"האוניברסיטאות מעוניינות רק באליטות"

"הכניסה לאוניברסיטאות תהיה מעכשיו לעשירים בלבד. כנראה זה מה שרוצים העומדים בראשן, שרק העשירים והאליטות ילמדו". כך אמר אמש (ג') נידאל עותמאן מארגון "מוסאווה", הפועל לקידום שוויון בין יהודים לערבים. זאת בעקבות החלטת בג"ץ שלא להתערב בשאלת הכניסה לאוניברסיטאות - בשל חוסר סמכות.

בג"ץ הורה לעותרים למחוק את העתירה בעד החזרת "שיטת המצרף". עם זאת, בדבריהם מתחו השופטים ביקורת קשה על המוסדות להשכלה גבוהה ועל מגדל השן האקדמי.

שיטת המצרף היא למעשה כלי לבחינת מועמדים לאוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בהתאם לציוני בחינות הבגרות - וללא המבחן הפסיכומטרי. אולם בנובמבר שעבר הוחלט על ביטולו.

"קביעה על-סמך חושים?"

רשמית, הודיעו האוניברסיטאות על תמיכתן בהחלטת בג"ץ. אך במגדל השן של האקדמיה, יש מי שדעתו שונה. "אין דרך להבין את דברי השופטים, אלא כהצהרה שעל האוניברסיטאות מוטלת החובה להחזיר את המצרף", כך אמרה ל-ynet פרופ' זהר שביט מאוניברסיטת תל-אביב, בעקבות הביקורת שמתחו שופטי בג"ץ על המבחן הפסיכומטרי.

לדעת פרופ' שביט, חברת עיריית תל-אביב, העובדה ששופטי בג"ץ תקפו את החלטת ראשי האוניברסיטאות, למרות החלטתם שלא להתערב, מחייבת את האוניברסיטאות. "למיטב זכרוני, מעולם לא נאמרו דברים קשים כאלה על ידי בית המשפט העליון על האוניברסיטאות. הדברים שהשופטים אומרים מחייבים את האוניברסיטאות לדון בהחלטה שהתקבלה ולשקול מחדש את החזרת המצרף והעמדתו למבחן מדעי למשך שלוש שנים, כפי שנקבע מההתחלה.

"השופטים קבעו למעשה את מה שטענו חברי סגל רבים: הביטול גורם עוול חברתי לתלמידים שתכננו להתקבל לאוניברסיטה על סמך המצרף", הוסיפה שביט.

לדברי המרצה הבכירה, עדיין לא ניתן לדעת אם המצרף מהווה דרך נכונה לקבלה לאוניברסיטה. "עד שלא ננסה לא נדע. קבלת סטודנטים על סמך המצרף מאפשרת לבדוק שתי קבוצות ביקורת. אלה שהתקבלו על פי המצרף ואלה שהתקבלו על פי הפסיכומטרי. אחרי שלוש שנים אפשר לבדוק ולקבל תוצאות. על סמך מה הם יכולים לקבוע שהמצרף אינו נכון? על סמך חושים? אינטואיציה? מהו המסר המדעי שאנחנו מעבירים בזה? אני תובעת להחזיר עכשיו את המצרף ולבחון את השיטה לאחר שלוש שנים".

שיטת הקבלה לאוניברסיטאות על פי הפסיכומטרי היא פגומה, לטענת שביט, בין השאר מפני שהמבחן מוטה תרבותית. אם רוצים להפוך את הפסיכומטרי לקנה מידה לקבלת תלמידים יש לתקן שני עניינים, לדבריה. " יש לתקן את ההטייה התרבותית של המבחן, ולהתאימו לאוכלוסיות השונות, וכן יש לאפשר בעיקר לאוכלוסיות חלשות ללמוד לבחינה הפסיכומטרית בקורסים שיהיו חלק מתוכנית הלימודים, על חשבון המדינה". 

