"גפן הקטן ומלחמתו בעולם"

חילופי-משמרות בפופ הישראלי: ארקדי דוכין עומד לפנות בקרוב את משרת אביר-היגון והסבל. קבלו את יורש-העצר, אביב גפן. רק בן 18.5, וכבר למוד אינספור מצוקות, פחדים ודיכאונות, לא עלינו. הוא דווקא בא ממשפחה טובה. אביו הוא יהונתן גפן, מה שמצרף אותו לשורה ארוכה של 'בנים של', שצצים לאחרונה. אבל בניגוד לטוביה וליואב צפיר, למשל, קשה למצוא קווי-דמיון בין יהונתן לאביב.

יהונתן גפן מעולם לא נראה בטלוויזיה בכפפות ורדרדות או במעיל-קטיפה סגול מזעזע וגם לא בשום דבר שמתקרב לזה. אביב, מתבגר מבולבל, נושא את נס-המרד ובועט בכל מוסכמה אפשרית. הוא מתלבש אחרת, כותב אחרת ומנהל אורח-חיים שונה מהמקובל.

בעידוד האבא עזב את בית-הספר. כמתנגד מושבע למסגרות ולפקודות, השתמט משירות צבאי. ההורים שתקו. היה גם חיוך קל. "יש לי הורים פליטי סיקסטיז", אומר גפן, שתקליטו הראשון, 'זה רק אור הירח', מלים ולחנים שלו, יראה אור בחודש מאי. "הם לא גמרו למרוד, אז גם אני מורד, בדרכי. ההורים הראו לי הרבה סוגים של חיים. החינוך התבסס על חופש, פתיחות, ליברליות. אף פעם לא הרימו עליי יד, לא אמרו לי לא, ולא שיקרו אותי".

הפעם הראשונה, שהוא הוציא את עצמו מן הכלל, היתה בגיל 13. בבית-הספר, שבו למד, הוקמה גדר-בטון למטרת בטיחות. "חברים שלי ואני ניסינו לפרק אותה. היא נראתה לנו קודרת. לגדר יש משמעות פסיכולוגית. זה דבר שסוגר, זה נורא. ואז השעו אותי מבית-ספר. יום אחרי שחזרתי, כתבתי על הגדר: אין גדר טובה. שוב השעו אותי, הפעם לתמיד. אבא שלי המליץ לי ללכת ללמוד בבית-ספר למוסיקה 'רימון', גם שם לא החזקתי מעמד יותר מדי זמן.

הכרתי שם את קארין אופיר, הבת של שייקה ז"ל, ושנינו עזבנו ביחד את בית-הספר. לא היה לנו זמן ללמוד. היינו עסוקים בלאהוב, אני והיא. היינו זוג כמעט שנתיים. יום אחד באתי אליה, צלצלתי באינטרקום, ולידיה, אמא שלה, אמרה לה: 'קרין, זה האידיוט'. צחקתי, לא נעלבתי, אבל הבנתי שאני לא רצוי".

האקט המרדני ביותר שלו עד כה הוא, כמובן, ההשתמטות מצה"ל, או בניסוח אלגנטי יותר: דחיית שירות למועד בלתי ידוע, מסיבות רפואיות. הנימוקים הם אידיאולוגיים: "החלטתי, שאם אני אלך לצבא, אני לא אראה דברים אחרים. רוב האנשים הולכים לצבא, כי הם מבולבלים. הצבא שולח את המכתבים שלו לילדים צעירים. הוא אומר להם: בואו אלינו, והם הולכים. אם הצבא היה שולח את המכתבים האלה לחבר'ה בני 22, מי היה הולך?

"מכל האנשים שאני מכיר, אף אחד לא אומר שהצבא עושה לו טוב. נוח להיות בצבא. לא צריך לדאוג למחיה, לשכר-דירה. יש לי חבר בצבא. שאלתי אותו, מה הוא עושה שם. הוא אמר: לא יודע. אני לא רוצה לא לדעת שלוש שנים. בצבא אין אתגר, אין ריגושים. זה כלום. מה שאתה עושה, עשו לפניך ויעשו אחריך. אני יכול לתרום לחברה במוסיקה שלי".

המכתבים האלה, כמו שאתה מכנה אותם, הם צווים שנשלחים בתוקף חוק מדינה, שאתה נמנה עם אזרחיה.

"בגלל שסאדיסט אחד מוציא חוק, אני לא חייב להיות כפוף אליו. די, משעמם לדבר על הצבא".

וכך, חופשי מכל מסגרת, התמסר גפן לכתיבת אלבום הבכורה שלו. חופשי, אנל לא מאושר. התקליט שלו הוא אחד הקודרים שנשמעו כאן. הנוסחה שהוא מציע: "אצלי אין 'אני אוהב אותך, ואת אוהבת אותי'. אצלי יש: 'אני אוהב אותך, את לא אוהבת אותי, ואני יודע את זה, ואני שבור'".

 מה כבר יכול להקשות כל-כך את החיים של נער בן 18?

"על החיים הפרטיים שלי אני לא רוצה לדבר, אבל כל התקליט נכתב תוך כמה חודשים של בלבול, חרדה והרבה קונפליקטים. באותה תקופה נפרדתי מקרין, גם הוריי נפרדו, חבר שלי מת בתאונת-דרכים, וכל זה הכניס אותי לפאראנויות ולפחדים. הרי כולנו פוחדים ומבולבלים. השאלה, מי מודה בזה. אני לא מדחיק את הרגשות שלי. אני פוחד מהמוות, מיצירת-קשר לאורך זמן, מכלי-משחית, מאלימות. ואני כותב על זה".

