דו"ח המודיעין: "הדרג הצבאי והמדיני אחראים למחדל"

"הדרג הצבאי, אבל גם המדיני, אחראים לכישלון המודיעין בנוגע לעיראק וללוב". כך קובע דו"ח של ועדת המשנה למודיעין בוועדת החוץ והביטחון, שחלקו הגלוי פורסם היום (א'). עם זאת, אין בדו"ח מסקנות אישיות.

30 שנה אחרי פרסום ממצאי ועדת אגרנט, שבדקה את הרקע לפרוץ מלחמת יום-הכיפורים, שוב נמתחת ביקורת חריפה על הערכת המודיעין: "ראשי הממשלה חסרים את הכלים המתאימים שיאפשרו להם פיקוח והכוונה אמיתיים על מערך המודיעין ועל בניין הכוח המודיעיני", כך נכתב. 

אחת ההמלצות המרכזיות היא להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן ולהפוך אותה ל"סוכנות לאומית בהובלה אזרחית". ככלל, סבורים חברי הוועדה שאמ"ן נהנה מסמכויות יתר: "יש להופכו לקמ"ן של הצבא, ולא של המדינה". את המוסד הם ממליצים לחזק, כגורם מרכזי באיסוף מודיעין על מדינות המעגל השני והשלישי.  

"כולם אשמים במחדל"

בהקדמה לדו"ח כותב יו"ר הוועדה, ח"כ יובל שטייניץ: "בעשור האחרון עמדו שירותי המודיעין בפני שלושה מבחנים גורליים: באיראן נחלו הצלחה בהיותם הראשונים משירותי הביון המערביים שהבחינו במאמציה לפתח תעשייה גרעינית צבאית; בעיראק - בה נחלו כישלון במאמציהם לכונן מערכת איסוף שתוכל להתחקות בזמן אמת אחרי התפתחותם ודעיכתם של מערכי הנשק הבלתי-קונבנציונאליים; בלוב, שבה נחלו כישלון מדאיג כאשר נאלצו בוקר בהיר אחד להתעורר וללמוד על דהירתה של לוב להשיג נשק גרעיני.

"הרעיון שמדינה כלוב עם מנהיג בלתי צפוי עשוי לפתח תעשייה גרעינית צבאית, בלי ששירותי המודיעין של ישראל יעניקו את ההתרעה הנדרשת, הוא, בלשון עדינה, בלתי-נסבל. גם המחשבה שהעיוורון החלקי שפקד אותנו בנושא לוב עשוי לחזור על עצמו במדינות נוספות - משהו ככל הנראה פגום במערכות הבקרה המפקחות עליהן".

שטייניץ מוסיף כי "גם אם חפצנו להצביע על ראש מערכת כזה או אחר כאחראי לכשלים, ולהמליץ על מסקנות אישיות, לא היה זה דבר קל. ההגדרות של תחומי אחריות בין הגופים השונים הן כה פגומות עד כי כל כישלון ומחדל ניתן להפנותם לכל הכתובות כולן, בדרג המבצעי והמדיני גם יחד".

לדבריו, "יכולנו לעשות חיים קלים ולקבוע את אמ"ן כאחראי העיקרי לבעיות שהתגלו, בעיקר כשהוא התעקש להגדיר את עצמו בפנינו, בעל פה ובכתב, כבעל האחריות הכוללת הן לגיוס הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) הלאומי, והן לגיבוש הערכת המודיעין. אולם למרות טענותיו של אמ"ן לכתר לא לו, התחשבנו בעובדת היותו של המודיעין הצבאי כפוף גם להנחיות המטכ"ל והרמטכ"ל".

הערכות ערב המלחמה בעיראק

ערב המלחמה בעיראק העריכו אמ"ן והמוסד בסבירות גבוהה, שהתקרבה לוודאות, כי בידי עיראק נמצאת יכולת שיגור בתחום הנשק הכימי והנשק הביולוגי. בנוסף, קובעת הוועדה, הערכה היתה שבידי עיראק עשרות טילי קרקע-קרקע המסוגלים להגיע לישראל. בתחום הכוונות העריך אמ"ן, בסבירות נמוכה, בדרך כלל, כי סדאם עלול לתקוף את ישראל באמצעות אותו נשק.

