גלי רדיו לטיפול בנחירות: יעילות שנויה במחלוקת
20%-10% מהאוכלוסייה, בעיקר גברים, נוטים לנחור, וחלקם יסבלו גם מדום נשימה בשינה. שיטת הטיפול הנפוצה ביותר להפסקת נחירות היא באמצעות גלי רדיו. הטיפול קצר ולא מצריך אשפוז, אבל יעילותו שנויה במחלוקת. מומחים מביעים את דעתם
"מאז שאני זוכר את עצמי אני נוחר חזק, וזה מאוד מפריע לי. בשנים האחרונות יש לי גם דום נשימה חסימתי", אומר יואב זהר, בן 35. בעקבות מודעות פרסום שהבטיחו הפסקת נחירה בטיפול חד פעמי פשוט ולא פולשני בגלי רדיו, הוא פנה למרפאה באחד מבתי החולים הגדולים בארץ.
"בשיחת ההיכרות הרופא הבטיח לי שהטיפול לא כרוך בכאב, שמיד אחר כך אפשר לחזור לעבודה, ושלשיטה הזאת יש אחוזי הצלחה גבוהים", מספר זהר. הוא הדגיש שאת מספר הכשלונות אפשר לספור על אצבעות יד אחת. אני בחור חזק ולא מפונק, פיניתי לי יום והגעתי לבית החולים בביטחון מלא. אבל איזה טיפול קל ואיזה נעליים, כאבי תופת. הרופא מזריק לתוך החך, ואחרי הטיפול שולח אותך הביתה כואב ומרוט".
לדבריו, נאמר לו במרפאה שעל פי רוב מספיק טיפול אחד, אבל במקרה שאין זה כך אפשר לחזור על הטיפול פעם נוספת. "פגשתי במרפאה אנשים שבאו לחזור על הטיפול פעם שלישית", אומר זהר, "אבל האמנתי, כמו שכל אחד מאמין, שלי זה לא יקרה, ושטיפול אחד יפתור לי את הבעיה אחת ולתמיד".
בשבועות הראשונים אחרי הטיפול הוא חש, לדבריו, הקלה ושיפור קל, אבל נזקק ליותר שעות שינה. "בכל מקרה, אחרי חודש וחצי הכל חזר, הנחירות ודום הנשימה בשינה", הוא אומר. הוא חזר למרפאה ועבר טיפול נוסף שלא עזר לו, לדבריו, בטווח הקצר והארוך כאחד. "כתבתי לרופא מכתב תלונה", הוא מספר, "ונעניתי שהם לוקחים על עצמם לטפל בי פעם שלישית. אבל אני מוכן לנחור גם במשך היום ולא לעבור את הטיפול הזה פעם נוספת".
שינה מקוטעת
יורם (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), בן 58, התרשם אף הוא ממודעת פרסום שהבטיחה, בשיטת הזבנג וגמרנו, להקל את הנחירות עד להפסקתן באמצעות טיפול חד פעמי ופשוט, שנצבר בו ניסיון רב.
הוא טופל במכון פרטי על ידי רופא מומחה באמצעות גלי רדיו. ההקלה שחש היתה, לדבריו, כמעט חסרת משמעות. השינה שלו נותרה מקוטעת, והוא היה מתעורר בבקרים עייף ועצבני. כאשר שב למרפאה סירב הרופא, לדבריו, לחזור על הטיפול. באותו שלב נודע לו על ניתוח שיכול לתקן את הנזק, והוא הגיע למרכז הרפואי מאיר לשם ביצועו. כבר מצילומי הרנטגן שנערכו לו במקום התברר, לדבריו, שחלה החמרה מבחינת המאמץ שעובר גופו בשינה. כעת הוא ממתין לניתוח שיגאל אותו, כפי שנאמר לו, מהנחירה ומדום הנשימה.
אלי, בן 52, נוחר זה 32 שנה, מאז שהתחיל לעשן. "אני גם שמן וגם מעשן כבד, וכל הרופאים שהלכתי אליהם עם בעיית הנחירה שלי אמרו לי להפסיק לעשן מיד, ובאותה הזדמנות גם להיפטר מ-20 קילו לפחות", הוא אומר. למרות העצות והאזהרות הוא לא הצליח לגייס כוחות למשימה. לכן, כשאשתי סיפרה לי על פרסומת שבה מבטיחים הפסקת נחירה בטיפול אחד, ישר רצתי לשם", הוא אומר.
"הטיפול בגלי רדיו לא נעים", הוא מסכם, "אבל לא יותר גרוע מביקור אצל רופא שיניים: ישבתי, הרופא החדיר לי משהו לחך, ומאז, אני חייב להודות, אני בן אדם אחר. לא נוחר ולא מתעורר בלילה מהמרפקים של אשתי. מניסיון אני יכול להגיד שזה שווה כל גרוש ששילמתי. אם הנחירות יחזרו, אני לא אהסס לחזור על הטיפול המצוין הזה".
