סינדרום היו-יו: על מחקרים רפואיים סותרים

עשרות שנים האמנו כי הכולסטרול ה'טוב', הוא ה-hdl, המגן על הגוף מפני הכולסטרול ה'רע' - ldl. מודעות הפרסומת המליצו על צריכת מוצרי מזון המכילים רמות גבוהות של הכולסטרול הטוב, והרופאים אף טענו כי היחס בין ה-hdl ל-ldl הוא הקובע את דרגת הסיכון ללקות במחלות לב.

אלא שלפני כחודש פירסמו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה טענות ההופכות את הקערה על פיה: הכולסטרול ה'טוב' אינו חיובי כל-כך כפי שנהגנו לחשוב, ורמות גבוהות שלו עלולות אף לעודד התפתחות מחלות לב.

מחקר הכולסטרול, שעורר הדים רבים בעולם בשבועות האחרונים, הוא רק דוגמא אחת למאות מחקרים הצצים כפטריות אחר הגשם, סותרים זה את זה ומבלבלים לא רק אותנו, אלא גם את ציבור הרופאים.דוגמא נוספת: בקיץ 2002 פורסם מחקר רפואי שעורר בהלה בקרב נשים ברחבי העולם - מומחים מצאו שהטיפול בתחליפי הורמונים לגיל המעבר, המכיל את ההורמון אסטרוגן, גורם לשכיחות גבוהה של אירועי סרטן השד וקרישיות יתר. תוצאות המחקר הקשות הביאו את החוקרים להחליט על הפסקת המחקר כבר בשלב התחלתי.

עם פירסום העניין בתקשורת, הוצפו המרפאות הגינקולוגיות, בארץ ובעולם, באלפי נשים שחששו להמשיך בטיפול ההורמונלי החלופי. המחקר גרם לטלטלה כבדה אצל הנשים", מספר ד"ר מוטי דוליצקי, מומחה לרפואת נשים מהמרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, הן סיפרו שמהפחד הפסיקו לקחת את הגלולות ורצו לדעת מה אפשר לקבל במקומן".

עד לפירסום המחקר דווקא המליצו הרופאים לנשים על הטיפול שהבטיח לסייע להשבת מחוגי הזמן לאחור. אמרנו למטופלות: רוצה להיות צעירה נצחית עם שיער ומראה נשי? קחי את הגלולה", מספר ד"ר דוליצקי, הטיפול ההורמונלי מנע מצבי רוח משתנים, בריחת סידן, גלי חום, יובש בנרתיק והיה רושם שהוא עושה רק טוב, עד למחקר שהביא לחרדה אמיתית".

אלא שהפירסומים בתקשורת לא כללו מידע חשוב: הגיל הממוצע של הנחקרות היה 63, בעוד שרוב הנשים הנוטלות את הטיפול ההורמונלי החלופי הן בתחילת העשור החמישי לחייהן. אין דין אישה בגיל 56 כדין אישה בת 50", טוען דוליצקי.

עם זאת הוא אומר, נוצרה מערבולת שאנחנו עדיין בעיצומה, עם חשש כבד אך עם הרבה פרטים שעדיין לא ידועים לנו. לכן, היום אנחנו מתחילים להמליץ על טיפולים תחליפיים כמו פיטו אסטרוגן צמחי.

ובינתיים ההמלצה הגורפת היא שמי שאינה סובלת מסימני גיל המעבר בצורה קשה, שלא תיקח את התחליפים ההורמונליים, שאסורים גם על מעשנות או אלו עם סיכון לסרטן שד או קרישיות יתר בדם".

הסתירות מתבררות

המחקרים הסותרים מבלבלים גם אותנו", מודה פרופ' שמואל קיויתי, יו"ר ועדת הלסינקי במרכז הרפואי ת"א, לרוב ציבור הרופאים קשה להגיד איזה מחקר נכון יותר, וקשה במיוחד להטיל ספק במחקרים שפורסמו בכתבי עת רפואיים רציניים. אם אכן קיימות עבודות כובדות שסותרות אחת את השנייה, מחובתנו להציג את כל הנתונים לחולה, ויחד מחליטים מהו השלב הבא ואיזה טיפול הוא יקבל".

קיויתי רואה חשיבות רבה בריבויים של מחקרים, גם אם הם סותרים ממצאים קודמים, בשל השיח שנוצר אחריהם: העבודות עוברות ביקורות ודיונים. במרוצת הזמן הסתירות מתבררות. לעתים קרובות, מסתבר שעבודה אחת לא נעשתה בתנאים הדרושים, או שהניתוח הסטטיסטי לא היה טוב ואז מתקבלת המלצה חדשה, נכונה יותר.

