אשליות שמוכרים לכם על לינוקס
הופעתן של לינוקס ושל תוכנות קוד פתוח אחרות היא תופעה חשובה, אבל היא מלווה ביותר מדי מצגות שווא. בייחוד משעשע הניסיון לשוות להן רוח פילוסופית ולמצב אותן כהתגלמות החופש והדמוקרטיה. נו, באמת
עם זאת, תהליך כניסתן של לינוקס ותוכנות קוד פתוח אחרות לשוק מלווה בצרימות חזקות, שרק מזיקות לעניין. משווקי לינוקס מנסים לאחרונה להציג תמונה אוטופית, כאילו הסחורה שברשותם היא כלילת השלמות מבחינה טכנולוגית ומעין נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית בכלל ובשוק התוכנה בפרט.
זהו מצג שווא. תוכנות קוד פתוח הן תוכנות מסחריות לכל דבר, שהמאפיין אותן הוא מודל מסחרי שונה, אך ככל תוכנה יש להן יתרונות וחסרונות טכניים. על מנת שהתחרות תתפתח, יש להציג את הדברים כהווייתם ולאפשר לצרכנים לבחור על בסיס מידע ונתונים אמיתיים.
שנת הלינוקס
כך, לדוגמה, מכתיר משה חורב, מנכל אורקל ישראל, את 2003 כשנת הלינוקס (בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בידיעות אחרונות): "לראשונה מאז כניסתה לשוק של לינוקס לפני למעלה מעשור, אפשר לראות במערכת זו חלופה זולה וטובה יותר למערכת Windows של מיקרוסופט", הוא אומר. מר חורב מייחס את ההצלחה של לינוקס בעת האחרונה לבשלות המסחרית שמערכת זו הגיעה אליה ולעובדה שמערכות מימשל רבות ברחבי העולם אימצו אותה.
אפשר בהחלט להבין את התלהבותו של מר חורב מלינוקס. לחברת אורקל, שהימרה רבות (יחד עם חברות תוכנה אחרות) על עתידה של לינוקס, יש אינטרס מובהק בעניין כמשווקת המוצר. אלא שהתלהבות מלינוקס היא דבר אחד, והוכחות סטטיסטיות בדבר הצלחתה של לינוקס בהשוואה ל-Windows היא דבר אחר לגמרי.
למעשה, אחרי עיון בנתונים, התמונה הוורודה נראית שונה לחלוטין. לשם ההדגמה, הבה נבחן את חלקה של לינוקס בשוק השרתים העולמי. על פי נתוני חברת המחקר IDC, נתח השוק של לינוקס היה כ-0% ב-1995. עד 2000 זינק נתח השוק של לינוקס והגיע ל-28%. אך מה קרה מאז 2000? חלקה של לינוקס בשוק השרתים נותר פחות או יותר כשהיה, ואפילו חלה בו ירידה מסוימת.
לעומת זאת, חלקה של Windows בשוק השרתים העולמי גדל בהתמדה בתקופה האמורה: מ-18% ב-1995 ל-49% ב-2001. מהנתונים עולה שמערכת Windows לא מאבדת גובה באורח משמעותי. נראה שלינוקס נכנסה לשוק דווקא על חשבון UNIX, הרבה יותר מאשר על חשבון Windows.
לינוקס זולה בהרבה?
ומה בדבר יתרונות העלות של לינוקס בהשוואה ל-Windows? האין זה נכון שלינוקס זולה בהרבה? למרבה הפלא, אין זה בהכרח כך. סקר העלויות ההשוואתי האמין ביותר שנערך עד כה (סקר 2002 של IDC), גילה, כי עלות הבעלות הכוללת של Windows זולה בשיעור של 22%-11% לעומת מערכות לינוקס, בהתאם לסוגי המשימות, ורק בתחום אחד זולה לינוקס ב-6%.
האם אימוצה של לינוקס על ידי מערכות ממשל באמת כה נפוץ, והאם יש בכך כדי לרמז במשהו על עליונות טכנולוגית? ניסיונות להעדפה גורפת של קוד פתוח באמצעות חקיקה או תקנות ממשלה נתקלו בהתנגדות עזה ונכשלו בכל מקום בעולם. בישראל נדחתה על רקע זה יוזמת חוק של ח"כ נחמה רונן בנושא. מדינת מסצ'וסטס חזרה בה לפני ימים ספורים מתוכנית להסב את כל מערכות המידע לקוד פתוח.
יש לזכור גם שרשויות ממשלתיות אינן מצטיינות תמיד בבחירת החברות המוצלחות בשוק תחרותי, ולעתים נגררות אחרי אופנות חולפות. פקידי משרד האוצר, שניהלו לאחרונה מלחמה פומבית נגד מיקרוסופט ובעד הקוד הפתוח, החליטו לבסוף לרכוש במחיר מלא את תוכנות מיקרוסופט ולהמשיך להשתמש בהן בשנים הקרובות בכל משרדי הממשלה.
השאירו את הפילוסופיה לפילוסופים
מסתבר שרטוריקה לוחמנית איננה תחליף לבדיקה יסודית של יעילות טכנולוגית, שהכריעה גם במקרה זה. ולבסוף, אי אפשר שלא להיות משועשע מהרוח הפילוסופית המתלווה כיום למאמצי השיווק של לינוקס ותוכנות קוד פתוח אחרות, המתוארות כהתגלמות החופש והדמוקרטיה.
החברות המשווקות, כמו IBM, אורקל ו-Sun, לא הגיעו למחזורים של עשרות מיליארדי דולרים ממכירת רישיונות חופש ודמוקרטיה, אלא ממכירת רישיונות תוכנה. גם כשהן מוכרות לינוקס בזול כביכול, הן מוכרות ביוקר רב מוצרים משלימים חיוניים ושירותי מחשוב יקרים. אז למנכ"לי החברות המשווקות ייאמר: הניחו את הפילוסופיה לפילוסופים, ואתם צאו לשוק ותמכרו תוכנות בשפה עניינית ופשוטה. שיהיה בהצלחה.
הכותב הוא מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיא מכון ירושלים לחקר שווקים.
ביומן הרשת שלנו כבר ביקרתם? היכנסו לקטעי קישור ותהיו בעניינים.
לפנייה לכתב/ת 
