יש פטריות (אחרי הגשם)

אחד מהבילויים הנחמדים ביותר אחרי סגר-גשם של כמה ימים הוא טיול ביער בעקבות פטריות. אם מוצאים את המינים הטובים למאכל, הטיול יכול להסתיים בחגיגת בישול בבית. אבל גם אם לא מצאתם או לא העזתם לאכול את הפיטריות שמצאתם, לא נורא. חיפוש הפטריות הוא חוויה בפני עצמה. הצייד חשוב לעתים מהטרף, ותמיד אפשר לעבור אצל הירקן בדרך הביתה.

לביטוי 'כפטריות אחרי הגשם', שורשים במציאות. הזמן הטוב ביותר ללכת לחפש פטריות ביער הוא באמת אחרי הגשם (אי שם בין נובמבר למרץ), בעיקר כשלא קר מדי. אם הטמפרטורה ירדה מתחת ל-16 מעלות או עלתה מעל 25 מעלות - חבל על המאמץ, עדיף לחכות לגשם הבא. 

היערות המתאימים לחיפוש פטריות הם אלה בהם צומחים אורן ירושלים, אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית. אם אתם זוכרים איפה מצאתם מושבת פטריות בחורף שעבר - חזרו לשם, סביר שהיא תהיה שם גם השנה, בעיקר אם לא כיסחתם לה את הצורה. פרופ' ניסן בנימיני, מומחה לפטריות מאוניברסיטת תל אביב, מסביר שזה בגלל שהפטריות חיות בסימביוזה עם שורשי צמחים אחרים (הידועה שבהן היא זו שבין האורן לבין האורניה). 

הפטריה עצמה, משכיל אותנו פרופ' בנימיני, חיה מתחת לקרקע. מה שאנו מכנים 'פטריות' הם בעצם גופי הרבייה של הצמח. לפטריה תפקיד אקולוגי חשוב והיער יודה לכם אם לא תקטפו פטריות שלא למטרת מאכל. הטבע צריך את הפטריות שחיות, כאמור, בשיתוף עם שורשי צמחים ועצים, מקבלות ונותנות לסביבתן תוספות מים ומלחים שונים.

הפטריה המזוהה ביותר והנאכלת ביותר בארץ היא האורניה, לא בגלל התענוג הגסטרונומי אלא בגלל שהפטריה קלה לזיהוי. מי שמוכן להשקיע מאמץ לא רב ולהכיר מינים נוספים יכול ליהנות גם מהאחלמית והנרתיקנית, מפקועת השדה, הנטופה הערבה, הישעורית ואפילו מכמהין.