"הסרט הזה ירעיל לבבות של מיליונים"
סרטו מעורר המחלוקת של מל גיבסון "הפסיון של ישו" עולה הערב לאקרנים בארה"ב. ארגונים יהודיים חוששים שהסרט יעורר מחדש את הטיעון האנטישמי הקדום ביותר, לפיו היהודים הם שרצחו המשיח הנוצרי. גיבסון טוען שהמסר שביקש להעביר הוא אנושי ודוחה האשמות שהופנו כלפיו על הכחשת שואה. מסע ייסורים
מעולם כנראה לא היה סרט שהיה כה שנוי במחלוקת ושזכה לסיקור תקשורתי כה רב עוד בטרם יצא אל האקרנים. אלפי מאמרים ומיליוני מילים כבר נכתבו על "הפסיון של ישו", ורק הערב (ד') הוא יעלה באופן רשמי על מסכי הקולנוע בארה"ב. הביקורות המקדימות על הסרט מעורבות. חלקן טוענות כי מדובר בסרט אלים ואכזרי, אבל חלקן מציינות כי הכנות הרגשית וההפקה מרשימות.
הסרט, פרויקט אישי של השחקן/במאי מל גיבסון, מתאר את 12 השעות האחרונות בחייו של ישו הנוצרי - אבל יותר משהסרט מגולל את סיפור הסעודה האחרונה, דרך הייסורים ומעשה הצליבה, מדובר בסרט עם אמירה נוקבת. השאלה הגדולה היא האם מדובר באמירה רחבה וכוללת נגד חטאי האנושות והסבל האנושי - כפי שטוען גיבסון - או באמירה דתית קיצונית על אשמת היהודים שתעורר רגשות אנטישמיים, כפי שטוענים ארגונים יהודיים רבים.
מי באמת הרג את ישו?
סיפור צליבתו של ישו טומן בחובו את הצורה הקדומה ביותר של אנטישמיות: לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה האשימה הנצרות את היהודים ברציחתו של משיחם וההאשמה גררה - ויש שאומרים שעדיין מלבה - עלילות דם, פוגרומים וגלים של אנטישמיות ואלימות. "לסרט הזה יש את היכולת להרעיל לבבות של מיליונים", אומר ל-ynet מייסד מכון שמעון ויזנטל לזכר השואה, הרב מרווין הייר.
הייר צפה בסרט בהקרנות מוקדמות אותן אירגנה חברת ההפקה של גיבסון בחודשים האחרונים ברחבי ארה"ב. הוא סיפר שצפה בסרט פעמיים, בהפרש של חמישה ימים: "הייתי כל כך מבועת אחרי הפעם הראשונה, שרציתי לוודא שאין זה סיוט אז צפיתי שוב. הסרט מצייר סטראוטיפ של כל היהודים ועושה עוול נורא לכל מי שחי כיהודי".
הסערה סביב "הפסיון" קמה במאי אשתקד, עוד בטרם הסתיימה הכנת הסרט. ועדה של תשעה אנשי דת קתולים ויהודים הגישה לגיבסון חוות דעת ובה הערות על התסריט שהגיע לידיהם, ובקשה לעריכת שינויים מפליגים. "צופים שאין להם ידע מעמיק בברית החדשה ללא ספק יצאו מהאולם עם תחושה קשה שהיהודים צמאי הדם, תאבי הנקם ורודפי הבצע, פיתחו כלפי ישו שינאה בלתי מתפשרת", כתבו המלומדים.
עיקר התנגדותם היתה לסצנות שלדבריהם אינן תואמות את הכתוב בברית החדשה, ושמראות את היהודים בונים את הצלב בבית המקדש בירושלים, מתעללים בישו ומממנים מכספם את מעשה הצליבה. "זה אחד התיעודים האנטישמיים הקשים ביותר שנראו אי פעם", אמר בשעתו אחד מחברי הוועדה.
