הרוב הנשי של חברת החשמל

לקראת יום האישה, ביום שני השבוע, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מעודדים על העסקת נשים בתפקידים בכירים במשק. נכון, הגברים עדיין מהווים רוב גדול בדרגים הניהוליים של המשק, אך מסתבר שמעמדן של הנשים הולך ומשתפר. גם מספר המנהלות והבכירות נמצא בעלייה.

אבל למרות כל הנתונים המעודדים,  מי שיגיע לישיבת דירקטוריון של חברות ציבוריות וממשלתיות, יפגוש בעיקר גברים. כי נכון להיום, מהוות הנשים את רוב הדירקטוריון רק בחברה ממשלתית גדולה אחת. למרבה ההפתעה, לא מדובר במוזיאון או בחברה העוסקת בחינוך, אלא דווקא בחברה שהרוב מכריע של עובדיה הם גברים: חברת החשמל. כן, באותה חברה שכולנו אוהבים לשנוא 9 מתוך 14 חברי הדירקטוריון  הן נשים.

כיצד נראית ישיבה בדירקטוריון כזה? חברי דירקטוריונים בחברות גדולות הם אנשים מבוגרים המגיעים מעמדות מפתח, גברים עתירי עשייה, עוצמה וכסף, שהתרגלו במשך עשרות שנים לחברה גברית מובהקת בכל הצוותים הניהוליים, הפגישות העסקיות, הישיבות והכנסים של צמרת המשק. 

אבל בחברת החשמל לא ממש מבינים על מה הרעש. "אני לא מאמין באפלייה מתקנת", אומר יו"ר הדירקטוריון, אלי לנדאו, "אני בודק כל אדם לגופו, ואני אקח לדירקטוריון, או להנהלת החברה, רק גברים ונשים שראויים לכך, וכאלה הן הנשים אצלנו. כל מועצת מנהלים היתה גאה בנוכחות של נשים כמו, למשל, הפרופסור גבריאלה שלו, שנמצאת בדירקטוריון שלנו".

איך אתם, הגברים בדירקטוריון, מרגישים להפוך פתאום למיעוט, אחרי שנים ארוכות של עבודה בחברה גברית?

"אני מעדיף לא להיכנס לרכילות", אומר לנדאו, "אני מרגיש בנוח עם כולם, גברים או נשים".

שלוס כיהנה בעבר כמנכ"לית חברת העובדים של ההסתדרות, כמנהלת חברת הנכסים של ההסתדרות, וכמנכ"לית משרד מבקר ההסתדרות, וכן כדח"צית (דירקטורית חיצונית) במספר חברות, כמו חברת להט לניהול קרנות נאמנות וחברת הבנייה חירם גת. בשנים האחרונות כיהנה כדירקטורית גם בבזק.

"צריכה להתאמץ יותר"

אבל למרות הרזומה המרשים, ממשיכה שלוס להרגיש, לדבריה, שעליה להתאמץ יותר כדי שחבריה לדירקטוריון ועובדי החברה יכירו בערכה. "במסגרת של חברה רצינית כמו חברת החשמל נשים צריכות להוכיח את עצמן יותר", אומרת שלוס, "אני מרגישה שבהחלט מכירים בערכי, אבל בהתחלה היה להם קשה אתנו. גם ללנדאו וגם לאחרים היה קשה בהתחלה. כל חבר דירקטוריון חדש זוכה בהתחלה ליחס חשדני, אבל אם את אשה זה מחזק את החשדנות כלפייך".

"נשים הן יותר אמיצות מגברים", אומרת שלוס. "הן יותר וכחניות, יותר דינמיות, הן שואלות הרבה יותר שאלות. הן לא מוכנות לקחת שום דבר כמובן מאליו. כל נושא שעולה בדירקטוריון, אנחנו בודקות בשבע עיניים. זה משהו בלב, או באינטליגנציה הרגשית, אני חושבת. אנחנו עושות שיעורי בית על כל פיפס, ולא מפסיקות לשאול כשמשהו לא מובן לנו. תמיד אמרו עלי: כשהיא באה, צריך לשנות את כל ההחלטות. אם משהו לא נראה לי הגיוני, אני לא מוותרת עד שאני אבין או אשנה אותו".

"לפני כמה חודשים", מספרת שלוס, "דיווחו לנו על משא ומתן שהחברה מנהלת עם חברה חשובה מחו"ל. ראיתי שהשותפים הזרים מגיעים לישיבות בלי חומר, בלי ניירות עבודה. לא הייתי מוכנה לוותר: שאלתי, איך זה, מה פתאום, מה קורה פה. כי באמת לא הבנתי. בכלל, הגישה שלי, היא שאני באה ללמוד, אני לא יודעת שום דבר ואני מבקשת שיסבירו לי את הנושא. אני חושבת שזאת גישה אופיינית לנשים: אם את כבר מגיעה למקום חשוב כמו דירקטוריון חברת החשמל, תפגיני אומץ ומעורבות מקסימלית. לפעמים קשה להתמודד עם גישה כזאת".

