בוואריה, סניף וושינגטון

ראו את כל הפרקים בסדרה 'חוצה אמריקה' בסוף הכתבה

הבתים נראים העתק גמור של עיר בווארית אופיינית, כולל הציורים והקישוטים האופייניים של הגגות. ברחוב נעה עגלה רתומה לסוסים, שהעגלון שלה חובש כובע ולובש מכנסי עור קצרים, ממש כמו בדרום גרמניה. הזקן, המפעיל תיבת נגינה, דובר גרמנית שוטפת, אבל הנערות המגישות לך בירה במרתף הבירה 'מוצרט' רק נראות כאילו יצאו ממגזין גרמני. מלה אחת בגרמנית הן לא יודעות. את כל ההתרפקות הנוסטלגית הזאת על אדמת בוואריה אפשר למצוא בעיירה ליבנוורת' (Leavenworth), הממוקמת על המסלול הדרומי של ה-LOOP המקיף את הרי הקסקייד, במדינת וושינגטון.

ההרים היפהפיים האלה הם חלק משרשרת הרי הרוקי בצפון-מערב ארה"ב - הרים צעירים שכוחות השחיקה (ארוזיה) הותירו אותם עדיין משוננים וזקופים. הנופים באמת מזכירים את הרי האלפים בבוואריה, וליבנווברת' היא עיירה שהמציאה את עצמה מחדש, לאחר שכמעט פשטה את הרגל בגלל העדר תעשייה ומקורות פרנסה אחרים.

פרנסי העיירה, שחלקם הגדול מהגרים מחבל בוואריה שבדרום גרמניה, החליטו לפני 40 שנה שהפתרון האידיאלי הוא תיירות, ולפיכך שיחזרו העתק של מקום הולדתם בהרי הקסקייד. היזמים בנו את העיירה בסגנון בווארי אופייני, כולל הבתים המקושטים והמצוירים. יחד עם שאר האטרקציות, הפכה העיירה לאתר תיירות מבוקש. החנויות, דוכני המזכרות, המסעדות ואפילו הביתן בפארק המיועד לתזמורת המקומית, נראים כולם כאילו הועתקו מארץ המקור, גרמניה.

גם המסעדות המקומיות מבטיחות חוויה קולינרית לסועדים בהן, בגלל האוכל הביתי האופייני לבוואריה, המוגש על רקע שירי עם גרמניים מלווים בצלילי אקורדיון.

גבוה, מעל המפלים

אבל עוד לפני שעלינו על המסלול הנופי שמוביל אל ליבנוורת' הבווארית, נסענו על כביש האינטרסטייט I-90 מעיירת הנופש קר ד'אלין אל ספוקן, העיר המזרחית ביותר במדינת וושינגטון. העיר הנחמדה הזו שוכנת מעל מפלי נהר הנושאים את אותו שם ומתגאה בפארק מרשים הסובב את המפלים.

גשר הבטון הענקי מעל הנהר עובר כיום תהליך של שיפוץ יסודי. זהו הגשר השלישי שנבנה באותו מקום. תחילה נבנה גשר מעץ, שפינה מקומו לגשר מתכת, ולפני 70 שנה הוקם גשר הבטון הנוכחי. בטקס חנוכתו אמר הנשיא רוזוולט שהוא יישאר לדורות, כמו הגשרים והדרכים שנותרו מהאימפריה הרומית. בגלל מיקומה, משמשת ספוקן אתר יציאה לטיולים לכיוון הרי הרוקי, אך גם לה עצמה אין במה

להתבייש.

העיר הפרחונית והירוקה הזאת, גדושת הגנים והפארקים, שימשה מארחת ליריד העולמי של שנת 1974, מה שהותיר בפארק בו מוקמה התערוכה, RIVERFRONT PARK, לא מעט מבנים. אחד מהם הוא 'ארמון הקרח', המשמש בחודשי החורף להחלקה על הקרח או להקרנת סרטי IMAX. בזמן שהייתי בעיר הוקרן שם סרט דוקומנטרי מעניין על משלחת החקר של לואיס וקלארק, שיצאה לפני 200 שנה למסע חלוצי אל מעבר להרי החושך של צפון אמריקה. בסרט הוצגו צילומים מרהיבים של הנופים על פניהם חלפה המשלחת בדרכה.

בפארק ריברפרונט אטרקציות נוספות, בהן ותיקות ביותר, כמו קרוסלת סוסי רכיבה מעץ מעוצבת בידי אמן, קרוסלה שהוצבה בפארק של העיר כבר ב-1909, או הגונדולה המרחפת מעל המפלים, שתמורת 4 דולר לנוסע עוצרת את נשימתם של המרחפים מעל למים הנופלים. יצירות אמנות ופסלי חוצות מעניינים מפוזרים בחוצות ספוקן, כמו למשל פסל 'הרצים' המרשים ממתכת.

