קריש קטלני: מוות אחרי טיסה

הוויכוח הוא רק על כמה אנשים רק על כמה אנשים בשנה מתים מן התופעה, וכמה אנשים מושפעים ממנה מבלי שבריאותם נפגעת או שחייהם מסתיימים. נראה שלעולם לא ניתן יהיה לתת על כך תשובה מדויקת, אולם לכולם ברור כי פצצת זמן מסוכנת פועלת במערכת הדם של כל נוסע היושב במחלקת התיירים הצפופה בטיסות ארוכות. מותה בסוף-השבוע של ישראלית שהגיעה בטיסה מניו-יורק לארץ לצורך טיפול רפואי ו-12 שעות לאחר מכן נפטרה מקריש-דם שחדר לריאותיה, העלה שוב את הנושא המוכר על סדר היום.

הנושא עלה לתודעה הציבורית לפני כשלוש שנים אחרי שפורסמו תוצאות מחקר שקבע כי ישיבה ממושכת במטוס עלולה ליצור קרישי-דם קטלניים. לתופעה ניתן גם שם: "תסמונת מחלקת התיירים" או בכינוי המקצועי DVT – ראשי תיבות של "טרומבוזה עמוקה של ורידים".

לפי הערכה, כ-10 אחוזים מנוסעי מחלקת התיירים סובלים מהתפתחות של קרישי-דם ברגליים כתוצאה מהישיבה הממושכת בכיסא קטן וצפוף. ברוב המקרים הקרישים לא קטלניים, אולם במקרים מסוימים הם עלולים לגרום למוות. הבעיה הוחמרה בשנים האחרונות בגלל הקטנת "מרחב המחיה" של הנוסעים במחלקת התיירים. התעופה העולמית עדיין לא יצאה לגמרי מהמשבר שפקד אותה בעקבות אירועי הטרור בניו-יורק ומגפת הסארס. כדי להתמודד עם המשבר נקטו כמעט כל חברות התעופה כמה צעדים דומים, שהבולט בהם הוא ציפוף המושבים במחלקת התיירים.

כל חברות התעופה מנסות לדחוף למטוסים עוד כמה מושבי מחלקת עסקים או מחלקה ראשונה, כדי להגדיל את ההכנסות והרווח. בתהליך הזה מצמצמים את מרחב המחיה של הנוסע במחלקת התיירים. בטיסות קצרות אין לכך משמעות רבה. בטיסות ארוכות זה עלול לקצר את הפתיל של פצצת הזמן המצויה בגופו של כל נוסע היושב במושב ואינו יכול כמעט להזיז את רגליו.

יש ניסיונות לטפל בבעיה: ארנולד ג'ונאס, יזם ישראלי, פיתח את ה"ניו-סיט" – מושב מיוחד למטוסים עם חלקים נעים המזיזים את רגלי הנוסע תוך כדי ישיבה. התנועות אמורות להמריץ את זרימת הדם ולמנוע היווצרות קרישי-דם, שהופכים מדי פעם לקטלניים. ג'ונאס אמר ביום שישי כי כמה חברות תעופה מגלות עניין רב בהמצאה שלו.

בחברות התעופה מודעים לסכנה. חברת התעופה של סינגפור, למשל, מחלקת לנוסעיה חוברות הסברה בנושא. גם חברות תעופה אחרות, כמו "בריטיש איירווייס", מחלקות חוברות דומות. נראה שבשנים הקרובות יעשו חברות התעופה מאמץ מיוחד לצמצם את הסכנה, בעיקר לקראת כניסתו לשימוש של מטוס האיירבאס-380 שיכיל ברווחה לפחות 600 נוסעים.