המשפט שנאמר ונמחק
סלע מחלוקת מרכזי נוסף בסרט טמון במשפט שאמר הכהן הגדול בירושלים במעמד הצליבה. "דמו על ידינו ועל ידי ילדינו", קרא הכהן וההמון, משולהב למראה ישו הצלוב, הריע. במשך אלפי שנים היה המשפט הזה אחד מכתבי האישום הנוקבים ביותר שהופנו כלפי היהודים. לדברי הייר, המשפט הזה הושם בפיו של השחקן המגלם את הכהן הגדול בגרסת הסרט שהוא עצמו ראה באוגוסט אשתקד.
עם זאת, ידוע כי המשפט הוסר מאוחר יותר מגרסאות אחרות של הסרט, אך שב והופיע בגרסאות שנצפו לאחרונה. רק עם ההקרנה הרשמית נדע בוודאות האם הוא נותר בגרסה הסופית. על פי חלק מהדיווחים, המשפט נשאר, אך הועבר לרקע, כך שלא יישמע.
גיבסון טוען ש"הסרט נאמן לכתוב בברית החדשה, בניגוד לכל הסרטים האחרים בנושא שלוקים בחוסר אמינות היסטורית" - אלא שדבריו הנחרצים הם עניין של השקפה יותר מאשר אמת צרופה. המשפט של הכהן הגדול הוא פסוק שהיה במשך מאות שנים חלק מספר הבשורה על פי מתי שבברית החדשה, אך נמחק מהכתובים לפני קצת פחות מיובל שנים.
מדובר בוויכוח פנימי עתיק יומין שהתעורר בתוך חוגי הכנסיה. מועצת הוותיקן, שהתכנסה בשנות ה-60 החליטה, בין השאר, על הסרת הפסוק הבעייתי. שנים מאוחר יותר הרחיק האפיפיור יוחנן פאולוס השני לכת, והכריז כי האשמת היהודים ברצח המשיח ברבות השנים הייתה שגויה וביקש מחילה. גיבסון משתייך לזרם שמרני בנצרות שכופר בשינויים המודרניים שעשה הוותיקן בכתבי הקודש ולכן, לשיטתו, המשפט מעורר המחלוקת נותר כשהיה - עדות נאמנה לכתוב בברית החדשה.
צבעים מעוררי דאגה
גם בלי אותו משפט אומלל של הכהן הגדול, טוענים במכון ויזנטל ובליגה נגד השמצה בארה"ב כי הסרט בכללותו מציג את היהודים בצבעים שליליים, והדבר מעורר דאגה רבה. "אם אתה אחד היהודים שהתנגד בשעתו לישו אתה נראה בסרט נורא", מספר הייר, "בתלבושות, בהבעת הפנים ובמראה החיצוני - הם מוצגים כחמדנים, צמאי דם ותאבי נקם, ולא אומרים במהלך הסרט שום דבר אינטיליגנטי מלבד לחזור על מנטרות דתיות. הם נראים בבירור כאנשים שרצו את ישו מת. היהודים הטובים היחידים הנראים בסרט הם מאמיניו של ישו שצועדים אחריו. זו המסקנה היחידה אליה יכול הצופה להגיע".
הייר סיפר גם כי בעוד שבסרט מוצגים היהודים כאספסוף צמא דם, הרומאים מוצגים כשליטים נאורים ורחומים, וכמי שהוּסתו לצלוב את ישו מבלי שרצו בכך באמת. "אנחנו יודעים כעובדה היסטורית שהמנהיגים הרומאים, ובראשם השליט פונטיוס פילאטוס, היו אכזריים מאוד. מדוע אם כן בסרט הם נראים אינטיליגנטים וצנועים?", תוהה הייר, "בסרט מוצגים הרומאים כרחומים, כאלה שמוּבלים אל תוך המצב. ההמון היהודי המשולהב זועק למותו של ישו והקהל שיושב בקולנוע מבין שזה בלתי אפשרי שהרומאים הם שהרגו את ישו".
עוד אומר הייר כי הסרט רווי אלימות קשה. "מתוך שעתיים של סרט, במשך כשעה רואים בפרטי פרטים את העינויים שספג ישו. הקהל רואה את הדם, האימה וההמון המשולהב. יש רק מסקנה אחת מתבקשת - המסקנה המוטעית שיהודים רצו במותו של ישו".
