שפיכה מוקדמת: מה לעשות כשזה נגמר מהר מדי

"אני מצר על שתיקתם של גברים שסובלים מפליטת זרע מוקדמת", אומר ד"ר צבי צוקרמן, מנהל היחידה לייעוץ מיני בבית החולים בילינסון.

"לתופעה יש פתרון באמצעות תהליך לימודי קצר ואפקטיבי, ואפשר להתגבר עליה תוך חודשים ספורים. בשלב הטיפולי הראשון מתמקדים בתרגילים, בשיחות תרפויטיות ובטיפול תרופתי. בסוף התהליך מגיעים אל המגע הפיזי ומתרגלים 'על רטוב' את האופן שבו תיפתר הסוגיה".

ד"ר צוקרמן, שהשתלם בטיפול מיני ובייעוץ לנישואים בפילדלפיה והוא ממקימי האגודה הישראלית לטיפול מיני, סבור שהבעיה היא בעיקרה התנהגותית. בספר חדש שהוציא בימים אלה – 'גבר, מין והצלחה' – בשיתוף עם המומחה לאורולוגיה ד"ר ישראל לוין (הוצאת 'יוזמות הייליגר'), הוא דן בנושא הפליטה המוקדמת על כל היבטיו ומדגיש שלא מדובר בבעיה נפשית. הוא משוכנע שגברים שסובלים מהפרעה זו הם נורמליים, שבעיותיהם הנפשיות אינן שונות מאלה של כלל האוכלוסייה, ושהם לא הם סובלים מהפרעות נוירוטיות. ראוי לציין שלעומתו ניצבים סקסולוגים שדוגלים בתפיסה מיושנת יותר, שלפיה פליטה מוקדמת היא סוג של נקמנות בנשים.

האם מדובר אם כך בבעיה רפואית?

ד"ר צוקרמן: "אם גבר אינו סובל ממחלה כרונית, אינו נוטל תרופות דרך קבע ונהנה מזיקפה ומחשק לפעילות מינית, הרי אין סיבה להניח שהפליטה המוקדמת שלו מופיעה על רקע של מחלה. דווקא אובדן החשק המיני או בעיה של אימפוטנציה נובעים במקרים רבים מבעיות רפואיות ואורגניות".

מה בכל זאת גורם לפליטה המוקדמת? ההסבר, על פי משנתו של ד"ר צוקרמן, נעוץ בלימוד של תהליך העוררות המינית והגירוי המיני עד לפורקן. שליטה על הפורקן קשורה לפיתוח מודעות לתחושת הגירוי באיבר המין במהלך ההתעלסות – לפני האורגזמה. חוסר המודעות לתחושה הזו הוא, כנראה, הסיבה הישירה לפליטה המוקדמת. כאשר נער מאונן או מקיים יחסי מין בפעם הראשונה, הוא מגורה במידה כה רבה, עד שהוא מגיע לשפיכה בלי להבין בעצם מה קרה. זוהי תופעה טבעית. אבל במשך הזמן לומד אותו נער לזהות את התחושה המוכרת של גירוי מיני שמקדים את האורגזמה. היכרות עם התחושה הזו מאפשרת לו ללמוד כיצד לשמור על רמה קבועה שלה, להאריך את ההנאה ולדחות את הפורקן לשלב מאוחר יותר. אצל גברים שסובלים מפליטה מוקדמת היתה, לגירסתו של ד"ר צוקרמן, הפרעה בתהליך הלמידה. הם לא למדו לזהות את תחושת הגירוי המיני היציב, והם לא מסוגלים להאריך את השלב שמכונה 'המישור' ולרכוש שליטה בפליטה.

תוכל לתאר מקרה טיפולי אופייני?

"ג' הגיע למרפאתי אחרי שההפרעה גרמה לו להימנע מקשר עם נשים. הוא התבגר מאוחר יחסית והתחיל לצאת עם בחורות בסוף שנות ה-20 שלו. בגיל זה הציפייה של שני הצדדים היא להיכנס למיטה אחרי מספר מועט של פגישות. הפעם הראשונה שלו היתה עם בחורה בת גילו, בעלת ניסיון מיני. הוא לא העז לספר לה שמעולם לא שכב עם בחורה. בפעם הראשונה, שהסתיימה מהר מדי, היא עקצה אותו בחביבות. הוא מצא אמתלה והסתלק מהקשר. בשלב זה הוא לא העז יותר להיפגש עם בחורות והתמלא ביחס עוין כלפי נשים. למרבה הצער, דווקא בהתנסותו המינית הראשונה נתקל ג' בבת זוג ביקורתית. כשהגיע סוף סוף לטיפול, היינו צריכים לפרק לפני הכל את החסימות שגרמו לו להיות מנותק מתחושת הגירוי המיני וההנאה הארוטית החזקה שמקדימה את האורגזמה. רק לאחר מכן הוא למד להאריך, באמצעות תרגול והרפיה, את משך המגע המיני שלו. עכשיו עליו למצוא לעצמו בת זוג אמפתית ותומכת".