הוועדה מציינת כי "נוכח הערכות אלה נקטה ממשלת ישראל שורת צעדי התגוננות: חדרים אטומים, חלוקת ערכות מגן, הכנות מנות חיסון, גיוס אלפי חיילי מילואים מפיקוד העורף וממערך הנ"מ והעמדת מטוסי חיל האוויר בכוננות".

לאחר שהתברר כי הערכות המודיעין לא עלו בקנה אחד עם המציאות שהתגלתה בשטח, החליט יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ שטייניץ, להקים ועדה שתחקור את תפקודי המודיעין הישראלי.

הוועדה, שהחלה את עבודתה ביולי 2003, קיימה קרוב ל-70 מפגשי עבודה, והופיעו בפניה ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי הצמרת הביטחונית. בארצות-הברית ובבריטניה הוקמו ועדות דומות.  

"לא ניתן מענה איסופי הולם"

הוועדה קובעת כי מהירות התגובה של המודיעין הישראלי בעקבות עזיבת פקחי האו"ם את עיראק בשנת 98' לקתה בחסר. "אמ"ן, המוסד והדרג המדיני לא הפנימו את משמעות השינוי ולא נערכו לתת מענה איסופי הולם להתפתחויות".

לפי הוועדה, הפסקת הפיקוח לא הביאה בעקבותיה דיון מחודש, ולא הביאה להיערכות ישראלית חדשה שתאפשר כיסוי הולם של נושא הנשק הבלתי קונבנציונאלי וטילי הקרקע-קרקע ברחבי עיראק.

"רמת הכיסוי האיסופי ואיכות תוצריו התבררו כנמוכות באופן ניכר מכפי שניתן היה להתרשם על סמך דיווחיהם וניסוחיהם של בכירי אמ"ן שהופיעו בפני ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת", נאמר. "יתר על כן, הוועדה איבחנה פער בולט בין היערכות אמ"ן ומידת הביטחון העצמי שהפגינו ראש אמ"ן ונציגיו ביחס להערכותיהם המודיעיניות בחודשים שקדמו למלחמה".

לפני המלחמה תיאר אמ"ן את היכולות העיראקיות בתחום הנשק הבלתי קונבנציונאלי וטילי הקרקע-קרקע לא ברמה של הסתברות נמוכה, אלא "כהערכה מוצקה תוך התייחסות ליכולות אלו כאל עובדות".

בנוסף, קובעת הוועדה כי התרחש תהליך ברור של העצמת יכולות אלו ככל שהלכה וקרבה המערכה בעיראק. כך למשל טיפסו ההערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח מבודדים עד לעשרות, ובשבועות האחרונים שלפני המלחמה אף הגיעו ההערכות לרמה של בין 50 כמינימום ועד ל-100 כמקסימום.

באשר לקיומו של נשק כימי או ביולוגי בעיראק מסר ראש אמ"ן לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ממש בעיצומה של המלחמה, כי "אני מעריך שבסבירות גבוהה מאוד יש נשק בלתי-קונבנציונאלי".

הוועדה מציינת כי ספקנות בנוגע לקיומם של טילים בלתי-קונבנציונאליים בידי עיראק הייתה נחלתם של בודדים במערכת הביטחון, ולא הוצעה כאופציה ריאלית בדיווחים לממשלה. ספקנות שכזו רווחה דווקא במודיעין של חיל האוויר.

"הדלת המסתובבת"

תמונת המודיעין שגיבשו אמ"ן והמוסד נסמכה בין היתר, ו"במידה לא מבוטלת" על הערכות שירותי מודיעין בינלאומיים. הוועדה סבורה כי "הערכת המודיעין הבינלאומית ביחס לעיראק השתרשה במידה מסוימת במעין מעגל קסמים ובדרך של היזון הדדי חוזר, שהנזק שלו עלה לעתים על תועלתו.

"לא מן הנמנע כי ההערכות שהעביר ארגון המודיעין הישראלי התגלגלו מיד ליד ושיחקו תפקיד מרכזי בגיבוש הערכותיו של אותו ארגון זר. המידע חזר לבסוף לארגון המקורי כהערכה של אותו שירות מודיעיני אחר".