העירו לך על זה?

"לא שמעתי על כך הערות. אף אחד לא אמר משהו כמו 'מטומטמת, את לא מבינה', אבל אני מניחה שהיה מי שחשב: 'למה היא מנדנדת כל-כך הרבה?' אבל ברגע שאת מראה את הרצינות שלך, ומוכיחה את עצמך, מתייחסים אליך בכבוד".

לא כל חברות הדירקטוריון שותפות לתחושותיה של שלוס. "הישיבות אינן שונות בשום צורה בישיבות בכל חברה אחרת", אומרת חברת הדירקטוריון, עו"ד שלומית פרגו-ברנע, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה. "אלה ישיבות ענייניות, והן מתנהלות באווירה עניינית ודנות בנושאים ענייניים. זה לא שאין סמול-טוק, אבל הסמול-טוק שאני מנהלת בישיבה הוא עם האנשים שיושבים לידי. אם בישיבה ישבים גבר מימיני ואישה משמאלי, אני אפטפט עם שניהם".

"אני מרגישה נוח לגמרי, וגם הגברים מרגישים נוח", אומרת פרגו-ברנע, "יכול להיות שהם רגילים יותר לשבת בישיבות דירקטוריון עם גברים, אבל הם צריכים להתרגל. יכול להיות שיש שם אנשים עם סטריאוטיפים, כמו בכל מקום אחר, אבל אם את רצינית ועניינית, הם ייאלצו להתייחס אליך ברצינות. אף אחד לא מצפה מאישה שלא תתווכח אתו, או שלא תביע דיעה. אני מבטאת את דעתי בענייניות, אז אני מקבלת תגובות ענייניות".

שרון דחף

את הפמיניזציה של הדירקטוריון יזם מי שהיה שר התשתיות הלאומיות בשנות ה-90, ראש הממשלה אריאל שרון. "שרון דחף לפמיניזציה בכל הדירקטוריונים החשובים", מספרת שלוס, "היה לו חשוב באופן אישי לקדם את השוויון, ובתקופתו מינו הרבה נשים גם בדירקטורים אחרים". אלא שהמהלך הצליח להתמיד ולחולל מפנה של ממש רק בחברת החשמל, הודות למאמציו של חברו הטוב של שרון, היו"ר לנדאו". 

"היו לנו על זה ויכוחים לא קלים עם וועד העובדים ועם נושאי תפקידים בחברה, על כך שכמעט אין בחברה מנהלות", מספרת שלוס. "הקפדנו, כמדיניות של דירקטוריון החברה, לקדם נשים לתפקידי מפתח. לנשים יש קושי עצום לפלס את דרכם בחברה הזאת".

"בחברת החשמל הרבה דברים נקבעים לפי הקשרים שלך", אומרת שלוס, "ולגברים יש יותר קשרים בצמרת מאשר לנשים. הגברים הם לרוב גם יותר וותיקים, כי בעבר בכלל לא לקחו נשים לעבודה, ובחברת החשמל יש הרבה פריבילגיות ל"פז"מניקים". אלה דברים שאני לא חושבת שצריכים לקבוע מי יתקדם, אבל זאת המציאות".

באים לדירקטוריון בטענות, שכדירקטוריון "נשי" אתן מנסות לקדם נשים בחברה, על חשבון הגברים, כביכול?

"אף אחד לא אמר שום דבר בריש גלי, אבל הייתה תחושה כזאת".

האם יש סיכוי שאישה תתמנה בקרוב לתפקיד מנכ"ל או סמנכ"ל בחברת החשמל?

"הסיכויים שזה יקרה הם קלושים, לצערי".

לסיכום, אומר לנדאו כי "רוב עובדי חברת החשמל ימשיכו להיות גברים גם בעתיד. באופן טבעי, יש דברים שנשים לא יכולות לעשות. כשם שהן אינן יכולות להיות טייסות קרב, לדעתי, הן אינן יכולות לטפס על עצים ועל עמודי חשמל בשביל למתוך כבלים. יחד עם זאת, אני לא רואה שום סיבה שהן לא ישתתפו בניהול החברה. אני ביקשתי, שבתוך תקופה נראית לעין תהיה אישה בהנהלת החברה. העלתי את הדרישה הזאת בדירקטוריון החברה, והיא תתבצע בקרוב".

"אני לא פוסל את האפשרות שתחליף אותי יו"רית ממין נקבה, ושבעתיד תהיה לחברת החשמל מנכ"לית", אומר לנדאו. "הניסיון שלי מראה, שלנשים יש כישורים ניהוליים לא פחות טובים. כשהייתי ראש עיר, היו לי יועצת משפטית, מנהלת כוח אדם ונשים בעמדות מפתח רבות אחרות, והן היו חכמות ויעילות בצורה מדהימה".