הוותיקן נשאר בחוץ
לפני כחודש נקלע גם הוותיקן לעין הסערה. היה זה לאחר שחברת ההפקה שיגרה עותק של הסרט לכס הקדוש כדי שיתן עליו את ברכתו. מיד לאחר הצפיה פירסמו אנשי גיבסון באתר האינטרנט של הסרט הודעה בה טענו שהאפיפיור אמר בתום הצפייה כי בסרט "הדברים מוצגים כפי שקרו" ("It is at it was"). "לאחר הפירסום הזה קרה דבר חסר תקדים בכנסיה", סיפר הייר. "הבישוף שיושב לצידו של האפיפיור 24 שעות ביממה, שישב לצידו בעת הצפייה, התקשר בעצמו לרשתות התקשורת ולסוכנויות הידיעות ואמר שהוסמך על ידי הכנסיה להכחיש את הדברים. הוא אמר בפירוש שהוד קדושתו לא התבטא כך".
ערב ההקרנה טרם סיפק הכס הקדוש את עמדתו הרשמי על הסרט. נטען שהסיבה לכך היא שהוותיקן אינו נוהג להביע דעתו על סרטים וכי ממילא עמדת הכנסיה הקתולית בסוגיות השנויות במחלוקת כבר ידועה וברורה. עם זאת, עיתון "הארץ" ציטט קרדינל בכיר בכנסיה שאמר: "לא נניח למחלוקות סביב הסרט לפגוע ביחסי הכבוד השוררים בין קתולים ליהודים" והדברים פורשו על ידי גורמים יהודיים כהסתייגות מהעמדה שמציג גיבסון בסרט.
כל הכרטיסים נמכרו
להקרנות המוקדמות של הסרט הזמין גיבסון רק את אנשי ה"הן" - מנהיגים נוצריים ואנשי כנסיה שתמיכתם בסרט הייתה מובטחת מראש. הייר לא הוזמן להקרנות הללו אך הצליח - והוא לא מוכן לגלות כיצד - לחמוק פנימה.
לזכותו של גיבסון, ומבלי לשקוע שוב במחלוקת ההיסטורית, ייאמר שהוא אכן השקיע מאמץ ניכר כדי לשוות לסרט אותנטיות. הוא צולם באיטליה, באתר צילומים שניסה לדמות ככל הניתן לנוף של הגליל ומדבר יהודה. את ירושלים שבסרט בנו במיוחד באולפן קולנוע בפאתי רומא.
השחקנים בסרט, רובם איטלקים ומזרח אירופאים, מדברים בסרט בלשנות שהיו בפיהם של היהודים והרומאים באותה תקופה - ארמית ולטינית. זו הסיבה אגב, שהצופים האמריקנים יידרשו לעקוב אחר העלילה בעזרת כתוביות. הנושא הבלתי שגרתי, הכתוביות והשערוריה הדתית ערמו קשיים בדרכו של גיבסון בבואו להפיץ את הסרט באמצעות המכונה המשומנת של הוליווד. לבסוף הוא נאלץ לממן לא רק את ההפקה, אלא גם את ההפצה, מכיסו, ובסיועה ותמיכתה הנלהבת של הכנסיה הקתולית בארה"ב.
השערוריה שקמה בחודשים האחרונים תרמה בוודאי לקידומו של הסרט. בין אם מדובר במסע יחסי ציבור מתוחכם או בעמידה אמיתית על עקרונות, צופים שכבר בשבוע הראשון יכסו ההכנסות את ההשקעה - כ-30 מיליון דולר. כל הכרטיסים לערב ההקרנה הראשון כבר נמכרו ובארה"ב דווח על מנהיגי קהילות נוצריות ששכרו אולמות שלמים, ורכשו עבור מאמיניהם אלפי כרטיסים, כדי לצפות יחדיו בסרט.
"המסר אנושי, לא אנטישמי"
גיבסון דחה לכל אורך הדרך את הטענות על אנטישמיות וטען שלסרט יש מסר אנושי. "מעולם לא התכוונתי ליצור גל של חילופי האשמות לגבי מי הרג את ישו", אמר בראיון שהעניק לפני כשבוע לדיאן סוייר ברשת ABC. "ישו עונה ונצלב בשל עוולות האנושות. הוא נפצע כדי לכפר על פשעינו ובעזרת פצעיו נמחל לנו. זהו המסר של הסרט. המטרה אינה להפנות אצבע מאשימה".
