רעש אדמה הורגש בכל רחבי הארץ

כולם הזהירו, והיום זה קרה: רעש אדמה בעוצמה בינונית, של 5.1 בסולם ריכטר, הורגש הבוקר (יום ד') באזורים רבים ברחבי הארץ. מוקד הרעש היה בים-המלח. דווח על קריסה של חלקי מבנים במקומות שונים בארץ, ועל מספר אנשים שנפגעו באורח קל, בעיקר נפגעי הלם. לפי שעה, אין הנחייה רשמית לפנות מבנים. בניסיון להרגיע את הציבור, שלחה המשטרה ניידות לריכוזי הערים.  

• על רעשי אדמה: האנציקלופדיה של ynet 
• שוב נתפסנו לא מוכנים
• איפה הייתם כשהאדמה רעדה? 
• הח"כים התווכחו: רעש או פיגוע?
  

סמוך לשעה 10:15 הורגשו זעזועים בכל רחבי הארץ. הרעש נמשך כחצי דקה. מספר מבנים פונו לזמן מה, ובהם קריית הממשלה בבירה. בבניין הכנסת נפערו מספר סדקים, והדבר הביא לדחיית ישיבת המליאה. הח"כים התווכחו ביניהם, האם מדובר בפיגוע או ברעש אדמה.   

אזרחים מבוהלים רבים הציפו את המוקדים הטלפוניים של העיריות, אך אלה נמצאים בשביתה. מההסתדרות נמסר כי בהתאם לצורך, ישובו המוקדים לפעול כרגיל.  

גם המכון הססמולוגי הישראלי הוצף בשיחות רבות. ב-ynet התקבלו בתוך דקות ספורות מאות פניות באמצעות הדואר האדום, של גולשים שחשו היטב ברעש.   

בעקבות הרעידה, הבהלה ברחובות הארץ הייתה גדולה: הורים רבים מיהרו לבתי-הספר והגנים כדי לקחת את ילדיהם, ובכבישים הורגש עומס כבד, יחסית לשעה זו. משרד החינוך הנחה את בתי-הספר להורות לתלמידים להישאר בחצרות עד לשעה 12:30, מחשש לרעשי משנה.  

עיריית ירושלים מסרה כי במספר בתי ספר בעיר התגלו סדקים שנגרמו כתוצאה מרעידת האדמה שאירעה בשעות הבוקר. מהנדסים של העירייה נשלחו לבצע בדיקות וקבעו כי ניתן יהיה לקיים את הלימודים כסדרם בכל מוסדות החינוך.

פיקוד העורף או המשטרה?

גם הרשויות לא בדיוק ידעו כיצד לפעול: תחילה קיבל פיקוד העורף של צה"ל אחריות על האירוע, לאחר מכן זו הועברה למשטרה, שבה לפיקוד וחוזר חלילה.    

תת-אלוף איתן דנגוט, ראש מטה פיקוד העורף, אמר ל-ynet: "מיד לאחר קבלת ההודעה על הרעש ניתנה ההוראה לתלמידים לשהות מחוץ למבנים. הפיקוד נכנס לכוננות עליונה, החיילים בבה"ד 16 הונחו לצאת לשטח במידת הצורך. במוקד הפיקוד התקבלו מאות שיחות, אבל בהחלט לא הייתה פאניקה או היסטריה. בשעה 12:00 החזרנו את המצב לשגרה".

בשעות שלאחר הרעש, לדברי דנגו, צפויים זעזועים נוספים, אם כי ברמות נמוכות הרבה יותר. ההוראות במקרה כזה הן לצאת מתוך מבנים ומתוך רכבים ולהמתין.

"הרגשתי שאני זזה, לא הבנתי למה"

רוחלה זיונץ, מזכירה במשרד בקומה ה-46 במגדלי עזריאלי בתל-אביב, סיפרה ל-ynet: "בדיוק יצאתי לעשן בחדר המדרגות. נשענתי על הקיר, הרגשתי שאני זזה, ולא הבנתי למה. כשחזרתי למשרד אמרו לי שזאת היתה רעידת אדמה. מזה פחדתי תמיד. במערכת הכריזה הודיעו לא לפנות את המשרדים".  

עדנה, מרצה באוניברסיטת ירושלים: "ישבתי בקפיטריה, לפתע חשתי ברעד עמום שעולה מן הרצפה. הכיסא זז, הכוסות רעדו, הבקבוקים במקרר נפלו. זה לא היה מפחיד, זה היה מעורר יראה".  

ועדת הפנים של הכנסת תתכנס לדיון חירום בנושא רעידת האדמה. יו"ר הוועדה, ח"כ יורי שטרן: "התרענו אין סוף פעמים על-כך שהמדינה אינה ערוכה". גם הפעם, למרות האזהרות החוזרות ונשנו, נראה כי המדינה נתפסה "עם המכנסים למטה".  

שר התשתיות, יוסי פריצקי: "עכשיו יתחיל פולקלור של ידעונים, מה היה ולא היה. אני מציע להתעלם. אם זו רעידת האדמה שממנה חששנו, וזה מה שקרה - דיינו. מזל שזה קרה בבוקר ולא בלילה, כי בגלל הקיצוצים בתקציב המכון, פיטרו את הכונן. דמיינו מה היה קורה אם זה היה קורה בלילה".

ח"כ רן כהן שב והניח היום על שולחן הכנסת את הצעת החוק שיזם לייצוב בתים לקראת רעידת אדמה. ההצעה נפלה בכנסת הקודמת, משום שהממשלה התנגדה, והיא עדיין מתנגדת. "הרעידה היום היא רמז עבה לתמוך בחוק שממתין לתשובה חודשים רבים", אמר כהן. 

הרעש הורגש היטב גם במדינות השכנות לישראל: בירדן, לבנון ומדינות נוספות. בדצמבר אשתקד הורגשה רעידה בים-המלח, ללא נפגעים. לפני מספר שנים רעדה האדמה באילת, שם נגרם נזק רב לבתי-מלון בעיר.