בארגון מוסאווה, שהתנגד לביטול שיטת המצרף והצטרף להגשת העתירה, אומרים כי "בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יש בעיקר ערבים, מזרחים, עולים מאתיופיה ומרוסיה שבאים מהפריפריה. להם אין כסף לשלם עבור קורסים כדי לשפר את ציוני הפסיכומטרי".

לדברי נידאל עותמאן מהארגון, "מבחני הפסיכומטרי כוללים שאלות שמותאמות לתרבות המערבית ולמי שחי במרכז הארץ. מי שגר בפריפריה, ועדיין לא מחובר לתרבות המערבית יתקשה לענות על השאלות האלה ולהגיע לציונים גבוהים. תלמיד כיתה י"ב מהמרכז לא מקבל את אותו הדבר שמקבל תלמיד כיתה י"ב מהפריפריה. שיטת המצרף אפשרה לרבים מהפריפריה ומהשכבות הנמוכות להתקבל לאוניברסיטאות, ועכשיו שוב מערימים עליהם קשיים", אמר עותמאן.

עותמאן הוסיף: "אנחנו מאוכזבים מההחלטה. לא חשבנו שבג"ץ יאמץ את עמדת משרד החינוך והאוניבריסטאות. קיוונו שהוא ידון בעתירה ואפילו שאין לו סמכות, הוא ינסה למצוא פתרון. עכשיו אנחנו לומדים את החלטת השופטים וננסה להגיש את העתירה שוב במתכונת אחרת".

בתחילת חודש ינואר הפגינו תלמידים יהודים וערבים נגד הקפאת המצרף מול בניין המועצה להשכלה גבוהה, בטענה כי המועצה להשכלה גבוהה ביצעה מחטף בכך שביטלה את המצרף, לאחר שאושר על ידי כל הגורמים.

שרת החינוך: יש דרכים שונות לאפשר נגישות

שרת החינוך, לימור לבנת, ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אילן שלגי, הציגו לפני שבועיים חזית אחת בתמיכתם באוניברסיטאות שפעלו לביטול המצרף. תמיכתם נבעה מנתונים שהביאו לפניהם האוניברסיטאות, לפיהם בשנת הלימודים תשס"ד רק חמישה אחוזים מכלל הנרשמים בחרו להשתמש בציון המצרף כדי להתקבל לאוניברסיטה, ו-95% העדיפו להשתמש בציון הפסיכומטרי.

הנתונים הבהירו כי שיטת המצרף, שנועדה לסייע למועמדים משכבות חלשות החטיאה את מטרתה.

לבנת ושלגי אמרו כי יש לבחון דרכים נוספות כדי לאפשר נגישות גבוהה יותר של אוכלוסיה מגוונת למוסדות להשכלה גבוהה. זאת בעזרת הגדלת שיעור הזכאים לבגרות, ועדות חריגים ועוד.

מהתאחדות הסטודנטים נמסר: "ראוי היה לתת אורכה של שנה ולהחזיר את הפסיכומטרי בשנת הלימודים תשס"ו כדי לא לפגוע בתלמידים שהשקיעו את רוב מרצם בשיפור הבגרויות וחשבו לתומם שזה יהיה כרטיס הכניסה שלהם לאקדמיה".

ועד ראשי האוניברסיטאות מסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "המלצתנו לעותרים היתה למשוך את העתירה, ואנו מברכים על ההחלטה. חשוב לציין כי האוניברסיטאות מחויבות לקבל לשירותיהן את המועמדים הטובים ביותר, ומתוך מחויבותן למצוינות, להמשיך ולהבטיח את הישגיהם של בוגרי אוניברסטיאות המחקר בישראל.

"באשר להסדרי הקבלה לאוניברסיטאות, יש בידי האוניברסיטאות נתונים רבים המעלים שאלות קשות לגבי התאמת שיטת המצרף. לכן הוחלט בשיתוף ועדת החינוך של הכנסת ועל דעת שרת החינוך, לקחת פסק זמן של שנה ולבחון בצורה יסודית את הצלחת התלמידים שהתקבלו בשנה זו".