אולם על רקע הדברים הללו, פורסם בסוף השבוע קטע מראיון שהעניק לאחרונה אביו של גיבסון לתוכנית רדיו בניו יורק. האטון גיבסון בן ה-85 נשאל האם הוא מאמין שהשואה התרחשה והפתיע בתשובתו: "אולי לא הכל אבל הרוב - בדייה", אמר גיבסון האב. "לא ייתכן שמנגנון ההשמדה של אושוויץ ושאר המחנות יכול היה להרוג כל כך הרבה יהודים", הוסיף והסביר שלנאצים לא היה מספיק גז כדי להרוג כל כל הרבה יהודים.
בראיון לדיאן סוייר סירב גיבסון הבן להתייחס לדברי אביו. "הוא אבי, אתם מבינים. אני יכול לומר דבר אחד - הוא מעולם לא שיקר לי". כששאלה אותו העיתונאית הוותיקה האם הוא אינו חושש שהסרט שיצר יעורר גל של אלימות כלפי יהודים כפי שקרה בעבר, תשובתו הרתיחה את הדם. "אני סבור שהאנטישמיות היא חטא", אמר, וסיפר שצפה בסרט "רשימת שינדלר" וראה מה עשו הגרמנים, "אבל אני לא שונא גרמנים בגלל זה. על פי העיקרון הזה, בכל פעם שקבוצה של אנשים עושה משהו רע לאנשים אחרים, אסור לעשות על זה סרט", אמר גיבסון. כשנשאל האם הוא מאמין ששואת היהודים התרחשה אמר: "אני יודע שנהרגו מיליונים אנשים במלחמת העולם השנייה ושחלקם היו יהודים שנהרגו בידי הנאצים".
אסור לשתוק
"איני יכול להוכיח שכך הם פני הדברים", אומר הרב הייר, "אבל אני יודע שהסרט יעשה נזק רב ליהודים ברחבי העולם. הקהל לא יזכור לגיבסון את אמירותיו אצל סוייר. הקהל יזכור את הסרט. אנשים רגילים, שהולכים לכנסיה ולא זוכרים בעל פה את ארבעת ספרי הבשורה, יחשבו שזו המציאות. הרעיון שהיהודים הרגו את ישו יתחזק אצלם".
מנגד יש הטוענים שדווקא ההתנגדות היהודית לסרט תצטייר כסתימת פיות ותשמש כלי ניגוח בידי גורמים עויינים, נוצרים ואפילו מוסלמים. "זו אינה אשמת הכנסיה", מוסיף הייר. "זו אשמתו של גיבסון. כמו שאנחנו יודעים שלסרטים על השואה יש יותר השפעה על בני אדם מאשר עדויות של ניצולים, כך הסרט הזה יחדור לתודעותיהם של האנשים ויחזיר אותנו 2000 שנים אחורה".
אגב, סקר של הליגה נגד השמצה מדצמבר האחרון שפורסם ערב ההקרנה מגלה כי אחד מכל ארבעה אמריקנים מאמין כי היהודים הרגו את ישו. אבל הייר מודאג פחות לגבי יהדות ארה"ב, שהקשר שלה עם הנצרות יציב וחם: "השאלה היא מה יקרה באירופה, שם הוא החשש האמיתי. אני משוכנע שהסרט יזיק גם לתדמית של ישראל. הוא יגרום לתופעות כמו הסקר בו טענו 60 אחוז מהאירופים שישראל היא הסיכון הגדול ביותר לשלום העולם. אין לי כדור בדולח לחזות בו שריפות של בתי כנסת וחילול בתי עלמין יהודיים", מוסיף הייר, "אבל אני יודע שלסרט הזה תהיה השפעה. לכן לדעתי אסור לשתוק ולכן לא שתקנו. יש מי שאמר לנו שהתעלמות מהסרט היא עדיפה, שצריך לשתוק ולתת לו לחלוף. אבל לשתוק נוכח התופעה הזו תהיה כמו לשתוק מול מחבלים מתאבדים".
לפנייה לכתב/ת 