כיצד ניתן לדעת אם הפירסום אמין? קיויתי מסביר כי הרופאים אינם מסתמכים על פירסומים בעיתונות, אלא על מחקרים שהתקבלו לפירסום בכתבי עת רפואיים מוכרים, לאחר שעברו בקרה ובדיקה של צוותי מומחים במערכת כתב העת.

חשוב לדעת גם מהי שיטת העבודה שנבחרה לביצוע המחקר. כך למשל, מסקנות מחקר שהתבסס על תיאור מקרים בודדים קרוב לוודאי שלא יאומצו באופן גורף. אחד האלמנטים החשובים במחקר הוא קבוצת הבקרה. קבוצה זו מורכבת מנחקרים שאינם מקבלים טיפול פעיל. חשיבותה בניסוי היא רבה, שכן היא מדגימה ביתר שאת את יעילות הטיפול ומידת השפעתו.

חשיבות רבה ניתנת גם למחקרים אשר בוצעו במרכזים רפואיים. מחקרים אלו עוברים סינון מקדים של ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם. הוועדה, המורכבת מרופאים, אחיות, פסיכולוגים ואנשי שירות רפואי אחר, בודקת בקפדנות את תיכנון הניסוי והצדקתו.

ק,טקסט ובכל זאת כמות המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הסותרים מחקרים קודמים באותו נושא היא גדולה מאוד. מקבץ נבחר מהפירסומים שהצליחו לשגע לא רק אתכם, אלא גם את הרופאים:

שינה

מה חשבנו: מחסור בשעות שינה, חלק בלתי נפרד מחיי הישראלים, הוא דבר של מה בכך: ניתן להשלים שעות שינה

בסוף השבוע.

מה חושבים עכשיו: על-פי האגודה האמריקנית לרפואת שינה, תנומות או שינה ממושכת בסופי שבוע אינם מפצים על מחסור כרוני בשינה. מחסור בשינה עלול להיות קטלני. הוא פוגם לא רק בעירנות, אלא גם בתיפקוד התקין של הגוף ובבריאות הנפשית.

חיסון משולש (mrm)

מה חשבנו: החיסון, הניתן נגד מחלת האדמת, החזרת והחצבת, עלול לגרום לאוטיזם, להפרעות קשב ולמחלות עצביות אחרות.

מה חושבים עכשיו: מחקר רחב היקף, שכלל יותר מ-140 אלף ילדים שקיבלו את החיסון, קובע שאין קשר ישיר בינו לבין אוטיזם או הפרעות קשב. במאמר מיוחד קבעו גם החוקרים שפירסמו את המחקר המקורי כי אין להסתמך עליו וכי נראה שהחיסון בטוח לשימוש.

מלריה

מה חשבנו: תרופות המלריה מונעות את המחלה, הגורמת לחום ולתשישות קשה.

מה חושבים עכשיו: מחקר שערך פרופ' אלי שוורץ, מנהל השירות למחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא, מצא שתרופות המלריה אינן יעילות בסוג מסוים של המחלה, המהווה כמחצית מכלל מקרי מחלות המלריה. מתוך 300 מקרי מלריה בישראל שאובחנו בשנים 1995-1994, החלה המחלה להתפתח אצל 134 מטיילים כחודשיים לאחר חזרתם. רובם דיווחו שנטלו את התרופות נגד מלריה על-פי הוראות, ללא הועיל.

שינה עם התינוקות

מה חשבנו: אין מניעה לישון לצד התינוק בלילה. רבים מההורים חשים ביטחון רב יותר כשהתינוק ישן לצדם, במיוחד בחצי השנה הראשונה שבה שיעור מקרי המוות בעריסה שכיח יותר.

מה חושבים עכשיו: מחקר שנערך השנה באוניברסיטת סיינט לואיס גילה שתינוקות הישנים במיטת הוריהם נמצאים בסיכון לחנק עד פי-40 בהשוואה לאלה הישנים במיטה משלהם.

מוות בעריסה

מה חשבנו: מכשיר ה'בייבי-סנס', החש את תנועות הנשימה של התינוק ומצפצף כשאלו פוסקות, מצליח למנוע מקרים של מוות בעריסה.

