טויוטה יאריס וורסו - מקסי יאריס

יבואני הרכב נושמים מעט לרווחה, המע"מ יורד וביבי מבטיח שיהיה הרבה יותר טוב בקרוב. בינתיים, אתם ואנחנו בקושי מרגישים שינוי לטובה. רכישת מכונית חדשה היא עדיין עניין יקר מאד, יקר מדי עבור מרבית השכירים שאינם זכאים לרכב מהעבודה. מה שמביא אותנו לפרק נוסף במסגרת החיפוש הארוך אחר מכוניות עם תמורה יוצאת דופן.

והפעם אנחנו מביטים בסוכנות טויוטה. היצרנית היפנית מעולם לא בלטה בתגי מחיר אטרקטיביים במיוחד, אך הציעה לעומת זאת תדמית אמינות יוצאת דופן ומאד מוצדקת. האם יש להם מכונית שתעניין אותנו? אכן כן, וקוראים לה יאריס וורסו. למעשה מדובר במיניוואן קטן, יחיד מסוגו בארץ, המבטיח להעניק חלל רב במחיר הוגן של 106,579 שקלים בדיוק - נכון להיום. אגב, זו הזדמנות טובה עבורנו לפגוש את הוורסו לאחר מתיחת הפנים שעבר ב-2003.

חלוץ

במשך שנים פגרה טויוטה אחר היצרנים האירופאים בקטגוריית המכוניות הקטנות. עד בואה של היאריס המוכרת, ובוודאי הוורסו האמור, לא הייתה לטויוטה כל נציגות של ממש בפלח שוק ריווחי זה. אלא שאז הגיעו צמד המכוניות ושינו את כללי המשחק. במיוחד הוורסו. זה האחרון פשוט תפס את התעשייה האירופאית לא מוכנה, והקדים גל מיניוואנים קטנים על בסיס סופר-מיני. נכון, הגראן-מוב הקדים אותו במעט, אך דייהטסו, עם כל הכבוד, אינה ענקית הרכב טויוטה.

אז נכון שלא ממש ברור היה מה רוצה הוורסו להיות. מתחרה לסיטרואן ברלינגו המצליח, או אולי מיניוואן קטן. בכל מקרה, על שמו רשומות מספר מכוניות חדשות ומעניינות שהגיעו, וחלקן יגיע בעתיד הקרוב. כך אופל מריבה, פורד פיוז'ן ופיאט אידאה, כך למשל סקודה רומסטר ואחרות.

והיום, ארבע שנים לאחר הצגתו, הוורסו עדיין נראה מיוחד ומקורי. לא כולם יאהבו את המראה ה"צעצועי", עם יחידות תאורה גדולות-מעוגלות וסבכה קדמית מחייכת, המציגים מעין גרסת משחק למסחרית קטנה. מתיחת הפנים (המינורית) שעבר לאחרונה רק הוסיפה מבחינה זו, עם טיפול קל בכונסי האוויר, יחידות התאורה ובפגושים.

גם סביבת הנהג ותא הנוסעים מלמדים כי עדיין לא ברור לטויוטה את מי אמור הוורסו לשרת. מחד מדף עילי מעל ראש הנהג בסגנון מסחרי, מאידך סביבת נהג משעשעת וכמעט זהה לזו שביאריס המקורית. בניגוד לוורסו בתחילת דרכו, הפעם מדובר באותו לוח מחחונים דיגיטלי תלת-ממדי.

מצד אחד תאי אחסון לרוב, חלקם לחלוטין לא שימושיים, מצד שני שפע פלסטיק בצורות שונות ומראה מעט פשוט מדי. גם כאן יש מרכז מידע קטן מתחת למחוונים לטובת מחשב הדרך ומערכת השמע, המזכירים כי רמת האבזור טובה, למרות גריעה פה ושם לאחר מתיחת הפנים. וחבל שאין תאורת מפות ותא הכפפות, סגירה לפתחי האוורור וגוונים מעט יותר עליזים.

כמו יצרנים רבים, גם בטויוטה הניחו כי מיניוואן חייב לשמש במה ליצירתיות ורעיונות לא שגרתיים. לכן, לאחר שתתרשמו מהמרחב הגדול (גם לראש) מאחור, תתפנו כנראה לבחון סדרת תאים "תת-קרקעיים" המכוסים במדפים, לתוכם ניתן לקפל את המושבים בשלמותם. על הנייר זה מדליק, הביצוע פחות מרשים. איכות החלקים וההרכבה אינה ברמה הצפויה, והם מייצרים יותר מדי רעשים בזמן נסיעה. מושב מרכזי זעיר, שניתן לפירוק, מתגלה כפחות נוח לישיבה, אבל משמש גם משענת-שולחן בין המושבים.

