בג"ץ הכריע: "תארי לטביה" יוכרו על ידי המדינה
השופט תיאודור אור החליט כי המדינה תמשיך להעניק הטבות שכר לאלפי בוגרי האוניברסיטה שהוכרזה כ"פיקטיבית", למרות שהוחלט לפסול אותם בעקבות חקירת המשטרה בנושא. סנקציות יינקטו רק נגד מי שיוכח כי התואר שלו התקבל במרמה. בין הבוגרים - אלפי בכירים, מורים, שוטרים ואנשי צבא - ובהם ניצב בדימוס אליק רון, ח"כ יאיר פרץ מש"ס ומזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר בן שבת. כמה זה יעלה לנו? לא מעט
בהחלטתו האחרונה לפני פרישתו, הכריע השופט תיאודור אור בעד העותרים ב-6 עתירות בפרשה - אלפי בוגרי השלוחה בארץ, עובדי מדינה, שמחו על כך שנשללו מהם ההטבות, הניתנות על השתלמות.
"אין למנוע מן העותרים את זכותם להמשיך ולקבל את ההטבות הכרוכות בתואר אשר קיבלו מהנציגויות, וכן את הזכות שוועדת השקילות תדון בבקשות להכרת שקילותם של תארים", כותבים השופטים אור, דורית בייניש ואסתר חיות. הם מדגישים, עם זאת, כי המדינה עדיין זכאית לשלול את ההטבות מאלו מבוגרי לטביה שקיימות לגביהם אישית הוכחות ברורות כי התואר שלהם הושג במרמה או בדרכים לא כשרות.
קשה להתעלם מהמשמעות הכלכלית הכבדה שיש להחלטה. שלוש שנים מעוכבות הטבות שלא ניתנו לבעלי התארים, כל עוד העניין היה תלוי ועומד. ההערכה היא כי מדובר בסכומים הנעים בין 1,000 ל-3,000 שקלים לחודש, שיצטברו על פני שלוש שנים - ליותר מ-6,000 בני אדם.
השופטים קבעו כי פסילת התארים על ידי המדינה נעשתה באופן קולקטיבי: "נוכח הקביעה שלא הוכחה מעורבות של מי מהעותרים במעשים פסולים במסגרת קבלת התואר, לא יהיה זה מוצדק לפסול באופן קולקטיבי את התארים מהעותרים ומבוגרים אחרים הנמצאים במצב דומה לשלהם. לו היה מדובר בפגיעה ביחיד או במספר קטן של יחידים, היתה נדרשת הוכחת עובדות אשר יצדיקו את שלילת התארים. העובדה שעסקינן ברבים, אלפים - אינה מצדיקה שינוי בהתייחסות", הם אומרים.
השופטים הוסיפו: "מי שקונה עבודות בכסף אינו זכאי להטבות...שלילת ההטבה ממי שקנה תואר אקדמי ובעצם אינו זכאי לו הינה בוודאי סבירה, אך האם הפגיעה עליה החליטה המדינה, דהיינו שלילת ההטבות מכל בוגרי הנציגות, מקבלי התארים האקדמיים מוצדקת? האם כדי לשלול את ההטבות ממי שקיבלו במרמה את תאריהם האקדמיים נדרש גם לשוללם מכל תלמידי הנציגות האחרים, גם כאלה, כמו העותרים, אשר אינן מיוחסת להם התנהגות פסולה במסגרת קבלת תאריהם האקדמיים? התשובה המתבקשת הינה בשלילה".
הבוגרים הגיבו באושר. רחל נתן, קצינה בשב"ס: "זה יום חג גדול. אחרי 3 שנים של עינוי דין החזירו לנו את הכבוד שלנו, אחרי שפגעו בנו קשות. הכתם לא יימחק כל כך מהר, אבל זו שמחה גדולה".
אבי מאיר, איש צבא שעתר אף הוא, אומר: "זו היתה תחושה קשה, מעליבה ומשפילה. סטירת לחי קשה. עברנו תקופת לימודים קשה, השקעתי המון שעות על חשבון המשפחה והבית - ובסוף התחושה בקרב החברים היא שאני שותף לפשע, שאני עבריין. כיום, אבן כבדה נגולה מעל ליבי".
