חבר מביא חבר
למה להסתפק בחברים הישנים כשאפשר להכיר מאות אנשים חדשים ברשת? זה הרעיון מאחורי הטרנד הבא - הרשת החברתית. תוכנות ואתרים חדשים מזמינים אתכם להכיר חברים ולחפש אנשים עם העדפות דומות. הבעיה: איך שומרים על הפרטיות ומתי המוני החברים הופכים למטרד?
2004 מסתמנת כשנת הרשתות החברתיות: שירותים מקוונים המאפשרים להרחיב את מעגל החברים. במילים אחרות: לפגוש את החברים של החברים, ולא להסתפק באותו חוג מצומצם וישן של אנשים. תוכנות מסרים מיידים כמו ICQ הפיגו את בדידותם של הגולשים, שידעו שלא משנה היכן הם נמצאים - החברים הטובים מחכים להם תמיד במרחק הודעת טקסט או שיחת וידאו.
אך האם די בכך? תוכנות המסרים המידיים טובות בעיקר כדי לשמור על קשר עם אנשים המוכרים לנו, ורובן (למעט אולי אודיגו הישראלית), יעילות פחות לצורך היכרות עם אנשים חדשים. את הפונקציה החסרה מנסים למלא שלל אתרי היכרויות, צ'טים ופורומים מקוונים. הבלוגים (יומני הרשת) הפכו אף הם למוקד שסביבו מתגבשות קהילות גולשים. כעת עוסקות כמה חברות בחיבור כל השירותים הנפרדים הללו לכדי מכלול אחד: הרשת החברתית (Social Network)
עולם קטן מאוד
הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' - ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.
רוב הרשתות הן למעשה מועדון סגור לחברים בלבד, המבוסס על העיקרון חבר מביא חבר. כל גולש המוזמן להצטרף לשירות על ידי חבר, מביא עימו את חבריו ויוצר לעצמו רשת אישית - הפועלת במקביל לרשת הקיימת אליה הצטרף. כך הרשת ההולכת וגדלה.
מה אפשר לעשות ברשת חברתית כזו? קודם כל, לספק את הסקרנות. גולש יכול לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את הפרופיל שלהם וליצור איתם קשר, באינטרנט או במציאות. חלק משירותי הרשתות החברתיות מאפשרים למשתמש לעיין רק ברשימת החברים במעגל ההיכרות הראשון והשני - אך אחרות מאפשרות להם להכיר גולשים במעגלים רחוקים יותר.
שני מיליון חברים
בשנה האחרונה הופיעו שירותי רשתות חברתיות כמו פטריות אחרי הגשם. שירות Linkedin.com מאפשר לשמור על קשר עם עמיתים לעבודה, לחפש עובדים או למצוא תעסוקה; שירות Tickle מיועד להיכרויות, ו-Tribe.net מאפשר לבחור בין קשר על בסיס אישי - לבין רשת היכרויות על בסיס עיסקי. הרשת החברתית שהציתה את העניין בתחום היא Friendster, שירות שהושק במחצית 2002 וכולל כבר יותר משני מיליון חברים. רובם ככולם אמריקאים המשתמשים ברשת למטרת היכרויות, אך חלקם נשארים בה גם אחר כך.
כמו בכל טרנד מקוון מצליח, Friendster הוליד חיקויים ופארודיות, ועד מהרה גם ענקי האינטרנט החלו להתעניין בתופעה החדשה. מספרים שגוגל הציעה 30 מיליון דולר כדי לרכוש את Friendster - אך נענתה בשלילה. ג'ונתן אברמס, מייסד הרשת החברתית הזו, מאמין שהיא עומדת להיות ה"גוגל" החדשה.
גוגל בלעה את העלבון ואימצה את עיקרון אם אי אפשר לקנות אותם, נעשה את זה יותר טוב מהם. אורקוט ביוקוטן, אחד ממתכנתי החברה, השיק לפני כשבועיים שירות רשת חברתית הקרוי על שמו: orkut. ביוקוטן פיתח את השירות בזמנו הפנוי. למרות הפרופיל הנמוך והזווית האישית, מדובר בשירות של גוגל לכל דבר, והחברה אישרה להשיקו.
בינתיים, נשלח אורקוט למקצה שיפורים לאחר שמשתמשים זעמו לגלות שכתובות הדואר האלקטרוני שלהם שפורסמו בשירות, נפלו כפרי בשל בידי מפיצי דואר זבל.
חיפוש אישי
רשת אורקוט הושקה יום אחד בלבד לאחר eurekster, שירות רשת חברתית המשולב עם מנוע חיפוש. Eurekster מבוסס על רעיון ההתאמה האישית, שלפיו אם מנוע החיפוש ידע מי המחפש - הוא יוכל לספק לו תוצאות רלוונטיות יותר. כך, למשל, נער שמחפש מידע על מסיבות יקבל תוצאות שונות מאיש מבוגר המחפש מידע על מסיבות; תושב ארקנסו המחפש מידע על הופעות יקבל תוצאות שונות מתושב תל אביב המחפש את אותו המידע.
יורקסטר מתאים את התוצאות לא על בסיס מה שידוע על המחפש - אלא על פי מה שידוע על חבריו ומכריו. במילים אחרות: אמור ליורקסטר מי חבריך - ויורקסטר יגיד לך מה אתה מחפש. תוצאות החיפוש ישתנו על פי גיל, מין, מקום מגורים וחברה. הדמיון לשיתוף קבצים אינו מקרי. כפי שקאזה ודומותיה מאפשרות לגולשים לגשת למידע השמור במחשבי הגולשים האחרים, שירותים כמו יורקסטר ופרנדסטר מאפשרים להם לדעת מה חבריהם אוהבים ומחפשים ברשת.
