העולם התחתון של המצוקה
מתחת לקרקע בראשון לציון מחלקים חבילות מזון לחג. גילה, אם חד הורית, מגיעה עם בתה בת העשר, בפעם הראשונה. סל המצרכים גורם למבט של אושר על פני הילדה. "היא לא יודעת כמה המצב הזה גרוע", מסבירה האמא, "היא רואה כל כך הרבה אנשים וחושבת שזה מצב נורמלי". בעל משפחה בן 50: "יש שלב שבן אדם מתעלם מהבושה. אתה יודע מתי? כשהוא מבין שהבושה עוד עלולה לעלות בחיים שלו ושל ילדיו. בגלל זה אני כאן"
"אני חי את היום", כך מתאר יוסי מזרחי מחולון את מצבו הקיומי - רגע אחד אחרי שקיבל את סל מצרכי המזון לחג הפסח, חג החירות.
בדרכו החוצה ממחסן עמותת "פתחון לב", כשבידו האחת בנו הקטן בן השנתיים, ובידו האחרת השקיות הרבות וחיוך מבויש על פניו, הסביר מזרחי: "היום אני לפחות יודע שיהיה לי מה לאכול בערב פסח".
מצוקת החג פחות נסבלת ממצוקת ימי החול
כמה ניגודיות יכולה להתפרש על פני קילומטר מרובע אחד בישראל 2004 - יעיד טוב מכל דבר אחר "קניון חונים-קונים" ברחוב לישנסקי בראשון לציון.
בחלק העליון של הקניון, זה שעל הקרקע, החיים מתנהלים כסדרם. אנשים נכנסים לחנויות, רוכשים מותגים, אוכלים ברגר-קינג, או פותחים שולחן במסעדה יוקרתית.
אבל כמה מטרים בלבד לעומק, מתחת לפני האדמה, בחניון התת קרקעי נמצא העולם התחתון של המצוקה. כל כך רחוק מעיני הציבור, אבל כל כך קרוב לעולם שלנו.
בפינת החניון של הקניון נמצא המתחם של עמותת "פתחון לב" ששמה לעצמה למטרה לדאוג לאוכל עבור העניים.
במשך כל ימות השנה פועלים אנשי העמותה, בראשותו של נסים ציוני, לחלוקת מזון לנזקקים. בערב הפסח המצוקה בולטת הרבה יותר לעין, ופחות נסבלת ממצוקת ימי החול.
"הרבה פרצופים חדשים"
כבר ממרחק של עשרות מטרים ניתן לשמוע את המולת האנשים העומדים בתור. כשמתקרבים קצת יותר אפשר להבחין בארגזי הענק של הירקות והפירות, ולאחר מכן מחסני המזון: שמן, מים, מצות, ביצים.
ציוני מסתובב בינות ל"לקוחות" העמותה, ומנסה לאתר בעיות מיוחדות. ל-ynet הוא אומר: "לצערי הרב יש פה הרבה פרצופים חדשים. השנה אתה רואה את הבושה אצל האנשים. עד עכשיו היינו רגילים לראות את אותם אנשים, שהם היו תמיד במצוקה ובאו ממשפחות מצוקה. השנה אתה רואה אנשים שאיבדו את מקום העבודה שלהם ופעם ראשונה שהם הפכו לנזקקים. הם באים לפה מבוישים, לוקחים מהר את מה שצריכים והולכים".
כמו יוסי מזרחי יש עוד מאות שממתינים לתורם. המתבונן מהצד יכול אולי לקבל את הרושם שמדובר ביריד או בזאר פופולארי, אולם רק שמתקרבים באמת ושומעים את השיחות והמלמולים המוהססים, מבויישים, מבינים שהמצב קשה: כמעט בכל פינה במתחם הענק, ניצבת עמדה ומאחוריה נציגי העמותה. יש עמדות של סיוע בבעיות סוציאליות, עמדה לבעיות משפטיות, עמדות שונות לקבלת שובר לסל מצרכים ואפילו מספרה מאולתרת.
גילה, אם חד הורית, מגיעה עם בתה בת ה-10. זאת הפעם הראשונה שהיא מגיעה לכאן. סל המצרכים זוכה למבט של אושר על פניה של הילדה. "היא לא יודעת כמה המצב הזה גרוע", מנסה האמא להסביר, "היא רואה כל כך הרבה אנשים וחושבת שזה מצב נורמלי".
שלושה מרתונים של חלוקת מזון לחג עורכת העמותה לקראת פסח. עד לשעות הערב יקבלו 2,500 משפחות סלי מזון לפסח. כל סל בשווי של 450 שקלים כולל בתוכו את המצרכים הנדרשים: מצות, ביצים, חרוסת, חסה. גם מחר (ששי), בראשון ובערב החג תימשך החלוקה.
"יש שלב שבן אדם מתעלם מהבושה. אתה יודע מתי?", מפנה אלי שאלה אדם בשנות ה-50 לחייו, "זה קורה כשאתה מבין שהבושה עוד עלולה לעלות לך בחיים שלך ושל הילדים שלך. בגלל זה אני פה".