עורך הדין אביגדור פלדמן, שייצג 500 עותרים, אמר: "זה היה עונש קולקטיבי לשמו. כל ההליך היה פגום מתחילתו. כמובן שמי שחטא, ייענש, אבל הטילו כאן גזירה על ציבור גדול".
באוגוסט שעבר הוציא בג"ץ צו ביניים, שאסר על המדינה לשלול תוספות שכר שקיבלו עובדי מדינה שעשו תארים באוניברסיטת לטביה, שחקירה העלתה כי היו בחלקם פיקטיביים ומזויפים. חלק ניכר מ"בוגרי" השלוחה לא למדו או נבחנו מעולם באופן ממשי.
בעקבות חקירת המשטרה, שנפתחה לפני כשלוש שנים, החליטה המדינה שלא להכיר עוד בתארי שלוחת האוניברסיטה כתארים אקדמיים, ולבטל את הטבות השכר שלהן זכו בוגריה. רבים מבוגרי השלוחה זעמו על ההחלטה, לאחר שלטענתם עמדו בכל חובות הלימודים וזכו בתארים ביושר.
בעקבות כך, הוגשו לבג"ץ העתירות, בשמם של כ-6,500 שוטרים, מורים, סוהרים ואנשי צבא קבע, שראו עצמם נפגעים מהחלטת המדינה. בין "בוגרי" השלוחה היו גם פוליטיקאים ואנשי משטרה בכירים.
מי הבוגרים? שוטרים, בכירים
בחודש יולי שעבר הוגש כתב האישום המרכזי בפרשה נגד אברהם אבן חן, בן 67, ששימש כמנכ"ל חברת "מודום", מפעילת תוכנית הלימודים של השלוחה בארץ.
אבן חן נאשם בין היתר במתן שוחד לניצב אליק רון, שהיה מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ליאיר פרץ מש"ס, שהיה עוזר שר העבודה והרווחה ולחברי הכנסת לשעבר חוסניה ג'בארה ממרצ ועבד אל ווהאב דראוושה.
בינואר הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב כי החליטה לסגור את תיק החקירה נגד ניצב בדימוס אליק רון, בוגר השלוחה, וזאת מחוסר ראיות מספיקות. רון היה חשוד כי שילם כספים תמורת קבלת תואר מבלי ללמוד במכללה, מבלי לשלם שכר לימוד - ואף היה חשוד בכך שמילא את פרטיו על טופסי תשובות ריקים.
בספטמבר שעבר החל בבית משפט השלום בתל אביב משפטם של מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר, אברהם בן-שבת, ושל סגנו לשעבר אורי גרומן. הם הואשמו בקבלת שוחד בפרשת התארים המזויפים.
פרץ: זו ההוכחה שרודפים אותי
בעקבות ההחלטה, הגיב מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן: "הצדק יצא לאור. הטילו ספק ביושרם של המורים, אך היום התברר כי לא היתה שום בעיה. המורים שלמדו, פעלו ביושר ובהגינות והתארים שקיבלו זה מה שמגיע להם. זה היה סיוט לכ-3,400 מורים - והיום אנחנו מרוצים מכך שהבעיה נפתרה".
חבר הכנסת יאיר פרץ מש"ס, שהיועץ המשפטי היוצא, אליקים רובינשטיין, ביקש את הסרת חסינותו בשל הפרשה, הגיב בסיפור: "ההחלטה רק מוכיחה את הרדיפה נגדי". ועדת הכנסת תמשיך בקרוב לדון בהליך הסרת החסינות.
אורי גרומן, סגן מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר, שהואשם בפרשה, הגיב: "אני מכבד את החלטת בית המשפט".
וממשרד האוצר נמסר ל-ynet: "כ-6500 עובדים בקרב שירות הביטחון, ההוראה והשירות הציבורי ככללו, מחזיקים בתארים מאוניברסיטת לטביה. על אף העובדה שהעתירה לבג"ץ הוגשה על ידי קבוצת השוטרים, היא צפויה להשפיע על כלל הסקטור הציבורי. בפסיקת בג"ץ נכתב כי לא ניתן לשלול את ההכרה בתארים של אוניברסיטת לטביה באופן קולקטבי ועל כן האוצר ישקול כל מקרה לגופו ויקבע לאלו עובדים יש להכיר בתואר ולאלו לא".