את ההוכחה הניצחת לפופולריות הגואה של הרשתות החברתיות סיפקה מיקרוסופט שמפתחת את My wallop - רשת חברתית שתתבסס על MSN מסנג'ר. השירות יאפשר לפתוח בלוג, לעדכנו מטלפון סלולרי (Moblog), להקים אתר המתעדכן בעזרת גולשים, לשתף תצלומים ולהוריד עדכוני חדשות. השירות עדיין פועל באופן נסיוני ואינו פתוח לכלל הגולשים.
הבעיה: אין פרטיות
יורקסטר ודומותיה אינן חפות מחסרונות. ראשית, לא כולם מתעניינים באותם נושאים, ויש חשש מקונפורמיזם חברתי: אם החברים הדומיננטיים ברשת החליטו שהזמר ג'סטין טימברלייק הוא פאסה ויפסיקו לחפש מידע אודותיו, ייתכן שקישורים חדשים הנושאים את שמו לא יופיעו בתוצאות החיפוש - לצערם של חברים אחרים.
בעיה נוספת היא חוסר פרטיות: כל החברים יכולים לראות מי חיפש מה. חיפשתם סרטונים פורנוגרפיים? ייתכן והחברים יגלו. לא נעים, אבל כן נמנע - הן על ידי שימוש במנוע חיפוש אחר שלא קשור לרשת, או על ידי שימוש בחיפוש פרטי. אך גולשים המבקשים לחפש באנונימיות גמורה יעדיפו להתרחק מרשתות חברתיות.
חוסר פרטיות וקונפורמיזם אינם החסרונות היחידים: ככל שהרשתות גדלות, כך מקבלים הגולשים לדואר האלקטרוני שלהם יותר ויותר הזמנות מחברים של חברים שרוצים להכיר אותם. מצד אחד, לא מדובר בספאם כי השולחים מוכרים לנמען. מצד שני, גולש שזוכה למבול הודעות - יתייחס לכך כאל ממטרד.
בעוכרי הרשתות החברתיות עומדת גם העובדה שמדובר באתרי אינטרנט הדורשים להתאמץ ולהיכנס אליהם. כדי להצליח, על הרשת החברתית להיות חלק בלתי נפרד משגרת הגלישה, ולפעול ברקע על המסך ממש כפי שעושה ICQ.
ההערכה היא ששירותים אלה יהפכו בעתיד לחלק משולחן העבודה, ויחברו בין מגוון הדרכים להכיר אנשים ברשת: בלוגים, היכרויות, מסרים מיידיים ופורומים. אולם הרשתות ישמשו גם כפורטל אישי: הן יציעו עידכוני חדשות ואפשרות חיפוש המותאמים אישית לתחומי ההתעניינות של הגולש.
רשת כחול לבן
את המשבצת הישראלית בתחום תופס שירות huminity. בניגוד למתחרים, יומניטי אינה אתר אלא תוכנה לשולחן העבודה הפועלת במהלך זמן הגלישה. המשתמש לא צריך לחכות להזמנה מחבר רשום ברשת - אלא מוריד את התוכנה ומצטרף לרשת. במהלך ההתקנה, אפשר להוסיף לרשת את החברים המופיעים ברשימת הקשר שבתוכנת הדואר - ולקבל תוכנת מסרים מיידיים מורחבת.
בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, יומיניטי מאפשרת לחפש כל חבר רשום - גם אם אינו נמצא באחד ממעגלי ההיכרויות הקרובים. גולשים באתר החברה יכולים לראות את מפת הקשרים המורחבת של חברי יומניטי דרך דף אישי, המאפשר להם לצפות בשרטוט של מערכת הקשרים הסבוכה המחברת ביניהם לבין מאות גולשים אחרים.
כיום מונה הרשת כמעט מיליון גולשים רשומים - נתון שבזכותו הפכה התוכנה הישראלית לרשת החברתית השנייה בגודלה בעולם אחרי פרנדסטר. הדבר ראוי לציון בהתחשב בכך שהחברה עדיין מעסיקה שני עובדים בלבד: המייסדים ניר בן לוי ואורן רוזן.
גם ב-ICQ
האתר של יומניטי מזכיר במראהו את אתר גוגל, אך במקום דפי אינטרנט אפשר לחפש בו גולשים. אם תקלידו בו שם כמו רוני הוא יציג את כל האנשים העונים לשם הזה וחברים ברשת, ויאפשר לכם לצפות במפת מערכת הקשרים בינם לבין משתמשים אחרים. אם, לשם שינוי, תקלידו סנדלר תמצאו את כל האנשים שזהו מקצועם.
בעתיד יוכלו הגולשים לאתר חברים רשומים ביומניטי כדי לנהל אתם שיחות טלפון ברשת, אם דרך האתר או באמצעות התוכנה. "המטרה שלנו היא להפוך ל'גוגל של אנשים'", אומר רוזן, "מנוע חיפוש המאפשר לגולש לא רק לשמור על קשר עם חבריו, אלא גם לראות את כל מערכות הקשר בין אנשים שונים".
גם חברות המסרים המידיים מבינות את הפוטנציאל וקל להן להתפתח לכיוון של רשתות כאלה. ICQ למשל, השיקה באחרונה גירסת בטא של שירות רשתות חברתיות. הגולש נהנה מקשר עם חבריו הקבועים ומרחיב אותו למעגלים נוספים. עשרות מיליוני הגולשים שכבר משתמשים בתוכנה - בוודאי יספקו ל-ICQ יתרון מסוים בתחום.
לפנייה לכתב/ת 
