"השירים שלו יישארו לנצח"

המשורר נתן יונתן נפטר לפנות בוקר ממחלה קשה. הוא היה בן 81 במותו. יונתן, שהחל לפרסם שירים ב-1940, כתב בין היתר את "החול יזכור", "שירים עד כאן", "חופים", "האיש ההוא", "דוגית", "נאסף תשרי", "הרדופים" ועוד רבים.

"נתן יונתן אומרים בנשימה אחת עם נתן אלתרמן ועם לאה גולדברג", אומר המלחין נחום היימן, חבר ותיק, "הוא היה המשורר המולחן ביותר בארץ עם שירים כמו 'החול יזכור', 'אניטה וחואן', 'חופים' ועוד. הוא איש שכאב ובנה וזעק ושכל. הוא עשה כל מה שאפשר בארץ הזאת, והוא קיבל אפס קצהו של הערכה, שמגיעה לו. הוא היה משורר ענק, וכל מחלקי הפרסים והוועדות השונות - ואני לא מתכוון רק לפרס ישראל - אותם אף אחד לא יזכור. לעומת זאת, את שירתו יזכרו תמיד כולם.

"52 שנה עבדנו יחד, ובלעדיו לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. הוא היה החבר הכי טוב שלי, יותר מאח בשבילי. 52 שנה חיינו אחד בצל השני, ויותר נכון - אני בצלו. הוא היה משורר ענק והשירים שלו יישארו לנצח".

לבנת: "היכן ישנם עוד אנשים"

שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת: "פטירתו של נתן יונתן היא אבדה גדולה לעם ישראל. במשך למעלה מ-60 שנות יצירה הטביע נתן יונתן חותם אדיר על התרבות הישראלית, ותרומתו לשירה העברית לא תסולא בפז. דורות רבים עוד יגדלו על השירים הנפלאים, אותם ציווה לנו יונתן, וודאי ישאלו את עצמם 'היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות'".

יונתן נולד ב-1923 באוקראינה. הוא עלה לארץ ב-1925, והיה חבר קיבוץ שריד משך למעלה מ-45 שנים. את בנו ליאור הוא שכל במלחמת יום הכיפורים.

זיקה עמוקה לנופי הארץ

מספרי שיריו ניתן לציין את "שבילי עפר", "אשר אהבנו", "שירים לאורך החוף", "שירים בערוב היום", "שירים עד כאן" ו"לקט שכחה ופאה". כמו כן הוא פרסם קבצי שירים לבני הנעורים, ביניהם "אל הנירים האפורים" ו"שירי עפר ורוח". רבים משיריו הולחנו, וחלקם כונסו בספר "חופים", בצרוף תווים. שיריו תורגמו לרוסית, ספרדית, אנגלית, בולגרית, ויטנאמית וסינית.

בין הפרסים בהם זכה יונתן: פרס ראש הממשלה (1975, 1997), פרס אקו"ם (1983), פרס ברנר (1984) ופרס אלתרמן (1987).

יונתן הותיר אחריו את אשתו נילי וילדיו זיו יונתן, נטע רז ותום רז. הארון יוצב בבית הסופר בתל-אביב ביום ראשון בשעה 12:00. ההלוויה תתקיים בשעה 14:30 בחלקת ההורים השכולים בקרית שאול.

השירים (באדיבות אתר שירונט)

רבים משיריו של יונתן, כאמור, הולחנו וזכו לביצועים רבים במהלך השנים. השיר "האיש ההוא", הפך להימנון של מדינה שלמה בימי האבל שלאחר רצח רבין.

האיש ההוא

איפה ישנם עוד אנשים,

כמו האיש ההוא -

אשר היה כערבות הבוכיות?!

למרגלות ההר נולד, ליד הנחל.

בחורף שר בין ערבות בוכיות,

בקיץ בין אורות בצעי המים,

לחמו שילח על פני הנחל לדגה,

מקני הסוף כרת לו עפיפון.

וכשהיה לאיש, מגבעולי הערבות

הבוכיות נטה סוכה,

מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,

על מי הנחל תחנה הקים

זרע שדות,

שלח אונו על פני הים באניות סוחר.

אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,

ויהיה פתאום לאיש אחר.

איפה ישנם...

למרגלות ההר נולד, ליד הנחל

יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.

ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,

יקנו לו אחוזת עולם,

ליד אמות המים השקטות.

איפה ישנם...

וכמו מבצר עתיק היה, בסוף הדרך.

חופים

חוֹפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים לְנַחַל.

רָאִיתִי פַּעַם חוֹף שֶׁנַּחַל עֲזָבוֹ

עִם לֵב שָׁבוּר שֶׁל חוֹל וַאֶבֶן.

וְהָאָדָם, וְהָאָדָם

הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן יָכֹל לְהִשָּׁאֵר

נָטוּשׁ וּבְלִי כֹּחוֹת

מַמָּשׁ כְּמוֹ חוֹף.

גַּם הַצְּדָפִים

כְּמוֹ חוֹפִים, כְּמוֹ הָרוּחַ

גַּם הַצְּדָפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים

לַבַּיִת שֶׁתָּמִיד אָהַבְנוּ

אֲשֶׁר הָיָה וְרַק הַיָּם

שָׁר לְבַדּוֹ שָׁם אֶת שִׁירָיו

כָּךְ בֵּין צִדְפֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם

שָׁרִים לוֹ נְעוּרָיו.

נאסף תשרי

מת אב ומת אלול ומת חומם

גם נאסף תשרי ומת עימם

רק נשארה גחלת עמומה

של אהבת הקיץ הגדומה.

אל מערת דוד השונמית

תצמיד את ירכיה הקרות

אל חום האבנים שעל קברו.

אל חום האבנים שעל קברו.

מת אב ומת אלול ומת חומם...

וילד זר הולך ותר כמו שאול

את עקבותיו של אב ושל אלול

ובעמעום הוא מחפש את הצלול.

ובעמעום הוא מחפש את הצלול.

לך ילד לך,

אולי בסוף המערב

בין ים ויבשה בין אב לסתיו

יאור שלך יאיר בין חטאיו.

יאור שלך יאיר בין חטאיו.

מת אב ומת אלול ומת חומם...

חטאי האיש והאישה והנחש

חטא דוד באוריה, כבשת הרש

ויונתן ויערת הדבש

ויונתן ויערת הדבש.

מת אב ומת אלול, הקיץ שב

סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו

עם כל הדבש והנחש והאישה.

עם כל הדבש והנחש והאישה.

מת אב ומת אלול ומת חומם...