טיפול קצר בהרדמה מקומית
20%-10% מהאוכלוסייה, רובם גברים, נוטים לנחור. חלק מהם עתידים לפתח דום נשימה בשינה. בשנים האחרונות נעשים טיפולים שונים בנחירות, שנויים במחלוקת. לדעת מומחים, חלק מהטיפולים עלולים להחמיר את המצב - להוריד את ריווי החמצן בלילה, דבר שגורם לתנודות בערכי לחץ הדם, מה שיכול להוביל לאירוע מוחי או להתקף לב.
הטיפול הפופולרי ביותר כיום להקלת נחירה ולהפסקתה הוא באמצעות גלי רדיו. ד"ר איתן הוכוולד, אחראי על מרכז דום נשימה בשינה במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מסביר: "אחרי שאזור החך מורדם מקומית, מחדירים מחט שדרכה מועברים גלי רדיו בחום של 85 מעלות צלזיוס. החום גורם להיווצרות כווייה מבוקרת, שתהפוך בהמשך לצלקת. הטיפול אורך כ-25 דקות ברוטו. הוא מלווה בתופעות לוואי שוליות, כמו כאבים נסבלים ובצקת, אבל יש לו יתרונות לעומת הניתוח: הוא נעשה ללא אשפוז, ואפשר לחזור לעבודה כבר באותו יום או למחרת".
לדברי ד"ר גדעון רדושקביץ, רופא אף-אוזן-גרון בכיר מהמרכז הרפואי תל אביב, הטיפול מצליח ב-50%-40% מהמקרים. "הצלקת שנוצרת בעקבות הכווייה המכוונת מתכווצת, דבר שמותח את רקמות החך לאחור, ולכן הוא הופך למתוח וקשיח יותר, מה שגורם לו לרטוט בצורה שונה. כך פוחתות הנחירות ונעלמות".
אחד המתנגדים לטיפול בגלי רדיו הוא פרופ' יהודה פינקלשטיין, רופא אף-אוזן-גרון בכיר מהמרכז הרפואי מאיר: "הטיפולים להפסקת נחירה ודום נשימה בשינה נועדו, לדברי המפרסמים, ל'צמצום עודף רקמה בחך', כלומר, להצטמקות החך, משיכתו לאחור וצמצום חלל הלוע מאחוריו. אבל צמצום שטח החך של הלוע עלול להגביר את התנגודת שלו לשאיפת האוויר, לעלייה במאמץ הנשימתי ולהחמרה בדום נשימה בשינה. פציינטים רבים שבחרו בטיפול הזה דיווחו על שיפור בנחירה שחשו בהתחלה, אבל בהדרגה חלה החמרה במצב הנשימה שלהם בשינה.
"הפרסומים בספרות הרפואית בנושא הטיפול בגלי רדיו מעטים יחסית", הוא מדגיש, "ויש להם מגבלות מדעיות קשות. בחלק מהמקרים לא בוצעו כל בדיקות לאחר הטיפול. קבוצות המטופלים קטנות, וגם חסר תיעוד מדעי כנדרש. בשנים האחרונות מתפרסמים בקול תרועה טיפולים שזוכים לסופרלטיבים, כאילו מדובר בנסים ונפלאות. אבל, למרבה הצער, הם נמוגים אחרי זמן, או פשוט לא מוכיחים את יעילותם".
שיפור זמני בלבד
פרופ' פינקלשטיין היה בעבר מחסידי הטיפול בלייזר לנחירה ודום בנשימה, אבל כבר בשנת 96' הוא פירסם מחקרים המתריעים על הסכנות שבשיטה. "במחקר שערכנו במחלקת אף-אוזן-וגרון בבית החולים מאיר והתבסס גם על אמצעי הדמיה, נמצא שהטיפול בלייזר לנחירה אינו יעיל ויכול לגרום לנזקים קשים", הוא אומר. בעקבות פרסום המחקר פסק הטיפול בלייזר בארץ ובעולם.
"מאז שהמציאו את הלייזר, מנסים למצוא לו יישומים שונים ברפואה. לארץ הוא חדר לטיפול בנחירה כבר בשנת 93', אבל במחקר שעשינו התברר שאסור לגרום לצלקת בחך, וזאת משום שהחך הוא חלק מלוע, כלומר מנתיב הנשימה. ללוע מבנה דמוי צינור, וצלקת בחך, כלומר בחלק הקטע הקדמי של הלוע, שגורמת להתכווצותו, מצירה אותו.
"וכך, גם אם בטווח הקצר מושג שיפור בנחירה, הרי שאחרי מספר חודשים חלה החמרה במאמץ הנשימתי, עד כדי כך שלעיתים מטופלים שלפני הטיפול היו נחרנים בלבד, החלו לסבול לאחריו גם מדום נשימה חסימתי בשינה. הטיפול בגלי רדיו גורם לאותן תופעות ותוצאות שגרם בזמנו הלייזר".
