משפחות הנרצחים: "זו היתה סגירת מעגל, נקודת אור"
היום תעלה אלמנתו של עמירם חממי ז"ל, לקברו של בעלה שנרצח על ידי איש חמאס במלון "פארק" לפני שנתיים, בתחושה שההתנקשות ביאסין "היתה סגירת מעגל קטנה בתוך התוהו הזה". גם ביתר המשפחות השכולות בירכו על הפעולה. נוסעים באוטובוסים בירושלים חוששים מתגובה של החמאס, אבל רובם מתכוונים להמשיך לנסוע כרגיל
"היום אחר הצהריים אנחנו עולים לקבר של בעלי, שנרצח בפיגוע במלון פארק. יש פה צד של נקמה. דווקא היום הרגשתי שזו סגירת מעגל קטנה בתוך התוהו הזה. נקודת אור קטנה".
כך אומרת היום (ב') ל-ynet רינה, אלמנתו של עמירם חממי ז"ל, שהיה בין הנרצחים בפיגוע במלון פארק בנתניה. בעוד מספר ימים יציינו בני המשפחות שנתיים לפיגוע הקשה. לדברי רינה, "אין ספק שליאסין היתה יד בכל הפיגועים. אנחנו זוכרים וכואבים כל יום וכל רגע אבל זה מזכיר עוד יותר מה קרה", היא אומרת.
עמירם חממי היה מנהל מלון פארק, ונהרג יחד עם החוגגים בליל הסדר. "מה יהיה הלאה? הכל תלוי איך אנחנו נתמודד עם הטרור", סבורה רינה. "כמה שנראה פחות חולשה נהיה יותר חזקים. אנחנו נכנסים ללחץ - למרות שהם צריכים לפחד".
הבוקר הגיעו בניה של ז'ילבר סעדון לביתה וסיפרו לה כי השייח יאסין חוסל. היא פרצה בבכי ויחד עם בני משפחתה עלו לקברו של בנה אילן ז"ל, הקבור בחלקה הצבאית של אשקלון. "אמרתי לו, 'בני היום זה יום גדול בשבילי. הרגו את האיש שבגללו אתה פה אבל אתה היית בן 18 ועוד לא נהנית מהחיים והוא מת כשהוא זקן. המוות שלו לא יחזיר אותך. לא הספקנו אפילו ליהנות ממך אבל גם בזה יש לנו קצת נחמה", היא מספרת.
גופתו של אילן סעדון נמצאה ב-1996 לאחר שבמשך 7 שנים היה בחזקת נעדר, בעקבות חטיפתו ורציחתו על ידי אנשי החמאס. במהלך השנים הללו ביקרה ז'ילבר את השייח יאסין כאשר היה כלוא בישראל.
"הלכתי אליו, בכיתי ואמרתי לו 'רק תגיד לי איפה הבן שלי' והוא רק אמר לי 'אני לא יודע'. כעסתי מאוד. בשלב מסויים השוטרים נאלצו להוציא אותי מהתא שלו". היום אני בת 73. כל השנים האלה חשבתי למה לא הורגים את השייח יאסין - והנה הגיע היום והמדינה נקמה את מותו של הבן שלי, אילן סעדון. אחרי פסח תתקיים האזכרה לאילן ולפחות נעשה את האזכרה כשאנחנו יודעים שהאיש ששלח את הרוצחים מת בעצמו".
"השייח יאסין קיבל את העונש שמגיע לו, אבל עכשיו יהיה יותר גרוע". כך אמר ל-ynet בדמעות מאיר שחר, שבנו אורי נרצח בפיגוע בדולפינריום. לדבריו, "אני בהלם מהרגע ששמעתי על הידיעה בבוקר. היה צריך להרוג אותו כבר אחרי הפיגוע בדולפינריום, אולי אם היו עושים משהו אז, הכל היה נראה אחרת".
שחר מוסיף: "הפלסטינים הם אכזרים, המעגל איתם לא ייסגר אף פעם. יבוא מנהיג אחר, ויהיו בעיות נוספות. זה מטריד אותי מאוד, ויש לי הרגשה רעה מאוד שיהיו פיגועים. כל פיגוע הוא אסון למשפחה זה נורא, ויהיו עכשיו עוד משפחות כאלה".
מאיר סחוויסחורדר, שבני משפחתו נהרגו בפיגוע במסעדת "סבארו", אמר: "אני לא מרגיש משהו אישי, אני כמו כל אזרח במדינה. אין לי צורך בנקמה. זה לא עניין של נקמה אלא צדק, חבל שלא עשו זאת קודם. ברור שזה ילהיט את הרוחות אבל פעולה כזו בסופו של דבר תגרום שקט. אנשים יחשבו פעמיים. הוא הרי המציא את פיגועי ההתאבדות".
באוטובוסים: "אין מקום בטוח"
החשש מפני תגובה אפשרית של החמאס הטריד הבוקר גם נוסעים באוטובוסים בירושלים. בתחנות קו 19 ברחביה, שרק לפני חודשיים ידע פיגוע, הדעות היו חלוקות בנוגע לנחיצות הפעולה.
אחת הנוסעות, לינדה ישראלי, אמרה ל-ynet כי "אין לי ספק שתהיה להתנקשות השפעה על נסיעה באוטובוסים בירושלים, בייחוד בימים הראשונים, זה קורה כל הזמן. אני ממשיכה ולא מפחדת כי צריך להמשיך בחיים. אני חושבת שהחיסול מוצדק וצריך לשלם את המחיר. במלחמה אי אפשר לעשות חשבונות".
לעומתה ענבל, סטודנטית לתואר שני, אומרת ש"עכשיו אנשים יפחדו יותר לנסוע באוטובוסים וברור שיהיו יותר פיגועים. החיסול לא מוצדק. צריך להיות יותר חכם, מה שהוא גורם, זה ליותר פיגועים ויותר מוות לאנשים. אבל מעשית הוא לא משפיע עלי, אין לי ברירה אני נוסעת באוטובוסים".
קורינה, דוקטורנטית מגרמניה, אומרת כי היא איננה חוששת להיות בישראל בתקופה זו: "תמיד קורה כאן משהו וברור שיפגעו באוטובוסים - אבל אין מקום בטוח בעולם. היו מספיק נסיונות לפגוע גם לפני הפגיעה בשייח יאסין. אני מרגישה בטוחה כאן ויותר חוששת יותר לנסוע על אופניים מאשר לנסוע באוטובוסים".
לפנייה לכתב/ת 
