ספר חדש: מדריך ללידה בבית

את הרגע הזה אי-אפשר לשכוח. הרגע הזה, כשמתחילים לחוש ראש קטן, תינוקי, רטוב וחם יוצא מהגוף. הרגע הזה, שמגיע אחרי תשעה חודשי ציפייה והתרגשות, אחרי שעות של כאבי צירים, אחרי הזיעה, מאמצי הלחיצה, שנייה לפני שנדמה שזהו, אין עוד כוח לסיפור הזה. הרגע הזה הוא רגע קסום של אושר.

מי שנמצאת לקראת בוא הרגע הזה, או עברה רגע כזה, לא תישאר אדישה למקרא סיפורי הלידה בספרה של המיילדת אילנה שמש, "ללדת בבית" (הוצאת "אדם – תקשורת קהילתית"). אמנם לא כל אישה יכולה "להניח את הכאב על עלה כותרת של פרח" כפי שעשתה סיוון, המתוארת בספר ברגעים הקשים של הלידה, אולם מי שבכל זאת מתלבטת בשאלה היכן ללדת, תוכל בוודאי למצוא בספר תשובות להמון שאלות.

ב-16 השנים האחרונות יילדה שמש כ-315 נשים בלידות-בית. בחמש השנים האחרונות, היא אומרת, חלה עלייה מתמשכת במספר הנשים המבקשות ללדת בבית וכיום מתקיימות בארץ כ-300 לידות כאלה מדי שנה. עשר מיילדות-בית מוסמכות פועלות ברחבי הארץ, ושמש היא הוותיקה שבהן. אחרי שעבדה מספר שנים כמיילדת פרטית בבתי-חולים שאיפשרו זאת, החליטה להתעמק בנושא לידות-הבית במטרה לעסוק בזה.

"הרצון לשליטה ועצמאות בלידה"

שמש: "המשותף לנשים שבוחרות בלידת-בית הוא הרצון לשליטה, לעצמאות ולניהול הלידה בכוחות עצמן, האמונה בכוחן להתמודד עם הכאבים, והנכונות להיכנע לכאבים ולהבין שהם חלק מהתהליך. "מגיעות אלי נשים בנות כל הדתות, בגילאים שונים ובעלות רקע שונה, החל מאלה שלמדו את הנושא וחשות שזו האופציה הכי בריאה, ועד אלה שסובלות מפוביית בית-חולים, עשירות ועניות. אבל, צריך אופי מיוחד, צריך להיות מוכנה לסבול את הכאבים, לקבלם כחלק מהלידה ולרצות להתמודד איתם. אי-אפשר לרצות ללדת עם נרות מסביב, אווירה 'סבבה' ומסז', ובלי כאבים".

לדברי שמש, "ניתן לנצל את הפוטנציאל הטבעי האלטרנטיבי להתמודדות עם הכאב, אבל זה רחוק מאפידורל. "הנשים שרוצות ללדת בבית מבינות שהן צריכות לתת לגוף לעבוד ולמנוע מהראש להפריע לו, שהן צריכות להגיע למקום הפרימיטיבי שקיים בהן, להבין שזה בסדר לצעוק, לבכות, לחרבן, להזיע ולהסריח בלידה – פשוט ללכת עם הגוף".

נינוחות לא אופיינית

איכשהו, תיאורי הלידות מפנקסה של המיילדת, המלווים את הספר, שבבסיסו מידע נרחב באשר להיסטוריה של לידות-הבית, יתרונות הלידה בבית, ההכנה, הלידה עצמה, התמודדות עם בעיות ועוד, משדרים נינוחות ורוגע שאינם אופייניים למתרחש בחדרי הלידה הקונבנציונליים. לדברי שמש, מקור התחושה הזאת הוא באווירה הביתית שגורמת להתרחשות להיות רגועה יותר, ובעובדה שמראש מדובר בנשים שמגיעות ללידה במצב נפשי מסוים המאפשר לדברים להיראות אחרת.

ובכל-זאת, שמש גורסת כי לידת-הבית אינה צריכה להפוך לנחלת-הכלל. שמש: "העניין הזה הפך קצת לטרנד בזמן האחרון. פעם רק אנשים מאוד מיוחדים עשו את זה, והיום המעגל התרחב, ולכן מגיעות גם נשים שלא באמת מחוברות לעניין. כך יש עלייה במספר הנשים שמתחרטות רגע לפני ומחליטות ללדת בבית-חולים". אולם יולדות-הבית לא חייבות להיות "מזוכיסטיות", חלילה. כדי להקל על הכאבים שאין דומים להם, שמש מציעה להן לצעוק ולהיאנח, להשתמש בג'קוזי או במקלחת, בצמחי-מרפא, בהומאופתיה, ארומתרפיה, ברפואה סינית או בדיקור, לפי הצורך והנטייה הטבעית.

שמש רואה בחזונה מרכז עצמאי ללידה טבעית בניהול מיילדות, כזה שייתן לנשים את מלוא האפשרויות לניהול לידותיהן. "בעיניי, צריך הרבה אומץ כדי ללדת בבית-חולים ואין לי ספק שאנחנו משלמות איזשהו מחיר על הלידות הקונבנציונליות. גוף האישה בנוי ללידה ולכן לידה ללא כאב היא כמו לנסוע לנפאל בלי לעשות טרק. משהו מתפספס, וחבל".