חובבי מוזיאונים יגלו כאן את המוזיאון לאמנות של צפון-מערב ארה"ב ואת מוזיאון הילדים של העיר. מרכז חנויות ובילוי ענק ממוקם ליד הפארק ומאפשר התמסרות לקניות ולבילוי. את המכונית אפשר להשאיר בחניון במחיר מצחיק של 2 דולר. אסור לוותר על ביקור, ובעיקר על ארוחת צהריים, במלון העתיק והמפואר של העיר, דבנפורט, שעבר שיחזור ושיפוץ יסודי. מלבד זה שאולם הכניסה שלו יכול להתחרות בכבוד בארמונות אירופיים, הרי שבפחות מ-10 דולר אתם יכולים לסעוד כאן באווירה יוקרתית, עם בופה פתוח של אוכל מעולה. מומלץ!

קניון נהר קולומביה

עכשיו הגיעה העת להמשיך לנוע לכיוון מערב. תחילה בחרנו בנסיעה על כביש I-90, בנוף צחיח, כמעט מדברי. מתברר שההתרוממות הצעירה יחסית של הרי הרוקי הותירה את האזור שממזרח להם כמעט מדברי.

ענני הגשם נבלמים במעלה הרכסים של הרוקי'ס, שבאזור זה מכונים הרי הקסקייד. למעט בעמקי הרוחב, אותם פרצו הנהרות הזורמים לכיוון האוקיינוס, יורדת כמעט כל כמות הגשמים המרובה על המורדות המערביים של הרכסים, בעוד שהצד המזרחי נותר צחיח. התוצאה היא שהצמחיה במערב האזור, בצד הפונה לאוקיינוס, פורחת וצפופה להפליא, כמעט כמו ביער גשם.

למרות הצחיחות בצד המזרחי של הרכסים, הדרך מעניינת למדי ולאורכה אגמים מלוחים המבצבצים מדי פעם משני צידי הכביש. האטרקציה הגדולה ביותר מצפה לנוהג בכביש I-90 קצת לפני העיירה ELLENSBURG. שם, באתר תצפית מיוחד, מתאפשר לנהגים המזדמנים להתבונן במראה בלתי נשכח: הקניון האדיר של נהר קולומביה.

נהר קולומביה חתר במישור ערוץ ענקי עמוק ורחב. ככל שפני השטח התרוממו, כך העמיק הנהר שופע המים לחתור, תוך בריאת קניון אדיר שכל הצופה בו נותר פעור פה. לא פלא שחברי המשלחתם המפורסמת של לואיס וקלארק נותרו המומים מהמראה. באזור הזה נמצאו יערות שלמים, מאובנים. הם נוצרו בעקבות השתנות האקלים ועקב התהליכים הגיאולוגים המורכבים שעבר השטח.

לאחר ההתפעלות מקסמי הטבע פנינו ימינה בעיירה אלנסבורג, לעבר הכביש הנופי 97, שפונה צפונה לעבר עמק WENATCHEE, המכונה 'עמק התפוחים'. מטעי תפוחים מכסים את העמק הפורה, שאקלימו מתאים במיוחד לגידול הפרי הזה. הנסיעה על כביש 97 מסתיימת במפגש שלו עם כביש 2, שם פונים מערבה על הדרך היפהפיה בצד הדרומי של ה-CASCADES LOOP NORTH, המובילה לעיירה הבווארית ליבנוורת', שבסיפורה נפתחה הכתבה.

עם היציאה מהעיירה האמריקנית-גרמנית מלווה הכביש הנופי את הקניון TUMWATER, שלאורכו זורם נהר WENATCHEE. הכביש מתחיל לטפס לעבר מעבר ההרים PASS STEVENS בגובה של 1,300 מטר. עם קצת מזל, תוכלו לראות מדי פעם עזי הרים פראיות שפרוותם לבנה כשלג. בחורף האזור הופך ליעד פופולרי של שוחרי סקי.

בירידה מהמעבר מלווה הכביש את מסילת הברזל המפורסמת IRON GOAT TRAIL, אותה סלל מיסטר סטיבנס (שהמעבר קרוי על שמו) ללא סיוע ממשלתי, כאשר צוותי מניחי המסילה מתקדמים משני הכיוונים, ממערב למזרח ולהפך. המפגש המרגש של עובדי המסילה משני הצדדים הוצג בלא מעט סרטים, והאירוע מונצח ליד מקום הירידה למפלי נחל TUMWATER.

המשך הדרך על כביש 2 מביא אותנו אל הר INDEX, המתנשא ליותר מ-2,000 מטר. מצד שמאל של הכביש מפל ענקי שזורם על ההר החשוף. קצת אחרי זה מגיעים לפארק WALLACE FALLS. שביל  הליכה מוביל אל ראשו של המפל, שגובהו 80 מטר. מראש המפל נשקף נוף נהדר של עמק SKYKOMISH, בו זורם נחל בעל אותו שם. הדרך ההררית  מפנה מקומה בהדרגה לנוף כמעט שטוח, וליד העיירה EVERETT מגיעים סוף סוף לחוף הצוקי של האוקיינוס השקט.

הכתבה הבאה: איי סן חאן