רעש אדמה בישראל: כולם הזהירו, היום זה קרה
שוב נתפסנו לא מוכנים. רעידת האדמה שפקדה את ישראל הוכיחה: אין הוראות שמבהירות מה לעשות במקרה של רעידת אדמה. ועדת השרים שאמורה לדאוג להיערכות לרעידות אדמה עדיין לא פרסמה דבר
ד"ר אבי שפירא הזהיר כי "בטוח שב- 50 השנים הקרובות תתרחש רעידת אדמה בישראל בעוצמה גבוהה". הוא אמר: "אנחנו לא יודעים מתי, אבל זה בטוח יהיה ב- 50 השנים הקרובות. הנזק שייגרם הוא פונקציה של איך בנויים הבניינים בארץ. אם הם נבנו כמו שצריך, הנזק יהיה קטן ואם הם לא נבנו כמו שצריך, מן הסתם הנזק יהיה גדול". לדברי שפירא, "ההערכה שתהיה פה רעידת אדמה מבוססת על היסטוריה של האזור שלנו. אנחנו חיים לאורך מערכת השבר הסורי אפריקני והמערכת הזו מייצרת רעידות אדמה חזקות".
בשנים האחרונות פועלת ועדה בין-משרדית הבוחנת את ההיערכות לרעידות אדמה. הוועדה בודקת בין היתר כיצד ניתן לצמצם הרס של בניינים בעקבות רעידת אדמה ובוחנת סוגיות של חילוץ והצלה והכנת המשק מבחינה כלכלית. ועדת ההיגוי הגישה אשתקד דו"ח לשר השיכון, לפיו במקרה של רעידת אדמה קשה במדינת ישראל, צפויים בין 5,000 ל-10,000 הרוגים, 11-22 אלף פצועים קשה ונזק של 10-50 מיליארד דולר.
מבקר המדינה פרסם בשנת 2001 דו"ח, ובו הזהיר כי אלפי דירות עלולות להתמוטט אם תפקוד את האזור רעידת אדמה בעוצמה גבוהה מהרגיל. "2,110 דירות שנבנו על ידי משרד השיכון בקריית שמונה ו-2,420 דירות שבנה משרד השיכון בטבריה, צפת ובית שאן אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעמידות ברעידות אדמה", נכתב בדו"ח.
מה עושים?
ד"ר רמי הופשטטר, מנהל אגף הסיסמולוגיה במכון הגיאופיזי בלוד, אמר בעבר ל-ynet: "יש ארבעה גורמים שמשפיעים על תוצאות רעידת האדמה: עוצמת הרעש; קירבת המבנה למוקד הרעש; איכות המבנים; והתשתיות של המבנים. על פי התרחישים שעשינו, ברור שאם תהיה רעידה חזקה בים המלח – יש לצפות לנזקים גם בתל אביב. במהלך השנים שופרו התקנים, ובימים אלה אנחנו פועלים על תוכנה חדשה, שתוכל לתת הערכה קרובה יותר לנזקים שיחולו בעת רעידת אדמה בכל הארץ".
בעיריית תל אביב מנסים להסתיר את הנתונים על תרחישים כאלה או אחרים, בין השאר "בכדי לא להכניס לפאניקה את התושבים", כדברי בכירים במינהל ההנדסה. יחד עם זאת, בעירייה שוקדים בתקופה האחרונה על תוכנית לחיזוק מבנים חלשים. זאת על ידי חיזוק היסודות ו"ביצורם" של הבתים, בעיקר אלה שנבנו לפני עשרות שנים. הבעיה במהלך הזה היא כיצד יחושבו אחוזי הבנייה החדשים, וכיצד להתמודד עם אנשים שיציגו עצמם כנפגעים מהבנייה העתידית.
בתיק הנהלים למקרה של רעידת אדמה נמצאו מסמכים המפרטים את הפעולות שעל פיהן יפעלו אגפי העירייה השונים. כך למשל עובדים סוציאליים יערכו מעקב צמוד אחר אנשים שנפגעו מהרעידה; בתי המלון יושכרו לטובת פינוי אנשים שבתיהם נהרסו; ובשלב מאוחר יותר, השכרת דירות לאותם חסרי בית. בנוסף לכך, העירייה גם תעמוד בקשר מול אחד הבנקים הגדולים שייבחר על מנת להסדיר את נושא הפיצויים שיקבלו התושבים מהמדינה, והשגת זכאויות לדיור חדש.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "על פי מפת האזורים שצורפה לדו"ח מבקר המדינה בשנת 2000, נמצאת תל אביב באזור סיכון נמוך. מלבד זאת, ההיערכות לקראת רעידת אדמה נמצאת בידי משרדי הממשלה ולא בידי הרשויות המקומיות. במקרה של רעידת אדמה, ועל פי הנוהל, פיקוד העורף לוקח אחריות. "יש לציין כי מינהל הרווחה הפעיל צוותים ברעש האדמה בטורקיה והתנסה 'על רטוב' במתן סיוע פסיכוסוציאלי".
תקן הבנייה הישראלי לרעידות אדמה נכנס לתוקפו בשנת 1975 ושודרג עוד יותר בשנת 1986. המשמעות היא שבתים שנבנו משנת 75' ואילך נבנו על פי שיטות בנייה שנוסו, בדרך כלל בארה"ב, ואמורים לעמוד ברעידות אדמה שצפויות באזור. הבעיה היא שמרבית הבתים במרכז תל אביב ובדרומה נבנו עוד לפני שנה זו. במידה שתהיה רעידת אדמה, הבתים האלה הם בעלי סיכוי גבוה להיפגע ולקרוס.
האזור "המועד לפורענות" בכל הקשור לאפשרות לרעידת אדמה היא אזור ים המלח. על פי המומחים השבר בבקעת ים המלח, המרוחק כ-80 ק"מ מאזור תל אביב, אמור להיות מוקד הרעש. על אף המרחק, מנהל האגף לגיאולוגיה הנדסית במכון הגיאולוגי בירושלים, ד"ר גדעון בר, סבור שגם בתל אביב צריכים להיות ערוכים לסכנה.
היערכות לרעידות אדמה
בתחילת החודש פורסם, כי בקרוב ימצאו אזרחי ישראל עלון שימתין להם בתיבת הדואר שלהם אשר כותרתו תהיה "היערכות לרעידות אדמה". העלון הזה הוא רק תחילתו של מסע "הדרכה והכשרה" עליו החליטה הממשלה לקראת רעידת אדמה אפשרית בישראל.
"לא מדובר בטיפול באירוע קונקרטי או בהתרעה קונקרטית. אין לנו כזו התרעה, אלא מדובר בהכשרת יסוד בלבד לאזור עם פוטנציאל לרעידת אדמה",אמר שר הבינוי והשיכון, אפי איתם.
ועדת השרים לטיפול והיערכות לרעידות אדמה החליטה לעבור למימושה של תוכנית הדרכה והכנה של ישראל להתמודדות במצבים של רעידת אדמה. "החלטנו לעבור מהצד האקדמי של הנושא לצד של המימוש והפרקטיקה", הסביר איתם.