לדעתו מצטרף פרופ' פרץ לביא, ראש המרכז לרפואת שינה - הטכניון חיפה. "מעבודות שנעשו בשנים 2003-2002 ברחבי העולם", הוא מסביר, "עולה באופן חד משמעי שהטיפול בגלי רדיו אינו יעיל למצבים של דום נשימה בשינה, אלא רק - וגם זה בהסתייגות - לנחירה. לפי המידע המדעי המועט שנצבר עד כה, אחוזי ההצלחה של הטיפול אינם עולים על 50%. מנסיונם של מנתחים ברחבי ארה"ב מתברר שכדי לשמור על יעילות הטיפול בגלי הרדיו, צריך לחזור עליו אחת לשנה".
הטיפול החלופי שמציע פרופ' פינקלשטיין הוא ניתוחי: "באמצעות בדיקת החולה, כולל בדיקה אנדוסקופית שמזהה את הבעיה וצילומי רנטגן, הרופא מזהה במדויק את השינוי האנטומי שגרם לנחירה. לפעמים זו הגדלה של הלשון, ולפעמים היצרות הלוע. בשאר המקרים מוצעים ניתוחים להזזת הלשון קדימה על ידי הזזת הלסתות או כריתת השקדים וסילוק הרקמות הרוטטות".
הניתוח הזה, שכלל את פתיחת הצוואר ונעשה כבר משנות ה-80, זכה למתנגדים רבים, אבל הניסיון שהצטבר מעלה שהוא מהווה פתרון ל-50% מהנוחרים. ברבות השנים הומצאו לניתוח וריאציות שונות, שמטרת כולן לשנות את מבנה הלוע בצורה צנטריפוגלית, כך שהאוויר ייצא החוצה ולא ייכנס פנימה, מה שיפסיק את הנחירה.
הטיפולים למניעת נחירה ודום נשימה חסימתי
- גלי רדיו - השיטה מתאימה לאנשים שהבעיה שלהם מתמקדת באזור החך, למי שסובלים מדרגת חומרה בינונית ומטה, ולנחרנים פשוטים (כלומר, ללא הפרעות נשימה בשינה). מחיר הטיפול: כ-5,000 דולר.
- ניתוח - הניתוח הוא הטיפול הנפוץ ביותר בעולם לבעיה זו. בניתוח מקצרים את החך, כורתים את השקדים ומותחים את ריריות הלוע, וכך מגדילים את החלל שלו מאחורי הלשון. בניתוח אחר מזיזים את הלסתות והלשון קדימה, והוא יעיל ב-90% מהמקרים.
- מכשיר CPAP, המשמש במעבדות שינה. "מדובר במעין מדחס", מסביר ד"ר גיורא פילר, ממעבדת השינה במרכז הרפואי רמב"ם, "שדוחס אוויר באמצעות מסכה שנצמדת לאף בלילה ופותחת את דרכי הנשימה. מכשירים כאלה ממומנים חלקית על ידי קופות החולים". מיעוט מהמשתמשים יכולים לישון עם המכשיר לילה שלם מבלי שתיפגע הזוגיות שלהם.
- התקן דנטלי - "מעין גשר אורתודנטי", אומר ד"ר פילר, "שמוכנס לפה בלילה ומזיז את הלסת התחתונה קדימה, דבר שפותר באופן זמני את בעיית הנחירה". לפעמים הוא גורם לכאבים ולנזקים במפרקי הלסתות.
במעבדות השינה ברחבי הארץ ישנים ונבדקים מדי לילה נוחרים רבים. "החלק האבחוני של מעבדות השינה הוא רבגוני", אומר ד"ר גיורא פילר. "נבדקות בעיות כולל דום נשימה בשינה, המתבטא בהפסקת נשימה, בירידות בריווי החמצן בדם וכו' כלומר רמת החמצן התקינה בגוף, היא 100% אבל כשמתרחש דום נשימתי, הגוף משתמש בחמצן ועל כן החמצן מתדלדל, דבר העלול לגרום לסיכונים בריאותיים. לצד האבחון אנחנו מציעים טיפולים לפי חומרת המצב, אצלנו או אצל רופא אף-אוזן-גרון מומחה".
מי נוחר?
- שמנים. גברים שמנים נוחרים יותר מנשים. הסיבה: השוני בין פיזור השומן בגוף הגבר לעומת גוף האישה. השומן אצלו מצטבר באזור העורף ובגרון וחוסם את נתיבי הנשימה העליונים.
- מעשנים.
- אנשים בעלי מבנה גולגולת גרמי שלדי. כלומר, הפנים ובסיס הגולגולת צרים וגורמים ללשון להימצא בעמדה אחורית.
אגב, גברים מגיעים לאבחון ולטיפול בנחירה עקב לחץ נשותיהם, נשים באות ביוזמתן.
לפנייה לכתב/ת 
גלי רדיו נלחמים בנחירות. טיפול קצר בהרדמה מקומית
צילום: דן בלילטי
מומלצים