לא בדיוק מזכיר את הכתיבה של אביך.

"אתה טועה. שנינו כותבים על דברים שמפריעים לנו, רק שהדברים עצמם שונים. אבא שלי השריש בי את הרומנטיקה, את החופש. את 'אין חייב, יש יכול'. לימד אותי ללכת אחרי הלב, לא ללכת בגלל שכולם הולכים. גם הוא מאוד כן".

איך הוא הגיב, כשהופעת בטלוויזיה באיפור כבד בעיניים, מעיל סגול וכפפות ורודות?

"הוא אמר: 'העיקר, שיש תוכן'. זה הטעם שלי, והוא מקבל אותו. זה מרד באופנה. אני נגד חד-גוניות, גם בתוכן וגם בצורה החיצונית. מי שאוהב אותי, יאהב אותי גם ככה".

אבל הקהל הרחב, שהוא שמרני בעיקרו, עשוי לא לקבל את זה.

"אנשים הם שמרנים רק כלפי חוץ. נהג מונית אחד אמר לי פעם: 'איך אתה מתלבש? אתה צריך להתלבש כמו גבר!' אחרי כמה דקות הוא אמר: 'בעצם, כל הכבוד. אני כועס עליך, כי לך יש את האומץ לעשות את זה, ולי אין'. זה מוכיח, שאנשים הם הרבה יותר ליברליים ממה שיוצא החוצה".

גם האמירות שלך, בשירים ובראיון, הן לא מסוג החומרים שבדרך כלל אוהבים לשמוע.

"אני מניח, שהורים לא ישמחו לשמוע את השיר 'אלימות', שעוסק בחינוך הכושל שהם נותנים לילדים שלהם. או את 'אור הירח' על אי קשר בין הורים לילדים, שמוביל את הילד לרצון להתאבד או להשתמש בסמים. אז זה לא תקליט להורים, אלא לילדים ולנוער מתבגר. הרבה ילדים מחכים לתקליט הזה, בלי שהם יודעים עליו בכלל. הוא מדבר בדיוק על מה שמטריד אותם. כשהם ישמעו אותו, הם יבינו שהם לא לבד".

למרות הבעיות, שאתה עלול לעורר, השגת במהירות חוזה עם חברת תקליטים. לחפש את האבא?

"אבא עזר לי להגיע לחברת התקליטים ולמפיקים. אבל אני לא 'בן של'. הוא 'אבא של'. הוא נורא התרגש כשהוא שמע את התקליט. ושלום חנוך אמר שזה מזכיר לו את 'שבלול'. שזה תקליט עם אופי, עם נימה אחרת".

איזה מהשירים של אבא אתה הכי אוהב?

"'יהיה טוב'. זה שיר עם חזון, עם תקוה". 

דווקא שיר אופטימי.

"למה אתה חושב שאני פסימי? התקופה הקריטית עוד לא נגמרה, אבל זה רק עניין של גיל ההתבגרות. לא צריך לפחד. זה עובר".

(הכתבה התפרסמה במוסף "7 לילות" ב-28 בפברואר 1992)

***מאז ועד היום

• גפן השתתף ב-92' בסרט הכושל נערי החוף ושר את שיר הנושא שלו.
  

• "עכשיו מעונן" מ-1993 קיבע את מעמדו כסופרסטאר, כשהשורה "אנחנו דור מזוין" הפכה לסיסמה של "ילדי אור הירח" כפי שקרא גפן למעריציו.
  

• גפן שלח את ידו גם בהפקה ועזר לקרן הכט להוציא את תקליטה הראשון.
  

• הוא כתב לנורית גלרון את הלהיט הענק "אתה פה חסר לי".
  

• לאריק איינשטיין הוא כתב את "לבכות לך" שהפך לאחד מהשירים המזוהים עם רצח רבין, לאחר שגפן שר אותו בעצרת השלום בכיכר.
  

• אלבומו השלישי המשיך את ההצלחה, בעיקר בזכות הלהיט "האם להיות בך מאוהב".
  

• אלבומו הרביעי כלל את הלהיט "אהבנו", אבל גפן זכה לפרסום רב לא רק בגללו, אלא גם בגלל הצהרותיו נגד מדיניותה של הממשלה בנושאי שלום ובטחון.
  

• גפן עורר במשך השנים סערות רבות גם סביב חיבתו להופעות פרובוקטיביות (שעברה כבר מן העולם), איפור כבד וסוגיית אי שירותו בצבא (גפן סובל מבעיות גב קשות).
  

• גפן התחתן בנישואים מתוקשרים לאילנה ברקוביץ' והתגרש ממנה כעבור שנים אחדות.
  

• ניסיון שלו לעבור ללונדון ולזכות בהצלחה בינלאומית לא צלח.
  

• באלבומו "חלולים" שבר גפן כיוון לעבר רוק מכוסח יותר, והתקליט נחל אכזבה מסחרית.
  

• גפן חזר לאחר מכן לקו הרגיל שלו באלבום "לילות לבנים" עם הלהיט "מקסיקו".
  

• האלבום השמיני שלו "יומן מסע" נחשב בעיני רבים לטוב ביותר שלו והוא כולל בין השאר את "עורי עור".
  

• ב-2002 יצא תקליטו "ממנטו מורי" שהמשיך את קו ההצלחה עם הלהיט "שיר עצוב".
  

• ב-2003 שוחרר הסרט "אביב" של תומר היימן שעקב אחרי התנהלותו של הכוכב.
  

• התקליט של "בלקפילד" הוא העשירי של גפן ב-12 שנה, הספק חסר תקדים שלא כולל אוספים, והפקות רבות שבהן שיתף פעולה עם אחרים.