למקומון "כל הנגב" של רשת ידיעות תקשורת. "בהתחלה חלמתי להישאר איש אקדמיה. גם כשכבר התחלתי לעבוד בשנים הראשונות שלי, במקביל לעבודה הרציתי בפני סטודנטים למשפטים בנושאי משפט מנהלי, אבל נשביתי יותר בפרקטיקה והפסקתי עם זה. עשיתי התמחות בבית המשפט העליון אצל שני שופטים. באותה תקופה משכה אותי במיוחד עבודת הפרקליטות, בעיקר הבג"צים".

מזוז התקבל לעבודה במחלקת הבג"צים בפרקליטות, שם עבד מספר שנים. בין היתר, ריכז את כל הנושא המשפטי של המו"מ עם הפלסטינים והירדנים בין השנים 1991 (ועידת מדריד) ועד 1995 (ימי אוסלו). ב-1995 קודם מעמדת סגן לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דה-פקטו מספר שתיים במשרד. מזוז היה אחראי בין היתר על ענייני השב"כ, המוסד, הצבא והשטחים. מלבד כל אלה, בטיפולו היו גם נושאי התכנון והבנייה, מכרזים, עבודת הממשלה, ותחומים מסויימים במשרדי החוץ, הפנים והדתות.

"אין עולם כמו התחום המשפטי שיש בו ריכוז כל כך אינטנסיבי של עיסוקים מעניינים, לטוב ולרע", אמר מזוז בראיון באוגוסט, "אין כמעט עניין שלא עובר את המערכת המשפטית, ועניין זה שם המשחק, לאהוב את מה שאתה עושה. מלבד זאת, ישנה גם תחושת סיפוק אדירה כשאתה מרגיש שאתה יכול להשפיע באופן יומיומי על כל כך הרבה תחומים".

מזוז, כך הבהיר בראיון, הוא לא האיש שישלוף את הקלף העדתי. "בהרבה מאד מקרים, ההגעה למקומות ותפקידים מסויימים תלויה בקשרים והיכרויות מסוג כזה או אחר, ולכן ברור שלמי שבא מהפריפריה ואין לו את כל ההיכרויות והזיקות החברתיות הנדרשות, יהיה הרבה יותר קשה. מצד שני, אני גם עד לתופעה די מכוערת, שבה אנשים עושים לעצמם חיים קלים ובמקום להשקיע, הם תולים את האשם באפליה או בקיפוח עדתי, ואז שולפים את כרטיס ההעדפה המתקנת, 'תן לי יותר בגלל שאני כזה וכזה'".