מה חושבים עכשיו: שיעור מקרי המוות בעריסה נותר בעינו, למרות השימוש הנרחב במכשירי ה'בייבי סנס'.

יין

מה חשבנו: יין אדום מסייע למנוע מחלות לב וכלי דם. 'הפרדוקס הצרפתי' שלפיו תושבי צרפת הצורכים כמויות שומנים גבוהות בתפריטם מוגנים בפני מחלות לב וכלי דם בזכות שתיית היין האדום, שיכנע רבים שהיין אכן מועיל.

מה חושבים עכשיו: מומחים טוענים שליין אדום אין יתרון משמעותי על משקאות אלכוהוליים אחרים. גם העדויות בדבר הגנה בפני מחלות לב וכלי דם אינן חד-משמעיות. לכן, אם אתם צורכים יין, עשו זאת במתינות. האלכוהול עלול לגרום לא רק להתמכרות, אלא גם לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במעבדה האנושית של גוף האדם - הכבד.

ג'אנק פוד

מה חשבנו:תזונה עתירת שומנים, תוצר מרכזי של המזללות המהירות, תורמת להיווצרות תהליך טרשת העורקים ומהווה את אחד הגורמים העיקריים לתמותה ממחלות כלי דם. 

מה חושבים עכשיו: מחקר שערכו חוקרי אוניברסיטת הארוורד במשך 14 שנה, שכלל 44 אלף גברים בגיל העמידה, מצא שתזונה עתירת שומנים אינה מגדילה את הסיכון ללקות בשבץ מוחי. החוקרים טוענים כי תהליך טרשת העורקים מופיע רק במיעוט ממקרי השבץ המוחי, ולפיכך אין קשר בין רמת השומנים בדם לשבץ המוחי.

סרטן העור

מה חשבנו: קרם הגנה מפני השמש יכול למנוע סרטן עור. ככל שנבחר במקדם הגנה גבוה יותר, כך נגן טוב יותר על עורנו, לא רק מפני כוויות, אלא גם מסרטן העור.

מה חושבים עכשיו: מומחים בבריטניה טענו השנה כי גם קרמים בעלי מקדם הגנה גבוה מאוד אינם ערובה מפני התפתחות סרטן העור מסוג מלנומה. הקרמים נגד שיזוף, גם בעלי מקדם ההגנה הגבוה, אמנם מונעים כוויות בעור, אך אינם בולמים את קרני ה-uva הגורמים להתפתחות סרטן העור.

אספירין

מה חשבנו: כדור אספירין במינון של 325 מ"ג ליום הוא הדרוש למניעת התקף לב.

מה חושבים עכשיו: גם כדור במינון של 80 מ"ג ליום מספיק כדי להיטיב עם הלב. זאת ועוד: האספירין לא ימנע התקפי לב אצל אלו שאינם מקפידים על אורח חיים בריא, הכולל בין היתר - הימנעות מעישון, פעילות גופנית ותזונה נכונה.

מה חשבנו: ויטמינים ותוספי תזונה הם חלק חשוב מהתפריט היומי. חברות הוויטמינים טוענות כי התזונה של האדם המודרני חסרה ויטמינים ומינרלים רבים החיוניים לגוף, והיעדרם פוגע באיברי הגוף השונים ומעודד זיהומים, מחלות לב וסרטן.

מה חושבים עכשיו: בשנת 2003 קבעה קבוצת מומחים אמריקנית כי אין מידע מוצדק התומך בנטילת ויטמינים ותוספי תזונה למניעת מחלות. נוסף על כך, נטילת חלק מהתוספים עשויה להיות מסוכנת. כך למשל, צריכת ביטא קרוטן מסוכנת אצל מעשנים ועלולה להגביר את הסיכון ללקות בסרטן ריאות.

ציחצוח שיניים

מה חשבנו: מברשת שיניים רגילה אמינה יותר מהחשמלית, והצחצוח באמצעותה יעיל יותר לבריאות הפה.

מה חושבים עכשיו: מחקר שפירסמו מדעני המכון הדנטלי באדינבורו מגלה כי נחקרים שהשתמשו במברשת שיניים חשמלית במשך חודש אחד, הפחיתו את כמות מרבצי החיידקים בפה בשיעור של 11 אחוז - בהשוואה לאלה שהשתמשו במברשות הרגילות. המברשת החשמלית גם הפחיתה את הסיכון למחלות חניכיים בשיעור של שישה אחוזים בהשוואה למברשת הוותיקה.