הדיון בהאג: הפלסטינים הציגו את "התביעה" נגד ישראל
בבית הדין הבינלאומי בהאג החל הדיון על גדר ההפרדה. הנציג הפלסטיני: הגדר תהפוך את רעיון שתי המדינות - לבלתי מעשי. פסיקה נגד ישראל יכולה לזרז סנקציות נגדה. בהפגנות מניפים המשתתפים את תמונות הנרצחים הישראלים בפיגועים, ובהן 8 כרזות אבל, המייצגות את ההרוגים בפיגוע בירושלים. בתו של רחבעם זאבי ז"ל הגיעה להפגין. המפגינים שרו את "התקוה" מול בית הדין
אלפים שרו את "התקווה" מול בית הדין: ב"היכל השלום" בהאג החל לפני הצהריים (יום ב') הדיון המשפטי בבית הדין הבינלאומי, בנושא גדר ההפרדה שהקימה ומקימה ישראל. הדיון לווה בהפגנות של אלפי ישראלים, יהודים ונוצרים, שהביעו תמיכה בישראל.
בפתח הדיון השמיעה המשלחת הפלסטינית באריכות את טענותיה, למעשה "דבר התביעה", כשהיא מגובה במשלחת מטעם הליגה הערבית בראשות המזכ"ל, עמרו מוסא, ובנציגים מוועידת המדינות האיסלאמיות.
הנציג הפלסטיני, השגריר באו"ם נאסר אל-קידווה, טען כי הנזק המרכזי של הגדר הוא שיווצרו עובדות בלתי הפיכות: "רעיון הקמת שתי המדינות יהפוך למעשה לבלתי ישים. החומה איננה רק מבנה פיסי, אלא משטר שלם, שנוגע לאוכלוסיות שלמות החיות בתוך מובלעות... יש קהילות שונות שנלכדו בין ההתנחלויות לבין הגדר".
לטענת אל-קידווה, ישראל ביצעה "הפרות סיטוניות של החוק הבינלאומי". הוא סקר את הרקע להקמת הגדר ומתח ביקורת על "חוסר המעש של מועצת הביטחון של האו"ם" בנושא הגדר והדגיש כי בסמכותו של בית הדין לעסוק בעניין - וזאת בניגוד לטענת ישראל.
"פסיקה נגד גדר ההפרדה עשויה להביא להטלת סנקציות בינלאומית על ישראל", הבהיר אל-קידווה לשופטים. המשלחת הפלסטינית אף ערכה "מצגת" וידאו מפורטת, ובה הסבירה את הבעייתיות של תוואי הגדר במקומות השונים.
בתו של גנדי ז"ל הגיעה להפגין
מחוץ לאולם הפגינו אלפים, בשתי הפגנות מרכזיות בעד ישראל והגדר: האחת, הפגנה של 500 נציגי הקהילה היהודית מרחבי אירופה, שכללה בין היתר יהודים מגרמניה, בלגיה, פריז, בריטניה וגם הולנד וכן את נציגי תנועות הנוער הציוניות.
הפגנה נוספת - מצעד של כ-2,500 מפגינים, שבמסגרתו נשאו סטודנטים יהודיים, נציגי משפחות נפגעי הטרור וארגוני נוצרים תומכי ישראל את תמונות נפגעי הטרור. הבוקר הוכנו בפמליה 8 כרזות שחורות ללא תמונה, ועליהן הכתובת 'נרצח אתמול בירושלים'.
ערבה זאבי, בתו של השר רחבעם זאבי ז"ל (גנדי), המתגוררת באמסטרדם, הגיעה להשתתף במצעד: "אני עומדת כחלק ממשפחת נפגעי הטרור. אם אבא שלי היה בחיים הוא היה עומד כאן במקומי. אם 927 ההרוגים היו יכולים ללכת פה זה היה יותר יפה, אם הגדר היתה מוקמת, אולי הם היו יכולים להיות פה".
זאבי הוסיפה: "המסר הוא ברור: אנחנו מדינה ריבונית שרוצה להגן על עצמה ואם זאת הדרך שאנחנו מנסים כרגע, צריך לתת לה את כל התמיכה".
אביגיל לוי שכלה את בתה רחלי בפיגוע בסופרמרקט בקריית יובל במרס 2002. "באתי להילחם את המלחמה של כל היהודים", אמרה,"אסור לתת למשפט הזה לקרות. לפני שבאתי היו לי מחשבות בראש, האם להגיע או לא. באתי להשמיע את הקול שלי למען הזיכרון של הבת שלי".
ג'וני אלסטר אחז בתמונתו של יאיר מרדכי ז"ל, שנרצח על ידי מחבל סמוך לקיבוץ שלוחות באוקטובר 2001. "לקחתי במקרה את תמונתו של יאיר חברי מבין אוסף התמונות", מספר אלסטר, "וזה רק מראה כמה הטרור נוגע בכל אחד מאיתנו. העובדה שמתוך 927 תמונות בחרתי את התמונה של חברי".
מיד עם הגיעם של אלפי המפגינים לרחבה שמול בית הדין, החלו הנוצרים למען ישראל לשיר את "התקוה". ציבור היהודים והסטודנטים הישראלים שהגיעו הצטרפו אליהם, וכן בני משפחות נפגעי הטרור.
שלטונות הביטחון בהולנד אסרו על המפגינים לשאת מקלות ומטריות - ולכן נאלצו הסטודנטים להתעטף בדגלים, במקום לשאת אותם בידיהם.
גם הפלסטינים מפגינים בהאג: יו"ר הרשות הפלסטינית,יאסר ערפאת, כבר פתח הבוקר את מסע התעמולה הפלסטיני בנאום נגד הגדר, ששודר ברשתות הטלוויזיה הערביות. בנאום טען ערפאת כי הגדר מיועדת "להכניס את הפלסטינים לגטאות".
"זו מלחמת הסברה"
עמוס חרמון, ראש משלחת הסוכנות היהודית להאג, אמר הבוקר: "עמדת השופטים פחות מעניינת אותנו. זוהי מלחמת הסברה. אנחנו רוצים לנצל את הבמה התקשורתית כדי לספר לתקשורת הבינלאומית את סיפור הטרור ואת המספרים שלפני ואחרי הקמת הגדר".
בפמליית ישראל בהאג מגדירים את הקמפיין המתוכנן כ"קמפיין הגדול, המאורגן והרציני ביותר שאורגן אי פעם על ידי מדינת ישראל".
הדיון בהאג לא יתנהל כמשפט במובן המקובל של המילה. על סמך תצהירי המדינות ועדותן, יחליט הרכב השופטים האם הגדר עומדת בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. בית-הדין יגיש לאו"ם חוות דעת בנושא, לבקשת העצרת הכללית.
ישראל הגישה תצהיר לבית-הדין בו היא כופרת בסמכותו לדון בנושא, והחליטה להחרים את הדיון בהתאם. בנוסף הוגשו לבית-הדין 30 תצהירים של מדינות המתנגדות לדיון - בהן ארצות-הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת. כמה מדינות ביקשו להתבטא נגד הגדר, ובהן: אינדונזיה, קובה, סעודיה, דרום-אפריקה, אלג'יריה, בנגלדש, בליז, ירדן, מדגסקר, מלזיה, סנגל וסודן.
לפנייה לכתב/ת 