נפח הטענה? לוורסו תא מטען בנפח 390 ליטר. קיפול המושבים יעניק לא פחות מ-2,160 ליטר מרשימים. כיסוי למטען? יש כזה, ניצב על שני מוטות מתפרקים. ניתן להנמיך אותם, לתלות עליהם כביסה, או להיעזר בהם להגנה עצמית. מצד שני, גם הם מקור לקרקושים. ואם תמצאו עצמכם נעולים, ידית פתיחה מאפשרת לפתוח את תא המטען מבפנים.

מנוע יפני

בחזית פועם מנוע בנפח 1.3 ליטר עם תזמון שסתומים משתנה מהיאריס היפנית, הספק מרבי של 84 כ"ס ו-12.6 קג"מ. אגב, למרות נתונים ונפח דומים לגרסה הצרפתית, יש כאן מהלך בוכנה קצר יותר, האמור בתיאוריה להקריב זמינות כוח לטובת טיפוס שמח לסל"ד גבוה. יחס ההעברה הסופי קצר יותר, כך שלמרות תוספת משקל לא מבוטלת, הביצועים אמורים להיות נמרצים לא פחות.

וכך אכן קורה. התיבה האוטומטית פועלת בדיוק כמו שהיית מצפה מיפנית, וההתאמה למנוע אומרת אופי זריז בהרבה ממה שרומזים הצורה, הגודל וממדים צנועים של יחידת הכוח. התלונה היחידה כלפי התיבה קשורה דווקא להעדר חיווי עילי למצב הבורר, הנמצא הרחק למטה. אגב, היינו מוותרים על חלק מהדציבלים שמפיק המנוע הנמרץ. צריכת דלק לאורך כל המבחן? שמונה ק"מ לליטר.

יודע לפנות

בניגוד למראהו המגושם משהו, מרכב הוורסו מתגלה כיציב למדי. למרות גובהו ומידות צמיגים צנועות (175/65R14), הוא אינו נבהל גם מנהיגה נמרצת יותר. אין ספק כי לכך תורם בסיס הגלגלים הארוך. תת היגוי מורגש אמנם, אך תגובה מקובלת של הרפיית הלחץ על הדוושה תחזיר במרבית המקרים לקו התקדמות רצוי. הגה הכוח, הידראולי כאמור, מתגלה כשותף נעים ובעל משקל נכון. טוב משמעותית מזה החשמלי של היאריס האירופאית-נוכחית. את אותם הדברים אי אפשר לומר על הבלמים, שהפגינו יכולת בינונית בלבד.

מאידך, ולמרות כל המחמאות, אי אפשר שלא לגלות כי נוחות הנסיעה אינה משכנעת, ואם כבר, נחותה בהרבה מזו של היאריס הקטנה. כיול מתלים נוקשה יותר לצורך התמודדות עם משקל העמסה כבד, פוגמים ללא ספק ביכולת. ואם כבר, גם רעשי הרוח והצמיגים מורגשים יותר מהרצוי.

המחיר בוטל

כאמור, לתג המחיר חלק חשוב בסיפור הוורסו בארץ. כאשר נחת כאן לפני יותר מארבע שנים, עמד מחירו מול רנו סניק. עובדה זו הפכה אותו נדיר, ובצדק גמור. היום הוא לא רק זול בהרבה מהמיניוואן המודרני של רנו, אלא זול אפילו יותר ממחירו המקורי. וכך הוא משפר משמעותית את יחס עלות-תמורה החשוב היום יותר מאי פעם.

אז נכון שיש לנו ביקורת על נוחות הנסיעה ואיכות מספר מרכיבים, אבל אנחנו סולחים לו בגלל האופי והמראה הייחודי. מחירו אמנם יקר ב-4,000 שקלים מהיאריס, אבל הוא מעניק מרחב פנים גדול בהרבה, תא מטען גדול ושימושיות יוצאת דופן. למעשה, לא רק שאין לו מתחרים ישירים כיום, הוא אפילו מבטיח - ומקיים לדעתנו - להציע אלטרנטיבה מעניינת למשחפתית בינונית, במחיר נמוך בהרבה. כדאי לכם לבחון אותו היטב...