שתף קטע נבחר

 

הסניגורית הציבורית: המשטרה פוגעת בזכויות העצירים

מתקפה חריפה מצד הסניגורית הציבורית על נהלי העבודה של המשטרה בנוגע לעצירים. "המשטרה לא מקיימת את החוק, חלה הידרדרות תמידית בחובה לומר לעצור את זכויותיו; גם כשמיידעים על הזכויות, עושים את זה מאוחר מדי". המשטרה: ההנחיות רועננו

הסנגורית הציבורית נגד המשטרה: "המשטרה החליטה על דעת עצמה שהיא לא מקיימת את החוק. חלה התדרדרות תמידית בחובה לומר לעצור את זכויותיו, ובכלל זה לומר לו את זכות ההיוועצות. משטרת ישראל כנראה לא בטוחה שזה הכרחי".

 

את הדברים החריפים האלה אומרת היום (ד') הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, אחרי 8 חודשים בתפקיד. על פי נתונים שהציגה, כ-500 איש בישראל נשלחים מדי שנה לבתי הכלא מבלי שזכו לייצוג משפטי. וזאת שיפור לעומת 2000-2001, שבהן עמד מספר האנשים הללו על לא פחות מ-1,000.

 

רובינשטיין שימשה בעבר כסניגורית הציבורית של מחוז תל אביב, ולמרות היכרותה הקרובה עם הסנגוריה הציבורית ועם התופעות המתלוות אליה, היא עדיין מתקשה להשלים עם העובדה שעצורים ונאשמים רבים בישראל 2004 אינם זוכים כלל לייצוג משפטי.

 

לטענתה, המשטרה פשוט מתעלמת מהחוק הקובע כי לעצורים יש זכות היוועצות עם סניגור. ולא זאת בלבד, אלא שעל המשטרה מוטלת האחריות לדאוג לכך שלעצור ימונה סניגור: "המשטרה לא מראה לעצורים את הטפסים שהיא חייבת להראות להם, שכוללים הודעה לעצור על זכותו לסניגור ציבורי. הכספים הללו כתובים ב-5 שפות שונות! ולשם כך קנו פקסים לכל היחידות של המשטרה בישראל כדי שיוכלו לפקסס את בקשות העצורים לסניגוריה הציבורית בכל שעות היממה. אבל הטפסים לא מוצגים להם והמערך שלנו, שממתין דרוך ומוכן לקריאות הללו מ-7 בבוקר - פשוט לא מקבל אותן".

 

"במשטרה מחכים שנלך הביתה"

 

אבל, לדברי רובינשטיין, גם כאשר מיידעים כבר את העצור על זכותו לייצוג בידי סניגור, זה כבר מאוחר מדי. "גם אם זה כבר נעשה, זה קורה רק לאחר שהעצור כבר עובר שיחזור, אחרי שעושים תהליך שלם. המשטרה גם בדרך כלל מקפידה שזה יהיה אחרי חצות, כשהכונן שלנו כבר הלך הביתה. אני נמנעת לומר פה שיש משהו זדוני - אבל יש כאן בעיה בהרגלי העבודה".

 

רובינשטיין סבורה שהפתרון היחיד לבעיה הוא הטלת סנקציות משמעתיות על שוטרים שלא ימלאו אחר ההוראות. בנוסף, היא מציעה לפסול הודאות של עצורים שנגבו בלי שניתנה להם אפשרות להתייעץ.

 

מהנתונים הנוספים שמציגה רובינשטיין עולה כי בבתי המשפט במרכז הארץ (בתל אביב) עומד אחוז הנאשמים שאינם מיוצגים על 5% בלבד. זאת, לעומת האזורים המרוחקים – צפון הארץ ודרומה, בהם עומד אחוז הבלתי מיוצגים על 53% - היינו, רוב הנאשמים.

 

לטענת רובינשטיין, קיימת בעיה בקריטריונים הכלכליים המגדירים מי זכאי לסניגור ציבורי בשל בעיה כלכלית. "זה כל כך ציני, אף אחד לא חושב שעם 5,000 שקל לחודש אתה יכול לשכור סניגור פרטי. הקריטריונים מקפחים במיוחד את שכבת הביניים החלשה, שאיננה מורכבת מאנשים מאוד מסכנים אבל בהחלט אלה אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם סניגור פרטי".

 

רובינשטיין מתריעה: "אנחנו עדים למגמה של כרסום מתמיד בזכויות של נאשמים, שמעורר חשש לסכנה גדולה של הרשעת חפים מפשע. יש כל הזמן כרסום בדרישות הראייתיות וכך הרבה מאוד אנשים חפים מפשע מגיעים לעסקות טיעון כדי למזער את הנזק".

 

תגובה : "רועננו הנחיות"

 

מהמשטרה נמסר ל-ynet בתגובה לדברי רובינשטיין כי "במשטרה קיימות הנחיות ברורות בנושא, ועל מנת לשפר את המצב ננקטו צעדים שונים במסגרתם רועננו הנחיות ביחידות החקירה השונות בשטח. הנושא שולב בתוך הכשרות של אגף החקירות וכן מבוצעות ביקורות שוטפות בנושא. המשטרה תמשיך ותנקוט בכל הפעולות הנדרשות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אגמון
(אילוסטרציה)
צילום: אורן אגמון
צילום: גבי מנשה
(אילוסטרציה)
צילום: גבי מנשה
מומלצים