מדובר בתסריט קבוע וחזוי מראש?

"התסריט שלפיו נוצרת בעיית הפליטה המוקדמת הוא כזה: במשגל הראשון הגבר פולט מהר מדי מסיבה כלשהי. המשגלים שלאחר מכן מתנהלים בתנאים מלחיצים ולא מאפשרים תיקון של החוויה הארוטית. הגבר נכנס למעגל קסמים של כשל רצוף. לאורך זמן ממושך לא נוצרים לגביו תנאים ללימוד התחושות הארוטיות של מגע מיני מתמשך, וכך מתגבש ההרגל הבעייתי של פליטה מוקדמת. כל סקסולוג מודרני יודע לזהות את הבעיה כהרגל בלתי רצוי שניתן להתמודד עימו".

ד"ר צוקרמן מחלק את הסובלים מהבעיה לשלושה טיפוסים: המופנמים, ההרפתקנים והעצבנים. המופנמים מאבדים שליטה על הפליטה רק במחיצת בת זוג תקיפה, תובענית וביקורתית. ההרפתקנים מאבדים לגמרי את השליטה כשהם שוכבים עם אישה אהובה, אך מגלים שליטה רבה יותר באורגזמה שלהם עם אישה שהם בקושי מכירים או עם זונה. העצבנים מסוגלים לעכב את השפיכה כשהם מאוננים, כיוון שאז הם רגועים ובטוחים בעצמם, אבל מאבדים את השליטה בעת קיום יחסי מין מלאים (מרוב מאמץ לשמור על הפליטה).

מהו הטיפול התרופתי בבעיית הפליטה המוקדמת?

"קיימת קבוצה של תרופות פסיכיאטריות, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון, שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא השהיית הפליטה. למשל התרופה 'מרוניל', שהמינון המומלץ שלה הוא 25 מ"ג, ושמגיעה לשיא השפעתה כשש שעות אחרי נטילתה, אם כי יש לה תופעות לוואי כגון בחילות וסחרחורות. השפעה מעכבת פליטה יש גם לתרופות נוגדות הדיכאון שפועלות על מערכת הסרוטונין, כמו 'לוסטרל', 'פרוזאק', 'פבוקסיל' ו'סרוקסט'. יש גם שיטת טיפול ותיקה של תכשירי השהיה, שהם למעשה תרסיסים להרדמה מקומית של העור שמכילים בעיקר לידוקאין. אך טרם נמצאה תרופה ייחודית ונטולת תופעות לוואי לטיפול בפליטה מוקדמת".

כדורים הם רק גלגל הצלה זמני?

"כן. עם הפסקת הטיפול התרופתי חוזרת הבעיה במלוא עוצמתה. טיפול פסיכו-סקסואלי- התנהגותי, לעומת זאת, מאפשר פתרון מלא של בעיית הפליטה המוקדמת לאורך זמן".

הפתרון האמיתי יושג אם כך באמצעות טיפול התנהגותי?

"עקרון הטיפול בפליטה מוקדמת מבוסס על תרגול ההתמקדות בהנאה המינית. במקום להסיח את הדעת באמצעות אלכוהול או להשתמש בשני קונדומים או לנשוך שפתיים בעצבנות – יש לבחור בשיטת הטיפול הזוגי. בני הזוג מתבקשים לקיים יחסי מין ועוברים לביצוע תרגילים בשישה שלבים, שכוללים לחיצה חזקה של האיבר באזור העטרה, גירוי באמצעות בת הזוג ולחיצה נקודתית בחיץ הנקבים. על בני הזוג לנתק את הטלפון ואת הטלוויזיה ולגרות ממושכות זה את זה באמצעות כף היד. חזרה מרובה על תרגילי הגירוי תלמד את בן הזוג להבחין בהתקרבות של רגע הפליטה ולשלוט בה. כשעוברים לשלב היישומי, מתבקשים בני הזוג לקיים יחסי מין מלאים בתנוחה שבה האישה נמצאת מעל הגבר. לאחר מכן, ורק אם רכש שליטה של כמה דקות ללא חשש מפליטה כאשר האישה נמצאת מעליו, אפשר לעבור לשלב שבו התרגילים מבוצעים בתנוחה צידית. גברים שמעדיפים את התנוחה המיסיונרית יוכלו לשוב אל מנעמיה רק אחרי שלמדו לשלוט באורגזמה שלהם".