קמפיין חדש: משרד הבריאות מעודד השימוש ב"ריטלין"
קמפיין חדש של משרד הבריאות נועד להגביר את המודעות להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. ההמלצה להורים: לטפל בילדים הסובלים מהתסמונת באמצעות "ריטלין". המתנגדים: התרופה עלולה לגרום דיכאון. משרד הבריאות: "זו תרופה בטוחה ביותר"
כ-2% מהילדים בישראל עד גיל 18 מאובחנים מדי שנה כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אך על-פי נתונים בינלאומיים ההפרעה מופיעה ב-5%-8% מהילדים בגילאים אלה. התסמונת מאובחנת בדרך-כלל מעל גיל שלוש ומתבטאת בקושי בריכוז ובהפרעת התנהגות קיצונית בגן, בבית-הספר ובבית. במשרד הבריאות אומרים כי על-פי הנתונים שברשותם, רבע מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יפתחו הפרעות התנהגותיות ועלולים להגיע לעבריינות, לסמים ולאלכוהול ׁ אם לא יקבלו טיפול תרופתי מתאים.
על רקע נתונים אלה, במשרד הבריאות החליטו לצאת במסע הסברה להגברת המודעות לתסמונת ההיפראקטיביות. אחת ממטרות הקמפיין: חיסול הסטיגמה, שלפיה הפרעות קשב וריכוז הן בעיה נפשית. המשרד מתכנן פעילויות הסברה באמצעי התקשורת ובבתי-הספר, שבהן יעודדו הורים לטפל בילדים שאובחנו כהיפראקטיביים באמצעות התרופה "ריטלין" ותרופות דומות אחרות.
שני מיליון כדורים
תרופות אלו נחשבות שנויות במחלוקת, ויש לא מעט רופאים שמתנגדים לשימוש בהן וטוענים כי הן עלולות לגרום לדיכאון. על-פי הערכת מחלקת הרוקחות של משרד הבריאות, בשנת 2002 נמכרו שני מיליון כדורים כאלה לכ-35,000 ילדים.
"מדובר בתרופה בטוחה ביותר, לא ממכרת, שניתנת גם בשילוב טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי", אומר רופא הילדים מנואל כץ. "רק 50 אחוזים מהילדים, שכבר מאובחנים כבעלי הפרעות, מקבלים טיפול תרופתי. הפער נובע מהחששות של הציבור מפני טיפול תרופת.י אני רואה הורים שלא רוכשים את התרופות במרשמים בגלל החשש הזה".
אסור לשכוח שמדובר בבעיה שעלולה לגרור אלימות או תופעות של חרדה ודיכאון, אומר דודו וולף, מרכז ועדת שרים למאבק באלימות בישראל והמרכז את הנושא במשרד הבריאות.
פסיכולוגים או תרופות
לדברי וולף, "ילדים הסובלים מהיפראקטיביות נוטים גם להיות אלימים ואלימות זו עשויה לבוא לידי ביטוי במשך כל שנות הלימודים, בנוסף לקושי והסתגלות במסגרת הצבאית וההשתלבות בחברה. כ-25% יפתחו הפרעות התנהגותיות אישיות אנטי-סוציאליות הכוללות עימות עם החוק עבריינות והתמכרות לסמים ולאכוהול. יש פסיכיאטרים שטוענים שהתסמונת דורשת טיפול פסיכולוגי, ואין צורך בטיפול תרופתי. משרד הבריאות טוען שמדובר במידע שגוי: "זאת בראש ובראשונה מחלה נוירולוגית, והילדים שלא מטופלים הם הראשונים שסובלים מכך, בעיקר מבחינה חברתית. עם אבחון וטיפול נכון, הילדים יקבלו טיפול ויוכלו לחזור ולתפקד כמו ילדים רגילים".
נגד: לא מטפלים בשורש הבעיה
טיפול ב"ריטלין" הוא טיפול סימפטומטי בלבד. הוא מצליח "לדחוס את הקפיץ" בילד ל-4 שעות ולהקל בכך על עבודת המורים.
המחשבה, העומדת מאחורי מתן ה"ריטלין" ללא טיפול תומך כלשהו, היא שיהיה שקט מהילד. אך למעשה, ה"ריטלין" עוזר יותר לכיתה ולמורה מאשר לילד. בחלק מהמקרים התרופה גורמת לחוסר תיאבון ולדיכאון, החולפים לאחר סיום נטילתה. מחקרים מסוימים אף טוענים שהיא מפריעה לגדילה - טענה שטרם הוכחה.
צריך לטפל דבר ראשון בבסיס הבעיה. ילד דורש השקעה, והיא כוללת עבודה פסיכולוגית ויחס לילד מההורים בבית ומהמורים על-ידי עזרה גם מחוץ לכיתת הלימוד - שעות שקוצצו בשל חוסר תקציב. הפרעות קשב וריכוז הן בעיות מורכבות שלפסיכולוגיה ולרגש מרכיב חשוב בהתפתחותן.
ה"ריטלין" אולי עוזר לטווח הקצר, אך חייבים לטפל בבעיה העמוקה יותר.
(ד"ר שי פינטוב ביה"ח "אסף הרופא" )
בעד: עוזרת לילדים להרגיש טוב יותר
הפרעות קשב וריכוז נגרמות בשל מחסור במתווכים בין חלקי המוח השונים, ו"ריטלין" עוזר לפעילות החשמלית להתבצע כנדרש.
התרופה פועלת ישירות על המנגנון במוח שגורם לתופעה של בעיות קשב וריכוז. מדובר בתרופה יעילה ויש להתייחס אליה ככל התרופות, כולל תופעות הלוואי. אם משתמשים בתרופה נכון ותחת בקרה - היא יכולה לעשות את ההבדל מילד עם בעיות בלימודים ודימוי עצמי נמוך, לילד שמממש את עצמו, בוגר חיובי לסביבה ומרוצה מחייו.
התרופה בשימוש כבר שנים רבות, ואני רואה בתור, רופא ילדים שמרגישים טוב יותר לאחר נטילת התרופה: ילדים היפראקטיביים, שמרגישים שהחברים והמורים לא אהבו אותם, מרגישים פתאום רצויים יותר.
הם מבינים שמדובר בבעיה מולדת, ועכשיו, אחרי נטילתה, הם כמו כולם. חבל להשאיר תרופה כזאת על המדף.
(פרופ' אבינועם שופר ביה"ח "שניידר")
לפנייה לכתב/ת 
