האם אפשר להאשים לקוח באינוס נערת ליווי?

ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הסחר בנשים קיימה היום (ד') דיון ראשוני בנושא הפללת הלקוחות הצורכים שירותי מין.

לוועדה נמסרה הערכה כי מדי חודש נערכים כמיליון ביקורים בבתי בושת בישראל - לפי חישוב של כ-3,000 קורבנות סחר בנשים, העובדות שלושים ימים בחודש ויש להן לכל הפחות כעשרה לקוחות ביום, וכן לאור היקפה של תעשיית הסחר בנשים, שמגיע ל-450 מיליון דולר בשנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אמרה כי הקפיאה הצעת חוק המכוונת לאסור צריכת שירותי מין עד לסיום הדיון בנושא בוועדה, אך היא מעונינת ב"יצירת אפקט הרתעתי". "קשה לציבור להפנים שלא לגיטימי להשתמש באשה. זה עדיין נתפס כמימוש פנטזיה לגיטימית", אמרה גלאון.

ח"כ מרינה סולודקין (ליכוד) אמרה, שאם הוועדה לא תקדם הצעת חוק משלה בנוגע להפללת לקוחות הצורכים שירותי מין, היא תגיש הצעת חוק פרטית. "אני רוצה להכניס פחד במערכת", אמרה סולודקין.

מחקר: לעיתים הלקוחות עוברים עבירת אינוס

חני בן ישראל, מהקליניקה למאבק בסחר בנשים של המרכז לחינוך משפטי קליני לזכויות אדם ולאחריות חברתית באוניברסיטה העברית, הציגה טיוטת מחקר שנערך בהנחיית עו"ד נעמי לבנקורן, היועצת המשפטי של מוקד סיוע לעובדים זרים, ומנחת הקליניקה.

מהמחקר עולה, כי ניתן כיום, במקרים מסוימים, לתבוע לקוחות על עבירות אינוס לפי הדין הפלילי הקיים. "אם אדם מקיים מין בכפייה עם אשה שמוחזקת במקום בניגוד לרצונה, כמו במקרה שנחשף בו נשים הוחזקו במכון ליווי בתוך כלוב, אפשר לראות בכך עבירת אינוס", אמרה בן ישראל.

"צריך להיות מאוד אטום כדי לא להבין במקרים כאלה- כשיש שומר גברתן בפתח, סורגים, תשלום לסוחר- שמדובר בכפייה. ההתעלמות של הלקוח מהחשד שהאשה מוחזקת בניגוד לרצונה, שקולה כנגד עצימת עיניים, כמו פלילית, וראוי כי לקוח כזה יהא חייב באחריות פלילית".

בן ישראל הציעה עוד, לתקן את החקיקה ולהוסיף עוולה אזרחית נוספת בפקודת הנזיקין המתייחסת להעסקה כפויה בזנות, שתאפשר לנשים לתבוע באופן ישיר לקוחות, סרסורים וסוחרים שקיימו עמן יחסי מין בכפייה, ולדרוש מהם פיצויים.

לעמדה זו התנגדו נציגי אכיפת החוק. סגנית לפרקליטת המדינה, עו"ד ענת חולתא, אמרה שהיא מתנגדת ב"שלב הזה" למדיניות של אכיפת עבירות אינוס והקצאת משאבים לכך ביחס ללקוחות הצורכים שירותי מין.

"אנחנו נעזרים בלקוחות כעדי תביעה נגד סוחרי נשים, וצריך להילחם יותר בסוחרי הנשים מאשר בלקוחות. אי אפשר גם זה וגם זה. גם עכשיו אנחנו מגיעים להסדרי טיעון עם הסוחרים בגלל קשיים ראייתיים, ויהיה קשה לבנות תיק כזה, מבחינה ראיייתית, למרות כל המאפיינים הקשים", אמרה חולתא.

"אני תומכת בפשיטות מוגברות על מכוני ליווי וסגירתם. זה ירתיע לקוחות נורמטיביים", הוסיפה.

ראש תחום העונשין במשרד המשפטים, עו"ד רחל גרשוני, אמרה כי יהיה קשה להוכיח תיקי אינוס בידי לקוחות, אך "אישית, אני חושבת שצריכה להיות מודעות של הרשויות לאפשרות הזו".

המשטרה: מחסור בזונות בתל-אביב

ראש מדור חקירות במשטרה, סגן-ניצב מאיר כהן, אמר שהוא מתנגד בתוקף לייחס ללקוחות עבירות אינוס, והציע לבדוק אפשרות לייחס ללקוחות שותפות בעבירות של סחר בנשים.

הוא סיפר על דיון שנערך בשבוע שעבר אצל פרקליטת המדינה, בו נציגי מס הכנסה הציעו להעמיד פקחים בכניסה למכוני ליווי. "ככל שהלקוח יראה ליד המכונים יותר אנשים מהרשויות, כך הוא יבקר בהם פחות", אמר כהן.

הוא הוסיף, שכתוצאה מהפשיטות על מכוני ליווי יש כיום מחסור בזונות בתל-אביב.

קצין במדור החקירות, פקד רענן כספי, אמר שרבות מהנשים קרבנות הסחר באו לישראל "לעשות כסף, ולכן אין פה אפקט של אינוס".

לוועדה נמסר עוד, שבשבדיה חוקק חוק האוסר צריכת מין, אך רק לאחר קמפיין של שלושים שנה נגד אלימות כלפי נשים.

בצרפת היה נסיון לחוקק חוק דומה, אך לדברי מנהלת מכון תודעה, לאה גרינפטר-גולד, ה"פרלמנט הגברי" סיכל אותו וחוקק חוק אחר, האוסר שידול פסיבי לזנות, הפוגע דווקא בזונות וחושף נשים הלבושות באופן פרובוקטיבי להצקה משטרתית.

גלאון אמרה, כי רשויות אכיפת החוק מתייחסות כיום רק לסוחרים בנשים ולקורבנות הסחר, ולא "לשותף הסמוי מהעין, הלקוח, שלו תפקיד מכריע והוא מזרים סכומים אדירים לתעשייה. יחס זה הופך את הלקחות לנורמטיביים, מתוך ראייה שברור שצריך לצרוך מין, ותמורת כסף".