הוועדה סבורה כי שירותי הביון הישראליים, ובעיקר המוסד ואמ"ן, חייבים לתת את הדעת לכשלים המובנים בשיתוף הפעולה בין שירותי המודיעין הבינלאומיים, "כדי ששיתוף פעולה כזה לא יהפוך מיועץ לרועץ".

"ניסוחים מתפלפלים ומתפתלים"

הוועדה קובעת כי "בחומר שהפיקו אגפי המחקר ערב המלחמה אובחן היטב הקושי לגבש הערכה ולהבהיר את תמונת המודיעין. הקושי התבטא בניסוחים מתפלפלים ולעתים אף מתפתלים ובחוסר עקביות. לא פעם ניכר היה כי יש בניסיון המחקרי לשרטט את תמונת המצב מגישוש באפילה. הניסיון לאמוד את מספר הטילים בידי עיראק התברר כבלתי מבוסס". למרות כל זאת, בדעת רוב קבעה הוועדה כי ההחלטות של הדרג המדיני לפתוח את המסיכות ולרכוש כמות גדולה של חיסונים נגד אבעבועות שחורות, התבססו על הערכות סבירות.

כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, הוועדה הגיעה למסקנה כי שירותי המודיעין של ישראל פעלו על-פי מיטב שיקול דעתם המקצועית, ועמדתם הוגשה בניתוח ענייני וחף מניסיון לשקף הלכי רוח מדיניים או פוליטיים. הוועדה לא זיהתה סימנים המצביעים על "מגמה של עיוות מכוון של התמונה המודיעינית כדי לתמוך בחיוניות המלחמה".

"להוציא את 8200 מאמ"ן"

הוועדה מציינת במסקנותיה כי "לקחי המלחמה בעיראק מהווים תמרור אזהרה מפני הפיכתה של הערכת המודיעין לכלי ריק ומשענת קנה רצוץ". הוועדה סבורה כי "מן הראוי להשתית סוף סוף את מבנה קהילת המודיעין על חלוקת עבודה נכונה".

היא קובעת שקיים צורך בקיומו של מטה מודיעיני שאינו משתייך לאחד מהשירותים החשאיים, מטה שבראשו יעמוד מזכיר מודיעיני שתפקידו לתאם את עבודת ארגוני המודיעין מול ראש הממשלה או ועדת שרים למודיעין.

הוועדה קובעת כי על אגפי המחקר, ובמיוחד חטיבת המחקר באמ"ן, "לקיים בדק בית, לבחון מחדש את שיתוף הפעולה הבינלאומי, להתריע נגד מקרים של דליפות של מידע רגיש שהתקבל משירותים זרים, ולשפר את הסקירה שמקבלים שרי הממשלה, חוץ מראש הממשלה ושר הביטחון".

הוועדה מצאה כי "יש לכונן ועדת שרים סטטוטורית לשירותי מודיעין שתשמש כמנחה של שירותי המודיעין". הוועדה ממליצה עוד להוציא את יחידת 8200 מאמ"ן ולהפוך אותה ל"סוכנות לאומית בהובלה אזרחית".

לפי הוועדה, אם המלצה זו בנוגע ליחידה 8200 לא תתקבל, היא ממליצה על רפורמה מצומצמת יותר, של הקמת מועצה מייעצת, מעין דירקטוריון, בראשה יעמוד אזרח שימונה על ידי ראש הממשלה - אך אנשיה עדיין יהיו חיילים בסדיר ובקבע. המועצה הזו תקבע את סדרי העדיפויות ליחידה 8200 ואת חלוקת התפקידים בין כל זרועות המודיעין, "ללא הטיה לטובת צרכים של מודיעין צבאי בלבד, אלא על פי סדר עדיפות לאומי, ולא רק צבאי".

הוועדה ממליצה גם להאיץ את פיתוח מערך לוויני הריגול של ישראל. כמו היא היא ממליצה למנות צוות אשר "יבחן ויעריך מחדש את מצב העניינים בתחום המודיעין האנושי". עוד מומלץ "להקים אקדמיה ללימודי המקצועות של עולם המודיעין".

בכוונת הוועדה ליזום את חקיקת "חוק המודיעין" לצורך יישום המלצותיה.